תגובה ל’אור הרמב”ם’ – תאלמנה שפתי שקר הדוברות עתק על רבותינו ז”ל
תגובה לסדרת “הגשמה בפירושי רש”י לתורה” באתר חושך ואבדון, הנקרא “אור הרמב”ם”:
Reprinted with permission.
שלט בשטיבל חסידי: לא אומרים תחנון השבוע בגלל ספירת הוד
ממתי קבלה עוקרת הלכות, לא כ”ש שאין זה אפי’ קבלה?!
שיר בעלום שם – בהשראת מירון ל”ג בעומר
צחקו עלי
בעצם זה כלום
ומה העניין
ויש בזה חשש לאיסורים גדולים
ורבותינו לא אחזו מזה
והוא בכלל לא שם, רק בגמרא, בבית המדרש
ומה רע בלהגיע רק קרוב
תחשוב שיש הרבה אנשים עד אליך
ובכלל, יותר טוב להגיד תהילים בבית
ואיזה ישועות אפשר להצמיח דווקא שם
ואני התעלמתי
והתחזקתי
והתקשרתי
והתדבקתי
בשוכן שם
ידעתי שממנו כל ההשפעות
בני חיי ומזוני רוויחי
הרגשתי שהאור שיורד שם לא יורד באף מקום אחר
והוא לכל
ואפשר לסמוך עליו
ובדא יפקון מן גלותא
ואפשר להיזהר מחששות ואיסורים
ומה אכפת לי ממי שטועה, בגללו אני אפסיד?
ונכון שכבר כמה שנים יש מניעות מלהגיע לשם
והגבלות בהר
והמשטרה מצירה צעדים
אבל מי שכן הצליח להגיע, סימן שהוא קרא לו
והוא החתן, וצריך לשמוח איתו
והוא י – ב – ט – ל כל הגזירות
ואני מוכרח להיות שם
להרגיש קרוב אליו
לדבר איתו
לבקש
כי את תורתו אנחנו לומדים כל השנה
והוא שגילה שאנחנו מיוחדים כל כך
וכולנו בני מלכים
והוא יכול לפטור כל העולם מן הדין
אז למרות ההפחדות
וזה מסוכן
והאויבים
ומי יודע מה יקרה
והצבא, והמשטרה
ומי לא
עשיתי הכנה
למדתי את תורתו
טבלתי במקווה
נסעתי בהתרגשות
נפשי חולת אהבתך
וניגוני הכנה
הדרך ארוכה
והעליה קשה
והאש הגדולה
והזעקה
אתה תקום תרחם ציון
כי רצו עבדיך את אבניה.
הערה: שפיל לסיפיה.
