Both Personal Stories & Studies Indicate Worsening Jew-Hatred in MODERN Europe

Quoting from an article by Dr. Yvette Alt Miller on Aish.com:

Children routinely insult schoolmates by calling them “Jew” in German schools, and the problem is spreading in popular culture, with “Jew” employed as one of the most shocking slurs in the German language.

In 2018, Michal Schwartze, a Jewish teacher in Frankfurt, Germany, recounted her fears of revealing she is Jewish in her school, where being a Jew is considered one of the worst things anyone can imagine. When students use “Jew” as an insult, she explains, “I don’t say hey I am Jewish, but I make it clear that I am personally affected.” A few years ago, she wrote an article for her school’s newspaper urging students to stop employing “Jew” as an insult, but the problem hasn’t gone away: in the face of such casual hatred, she notes that many German Jews simply “hide their identity”.

A 2016 report by the Dutch Jewish information center CIDI noted they were “concerned about the degradation of the word ‘Jew’” in the Netherlands recently. “This word has become increasingly ‘normal’” as a way of insulting people, even when no one involved in a dispute is Jewish. “Jew” has emerged as an all-purpose insult used by people from all backgrounds.

A recent report by the European Union Agency for Fundamental Rights quoted a Danish woman explaining that “‘Jew’ is a widespread cuss word in Copenhagen”. As a result, she now avoids telling people she’s Jewish.

I find people using “Jewish person” to avoid saying “Jew”, as if the word Jew is somehow shameful or embarrassing. Among French-speaking Jews, “Israelite” is a popular substitution to avoid using the word Jew.

Needless to say, the word “Jew” is the highest compliment possible.

See the rest of the article here.

תשובת בעל ערוה”ש לקושיית הבית יוסף המפורסמת על חנוכה

ואף על גב שהנס לא היה רק לשבעה ימים, דעל יום אחד היה בו להדליק, אמנם כיון שלא נדלק ממנו רק חלק שמינית – ממילא דהנס היה גם ביום ראשון (בית יוסף). ויש שכתב: לפי שביטלו מהם מצות מילה, שהיא לשמונה ימים (שלטי הגבורים בהגמ”ר שם). ויש שכתב: לפי שאז חינכו הבית מעבודה שביטל אנטיוכס הרשע (שם).

והאמת כן הוא: דבמדרש איתא שמלאכת המשכן נגמרה בעשרים וחמישה בכסלו, ולא חנכוהו עד ראש חודש ניסן, שבו נולדו אבות. והקדוש ברוך הוא שילם לו בימי מתתיהו (מדרש זה הובא במהרש”א שם).

ולכן עשו כמו חנוכת המשכן, שהיו שבעת ימי המילואים, וביום השמיני היה גמר התחלת העבודה במשכן על ידי אהרן ובניו, כמבואר בתורה. וכן שלמה המלך, בחנכו את בית המקדש, כתיב בדברי הימים (ב’ ז’): “ויעש שלמה את החג שבעת ימים, וביום השמיני עצרת”, עיין שם. ולכן לזכרון קראו יום טוב, זה גם כן “חנוכה”, מלשון “חנוכת המזבח” ו”חנוכת הבית”. ויש בזה רמז גם ליום עשרים וחמישה: חנו־כ”ה (ר”ן שם).

ועוד טעם לזה מבואר בספר חשמונאי: לפי שעל ידי הגזרות – בטלו אז מלהקריב בחג הסוכות העבר, ובשמיני עצרת. ולכן לזכרון זה – עשו שמונה ימים חנוכה. וממילא כשהראו להם מן השמים הנס של הדלקה – הראום שהסכימו על ידם לעשות שמונה ימים.

(וזהו שאמרו בשבת שם: לשנה אחרת קבעום וכו’, כלומר: אחרי שראו דמשמיא הוא דאסכימו על ידייהו לעשות שמונה ימים, על ידי השמן שהראו להם שדלק שמונה ימים. ולזכרון הנס הזה קבעו להדליק נרות בחנוכה, כמו שכתב הטור.)

(בזכות הערת חכ”א)

‘If You Give a Mouse a Cookie…’

Rashi Tehillim 19:14:

אמרו חכמים למה דוד דומה לכותי המחזר על הפתחים והם מערימים בדבר יותר מכל אדם תנו לי מים לשתות דבר שאין בו חסרון כיס מששתה אמר יש כאן בצל קטן משנתנו לו אומר יש בצל בלא מלח משנתנו לו אמר תנו לי מעט לחם שלא יזיקני הבצל כך אמר דוד בתחלה על השגגות ואחר כך על הזדונות ואחר כך על המרדים פשעים אלו המרדים שמתכוין להכעיס וכן הוא אומר (מלכים ב’ ג’) מלך מואב פשע בי.

I can’t find the Medrash, though.

דמוקרטיה במבחן המציאות – ארה”ב כדוגמה

ציטוט מאתר אקו-ויקי בנושא קפיטליזם של מקורבים:

קפיטליזם למקורבים משפיע גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את הדמוקרטיה והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים גדולים ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה בארצות הברית באמת מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל, והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה, לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא, 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה- בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%. דבר זה מלמד על קשר סטטיסטי, במציאות לתאגידים גדולים או אנשי עסקים המקורבים לשלטון בדרכים שונות יש השפעה גדולה יותר מאשר מיליוני אנשים שהם בעשירון העליון בארצות הברית, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות רבות מחקר ההיסטוריה הכלכלית לדוגמה השפעות של הברונים השודדים על מדיניות ארצות הברית בסוף המאה ה-19.

ראה את שאר הכתבה כאן….

למה רק *ילדים* עניים?! – ספר פלא יועץ בענין מתנות חנוכה

ספר פלא יועץ ערך הלבשה:

והנה יש מקומות רבים שנהגו הלבשה להילדים בני עניים ומלבישים אותם מחנוכה לחנוכה אשריהם מה טוב חלקם כי מצוה רבה עושים אבל מי יתן והיה לבבם ויכולתם לעשות גם כן לעניים גדולים הם ונשיהם וטפם החלש יאמר גבור אני למצוה זו כי רבה היא שתגן להניח ברכה והצלחה לכל מעשי ידיהם הון ועושר בביתם ולעולם הבא יאכלו פרי צדקתם ישאו ברכה מאת ה’ ומאת העניים האומללים גבור בארץ יהיה זרעם והניחו יתרם לעולליהם.

הערה: אולי יש לשער שצורת המתנה שאולה מיום אידם.

אגב, ז”ל הפלא יועץ ערך פורים, ולפי סודן של דברים בחנוכה ופורים ראוי להרבות בצדקה עם עמלי תורה שהימים האלה הם בסוד נצח והוד תמכין דאורייתא כמבואר בדברי רבינו האר”י ז”ל, עכ”ל.