רבנו יחיאל מפריז: טומאה הותרה בציבור

האם ניתן לחדש את העבודה בזמן הזה כשהציבור טמא?

מצד אחד, אסור לטמאי מת להכנס למקדש ולעבוד בו, וכיום כולנו טמאי מת • מצד שני, מצווה עלינו להביא מדי יום שני תמידים, להביא מוספי שבת וחג ועוד • האם איסור הטומאה נדחה במקרים מסוימים? • תשובה מבית מכון המקדש

הרב אבי כהנא יום ראשון, י’ בכסלו ה’תשע”ט

שאלה: לכשיבנו ישראל את המקדש בזמן הזה, ותעמוד שאלת חידוש העבודה, תתעורר גם השאלה, שבזמננו מוגדרים הכל כטמאי מתים, שכן, אין בידינו אפר פרה אדומה – כיצד אם כן תיעשה העבודה? האם ניתן להסתמך על ההלכה, ש’טומאה הותרה בציבור’ ולהתחיל את העבודה בטומאה?

תשובה: כבר היו דברים מעולם, שהעבודה במקדש נעשתה בטומאה. וכגון, בעת הקמת המשכן בימי משה, חנכו את המשכן בטומאה, כמובא בדברי חז”ל, שהכנת אפר פרה אדומה, התקיימה רק ביום השני להקמת המשכן, והתחילו ביום השלישי להזות מי אפר פרה על הכהנים והלויים ושאר כל ישראל[1].

כך גם בימי חזקיהו לאחר שהעבודה במקדש הושבתה עשרות שנים בימי המלך אחז, חידש חזקיהו את העבודה, עם זאת, חגגו ישראל את הפסח בטומאה. ככתוב: “וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני… כי רבת בקהל אשר לא התקדשו… כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו”[2], וסופם שאכלו את הפסח בטומאה.

כך גם אירע בתחילת ימי הבית השני, שעבודת הקרבנות במקדש התקיימה במשך עשרים ושתים שנה, והכהנים הקריבו תמידים ומוספים בשבתות ובמועדים, והכל בטומאה. רק עם סיום בנין הבית בשנה השישית לדריוש, חגגו את הפסח בטהרה, ככתוב: “ויעשו בני הגולה את הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון, כי הטהרו הכהנים והלויים כאחד – כולם טהורים וישחטו הפסח לכל בני הגולה”[3]. ומבואר בתוספתא[4], שכשעלו בני הגולה, לא היה להם אפר פרה, וגידלו ילדים בטהרה עד גיל שמונה עשרה, והכינו את אפר הפרה האדומה. כך היא גם דעת רבי יהודה שם, שלא היה להם אפר פרה, ועשו את העבודה במקדש בטומאה. רק בשנת העשרים ושתים מן היום בו התחילה העבודה במקדש, כשהצליחו להכין אפר פרה, ניטהרו הכהנים והקהל, וזכו לעשות הפסח כולו בקדושה וטהרה.

וכתב רבי אשתורי הפרחי, שבימיו רצו בעלי התוספות שהגיעו ארצה לחדש את העבודה במקדש, זו לשונו: “רבנו יחיאל דפריש ז”ל אמר לבוא לירושלים, והוא בשנת שבע עשרה לאלף השישי, ושיקריב קרבנות בזמן הזה. ואני מטרדתי… לא שאלתיו מה נעשה מטומאתנו… אנכי בדרך לפני שילה שב למקומי, נזכרתי הלכה, שאין לחוש על הטומאה כדאמרינן במסכת תמורה… שקרבנות ציבור דוחין את השבת ואת הטומאה”[5].

שאלה אחרת: שמא צריך ציץ לכפר?

תשובה: בזמן הזה שיש ציץ זהב טהור, שכבר הוכן עבור הכהן הגדול, כמו כן ניתן למנות כהן גדול – לפחות לזמן ההקרבה, ולקיים את העבודה כהלכתה, ממילא, החיוב לחדש את העבודה – אפילו בטומאה – בעינו. 

_____________________________________

[1] ראה מסכת גיטין ס, א – ב; וכן בספרי פרשת נשוא ‘בראש חודש הוקם המשכן, בשני לו נשרפה פרה, בשלישי היזה ממנו’.

[2] דברי הימים ב’ ל, טו.

[3] עזרא ו, יט.

[4] פרה פרק ג, ג- ה.

[5] כפתור ופרח פרק ו.

מאתר חדשות הר הבית, כאן.

First, Start Praying!

Authored by: העורך Editor
In my humble opinion, you can innovate behavior if it doesn’t contradict the Gemara in the slightest or lead to its displacement.
Si’ach Sarfei Kodesh (I think) relates:
Rabbi Nachman of Breslov once saw a group of Jews crying and fervently saying Tehillim for a deathly ill person, whereupon he commented to his listeners: Do you see? What others do at the end, I wish you to do at the beginning (i.e., one should pray as a problem arises, before exhausting the “practical means”, instead of as a last resort).
This is an innovation.
In contrast, a song by Yosef Chaim Schweky to the words of Rabbi Maimon’ Epistle of Consolation (father of Maimonides) illustrates the conventional view:
אמר – ה’ מעון אתה היית לנו בדור ודור”. ופירושו אהה אלקים אתה מעונינו אשר אנחנו בורחים אליו בכל דור ודור כאשר נשבינו ונגלינו בין שונאינו ונתחדשו עלינו חדושים. ואין לנו מלך שינהיג אותנו. ולא מורה שיורינו, ולא מבצר שנבצר בו. ולא מנוס שננוס אליו ולא חיל שננצל בהם ולא מזון ואין לנו כח אפילו לדבר. אך נכרתים מכל תחבולה והגלות החרישנו עד אשר לא נוכל לדבר ולהשיב ואנחנו מחרישים כאלו היינו אלמים לא נוכל לדבר כאשר ספר דוד המלך עה”ש “ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו ואהי כאיש אשר לא שומע”. וכאשר נכרתה התקוה ונגזרה התחבולה אין מנוס אלא אליך נקרא ותושיע ונצעק ותענה ואתה הוא המעון כאמרו מעון אתה היית.
(Slightly altered to: וכאשר נכרתה התקוה ונגזרה התחבולה, אין מנוס אלא אליך נקרא ותושיע, נזעק ותענה.)
As I’ve said before, I don’t think Breslov qualifies as “Chassidus”.

לא עם הארץ חסיד

Authored by: העורך Editor

תומכי “עבודה” חסידית\מוסרית\וכו’ – המגיע בהכרח על חשבון דקדוק הדין – מעבירים את המסר בדרך הבא: הנה פלוני שאינו עובר על שום הלכה, ואעפ”כ מובן לכל שמעשיו אינם כרצון ד’.  נמצא שעל כרחיך חובה לאמץ את דרך העבודה הפנימית על מנת לקיים רצון ד’.

אבל קשה להאמין שמי שאינו דומה ל”עובדים” מקיים אפילו הלכות מעשיות, אפילו בצורה “שפלה”…

הנה דוגמא לטעות זו, מתוך המסופר ב”קונטרס מאמרי חיזוק” גליון קמ”ג, מאמר “להשתדל להיות תמיד במצב של יישוב הדעת”, חיי שרה תשע”ט (הרב צבי מאיר זילברברג שליט”א):

מעשה באחד שתלמודו קשה עליו כברזל למרות שהיה פיקח עד שמצא מי שהסביר לו פנים, ומצא טעם חדש בתלמודו.

וז”ל הסיפור, “וכך עברו עליו ימי ברותו מבלי לימוד כמעט בתורה הקדושה, ולאחר מכן העמיד את ביתו רחוק מאד מתוה”ק, ואף שהיו שומרי תורה ומצוות אך כיוון שלא היו מקושרים היטב בלימוד תוה”ק ממילא היה כל הלך חייהם שלו ושל בני ביתו וצאצאיו מגושם ונמוך מאד מאד ר”ל.”

[ובעקבות מעשה שהיה, קבע לימוד מסכתא זבחים בעיון כמה שנים…]

“… כאשר אף כל הלך חייהם שלו ושל בני ביתו וצאצאיו נשתנו מן הקצה אל הקצה מחיים מגושמים ושפלים לחיים מרוממים ומוארים בהארת כל פרטי תורה ועבודה”.

Our Response to the NetFree Banning

Authored by: העורך Editor

Since NetFree now blocks Hyehudi.org, and in response to requests by several subscribers, from now on, all samizdat subscribers will receive the full articles to their email, instead of the previous 250-word summaries.

To receive PDF documents (and sometimes blocked images), feel free to contact me and ask.

Please note: When reading the email account, our various authors’ identities (WordPress “category”) are not revealed, and not all hyperlinks show. To fully understand and appreciate the source and meaning of the articles, it will often be necessary to visit the source (but I’m working on a solution for that, too).

To subscribe to our daily newsletter (and receive the free survival guide to an encounter with a rabid atheist, go here.)

Israeli Gun Control – Just Like the Nazis

Gun Control in the Third Reich (book)

From Wikipedia, the free encyclopedia
Gun Control in the Third Reich
Book cover for Gun Control in the Third Reich by stephen halbrook.jpg

Cover of the first edition (paperback)
AuthorStephen P. Halbrook
Cover artistDenise Tsui
CountryUnited States
LanguageEnglish
GenreNon-fiction
PublisherThe Independent Institute
Publication date
Paperback-November 2013, Hardcover-January 2014
Media typePrint (Paperback, Hardcover) & ebook
Pages364 pp
ISBN978-1-59813-161-1

Gun Control in the Third Reich is a non-fiction book from the Independent Institute that describes the gun control policies used in Germany from the 1918 Weimar Republic, through the Third Reich in 1938. The book aims to substantiate the Nazi gun control theoryof gun politics in the United States by referencing German archives, diaries, and newspapers that attest to restrictions on firearm ownership for Jews and enemies of the state.

The book is written by Stephen Halbrook, a lawyer who has argued and won three cases before the US Supreme Court[1] and is well known for his involvement in Second Amendment and gun control litigation.[2][3]

In an interview in Pittsburgh, Pennsylvania, Halbrook said that he decided to research the topic because “Nobody has ever researched it. I first heard about it when I was an undergraduate in college in 1968, and there were these gun registration bills proposed in Congress. […] The proponents of the bill challenged that and said they actually had commissioned a Library of Congress study saying there was no use of gun registration lists by the Nazis, either in Germany or in occupied countries, which was blatantly stupid. When (the Nazis) took power in 1933, they immediately used the (gun registration) records to disarm political enemies.”[4]

In a November 2013 review of the book in The New Republic, senior editor Alec MacGillis said Halbrook told him that he wanted the book to be seen as a scholarly work. As for analogies between Nazi gun laws and today’s gun control debates, Halbrook said: “The Nazis thought it was really important to disarm political enemies and Jews, but as far as contemporary comparisons, I’m very aware of how loosely people use these comparisons, and it does a disservice to the victims of the Holocaust.”[5]

Critical reception

A Washington Times review said, “It is the most extensive history to date of Nazi Germany’s policies on firearms, drawing largely on original documents.”[6]

The New Republic wrote, “…the book’s marketers, who are not shy at all about framing the Nazi’s disarming of Jews and other political enemies as a giant, .950 caliber warning shot amid efforts in Washington and some states to pass new regulations on firearms.” and “[…] surely this book, now selling fairly briskly on Amazon, will have no impact whatsoever on the number of people making those loose comparisons [between contemporary gun control and the Nazis]”.[5]

The Daily Caller said, “the famed Second Amendment attorney attempts to take a scholarly look at gun control in Germany before-and-after Hitler took power. But Halbrook doesn’t shy away from pointing out what he sees as parallels, if not comparisons, between what happened then with what is happening in America now.”[7]

American Thinker wrote, “Would armed resistance on German soil have made a difference? No one can answer that with any certainty, but clearly it was a formidable concern for Werner Best and his Gestapo henchmen. Without arms there was no hope of meaningful resistance. [… the book] analyzes the manner in which the Nazis capitalized on the strict gun control policies of the Weimar Republic and used those policies to consolidate power and render the political opposition defenseless and the Jews hopeless.”[8]

See also

References

  1. Jump up^ Halbrook, Stephen P. Gun Control in the Third Reich. Independent Institute. ISBN 978-1-59813-162-8.
  2. Jump up^ Gibeaut, John (October 1, 2008). “Bringing Lawyers, Guns and Money: In Chicago and elsewhere, the decision in Heller promises more litigation”. ABA Journal. American Bar Association. 2008 (October).
  3. Jump up^ Marjolijn Bijlefeld, People for and against gun control: a biographical reference, Greenwood Press, 1999, pp. 105-108, ISBN 0313306907, 9780313306907
  4. Jump up^ Halbrook, Stephen (December 7, 2013). “The Review: The day the Holocaust began”. TribLIVE (Interview). Interviewed by Eric Heyl. Pittsburgh.
  5. ^ Jump up to:a b MacGillis, Alec (November 10, 2013). “The Mother of All Nazi Analogies, Now Available at Amazon”. The New Republic.
  6. Jump up^ VerBruggen, Robert (December 29, 2013). “BOOK REVIEW: ‘Gun Control in the Third Reich‘“. Washington Times.
  7. Jump up^ Weinstein, Jamie (November 7, 2013). . The Daily Caller.
  8. Jump up^ Miller, Abraham H. (November 20, 2013). “Gun Control, the Jews, and the Third Reich”. American Thinker.

From Wikipedia, here.