Rabbi S.R. Hirsch: ‘Public Welfare’? There Is No Such Thing!

Yayikra 3:1:
ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני ידוד.
Rabbi S.R. Hirsch’s commentary:
הוא מקריב, הכתוב מתנה כאן ש״הוא״ מקריב, ומדייקים בתורת כהנים מתיבת ״הוא״ הלכה רבת משמעות: ״⁠ ⁠׳הוא׳ – היחיד מביא שלמים נדבה ואין הציבור מביא שלמים נדבה״. ואכן, לא מצאנו שלמי ציבור כלל, מלבד שני כבשי עצרת הקרבים בשבועות עם שתי הלחם. ואף בהם, האומה אינה מיוצגת כיחידה אחת (כבש אחד), אלא כריבוי של יחידים (שני כבשים); וגם עם השינוי הזה, חלוקים כבשי עצרת משלמים: הם דומים באופיים לעולה ולחטאת, שכן גם הם קודשי קודשים; הם נזכרים יחד עם החטאת של שבועות (להלן כג, יט); והם מייצגים את שלמות הציבור כמטרה שיש להשתוקק אליה, ושחייבים עדיין לשאוף אליה, ולא כדבר שכבר הושג (כמו בשלמים, שבהם מבטאים שמחה על מה שכבר הושג). סוף כל סוף הם ״חובה״ ו״קודשי קודשים״ ו״שחיטתן בצפון״ (עיין זבחים נה.); הם מייצגים את מטרת התורה, שעודנה חזון לעתיד: ״אפס כי לא יהיה בך אביון!״ (דברים טו, ד; עיין פירוש להלן כג, יט).

תחושת השלמות המהווה את הבסיס לשלמים, היא לחלוטין הרגשה ממשית שרק היחיד מסוגל לחוש בה. אמנם, שני יחידים או יותר יכולים להביא יחדיו קרבן שלמים אחד, שכן ייתכן ששותפותם והקשר ביניהם הם הם היסוד לשלמותם. ואכן, קשר עם אנשים אחרים הוא תנאי הכרחי לאושרו של האדם; אדם הגון לא יחוש ״שלם״ כאשר הוא בבדידות גמורה. אך התורה אינה מכירה בסברא השקרית של אושר לאומי ללא אושר היחיד. לאומה כיֵשות מופשטת לא תוכל להיות כל שלמות אם המון אנשיה מיוסרים ומיואשים. השלום של האומה הישראלית עשוי מהשלום של בניה. קרבן שלמים שהאומה כגוף מופשט מקריבה אותו, אין לו כל מקום במזבח ה׳.

תזכורת ליום העיון של ‘מתחת לפני השטח’: נא להרשם מראש

הכינוס השנתי של אגודת מטמוני ארץ בכותרת “מתחת לפני השטח” תתקיים בי”ב באב באולם שע”י ביהכ”נ היזדים, רחוב אדוניהו הכהן 26, ירושלים.

 בכנס יוצג העתק נדיר ממנסרת סנחריב.

לפרטים ותכנייה מעודכנת, ראה כאן.

שימו לב להזדמנות הרכישה של פרוייקט השו”ת!

Download (PDF, 1.3MB)

Excluded Middle: If Someone Is Frum, Then He BELIEVES in Hashem, Period!

I quote Hamodia, “Inyan”, 28 Tammuz 5779 (July 31, 2019), p. 37:

[Rabbi Shlomo Halberstam convinced Holocaust survivors to join his kehillah.]

A Bobover talmid chacham once told me that he was never totally sure that his father, after surviving the traumas of Auschwitz, really believed in Hashem again. But, his father definitely believed in the Rav, who convinced him to be frum again. His father, zichrono livrachah, left behind generations of maaminim bidvar Hashem.

 

אפשר לברר: מדוע אין היום שימוש בבדיקת אבהות?

של מי התינוק שנולד: רב העיר הכריע

אישה גרושה ילדה בת, תשעה חודשים בדיוק לאחר שקיבלה הגט – מי אבי התינוקת והאם היא מותרת לכל אדם? • הרב יהודה דרעי התבקש לתת מענה לסוגיה הסבוכה

אלי שלזינגר, ג’ אב תשע”ט 04/08/2019 17:27

ההרכב המיוחד ליוחסין של בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע בראשות הראב”ד הרב יהודה דרעי, רבה של העיר, התמודד לאחרונה עם שאלה כבדת משקל.

סיפור המעשה: שני בני זוג התגרשו לפני עשרה חודשים כדת משה וישראל בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. בסיום המעמד, כמו בכל סיום גט, קבעו הדיינים כי האישה מותרת לכל אדם לאחר תשעים יום.

אלא שלפני חודש, כעבור תשעה חודשים, הופיעה האישה שוב בבית הדין הרבני לאחר שילדה תינוקת ועמה בן זוג חדש – כשהשניים מבקשים לרשום את התינוקת כבתם המשותפת. בנסיבות אלה, כאשר התינוקת נולדה תשעה חודשים מיום הגט ללא שלושה חדשי אבחנה כנדרש – הדבר מעלה חשש הלכתי חמור.

הסיפור המורכב והעדין הופנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה להרכב יוחסין מיוחד של בית הדין בבאר שבע. בית הדין בראשותו של הראב”ד דרעי תחקר לעומק את המבקשת, ואת הצדדים ובדק את כל המסמכים הרפואיים והדו”חות.

בפסק דין המשתרע על פני 11 עמודים התמודד הרב דרעי עם שורה של סוגיות הלכתיות הנוגעות לנסיבות המיוחדות. לאחר שסקר את ההיסטוריה ההלכתית בנושא מימי השולחן ערוך ועד פוסקי דורנו, הוא פסק כי למרות שהתינוקת נולדה ללא חודשי אבחנה ותשעה חודשים מיום הגט – הרי היא בתו של בן הזוג החדש והיא כשרה לבוא בקהל ומותרת להינשא כדת משה וישראל לכל אדם ואפילו לכהן.

עורך הדין אורי נחמני מומחה לדיני משפחה מגיב: “בדיקה גנטית אמורה להיות הפתרון הקל והפשוט, אך על מנת למנוע מקרה של ממזרות, ברגישות הראויה בית הדין קובע בביסוס ראוי כי אין חשש ממזרות, חשוב להבין כי הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או לגיורת. אך מכיוון שהאיסור על הממזר לשאת כשרה הוא רק איסור לאו, אם הממזר מתחתן עם כשרה, הנישואין תופסים, וגירושין חייבים להיעשות בגט”.

“אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות. זו הסיבה שבתי הדין למשפחה אינם ששים לקיים בדיקת אבהות ומסתפקים בבחינה של בני הזוג באמצעות שאלונים,בחינת ההיריון וקיבעות הלכתיות כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה, ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים.”

מאתר בחדרי, כאן.