העורך Editor

— Says Rabbi Lazer Brody (link missing).

It doesn’t even have to be At’chalta Dege’ulah for that. It could just be the famously neutral “End of Galus”…

Rambam Hilchos Teshuvah 7:5:

כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו’ ושבת עד ה’ אלהיך ושב ה’ אלהיך וגו’.

Rabbi Eliyahu Touger’s translation:

All the prophets commanded [the people] to repent. Israel will only be redeemed through Teshuvah.

The Torah has already promised that, ultimately, Israel will repent towards the end of her exile and, immediately, she will be redeemed as [Deuteronomy 30:1-3] states: ”There shall come a time when [you will experience] all these things… and you will return to God, your Lord…. God, your Lord, will bring back your [captivity].”

OK, let’s quote the whole section (Devarim 30:1-10), shall we:

והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך השם אלקיך שמה.
ושבת עד השם אלקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך.
ושב השם אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך השם אלקיך שמה.
אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך השם אלקיך ומשם יקחך.
והביאך השם אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך.
ומל השם אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את השם אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך.
ונתן השם אלקיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך.
ואתה תשוב ושמעת בקול השם ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום.
והותירך השם אלקיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטבה כי ישוב השם לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך.
כי תשמע בקול השם אלקיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל השם אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך.
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא…

Here’s the Chazon Ish from the last page of the most recent “Nachlas Hashem”, issue #60:

הסברא נותנת, שהישוב בארץ ישראל כבר לא יתבטל עד ביאת המשיח (‘מעשה איש’ חלק ה’ עמ’ קסט, עדות הג”ר חיים קלופט שליט”א, שכך החזו”א אמר לאביו הג”ר יואל קלופט זצוק”ל).

(See also the “No fourth Galus” Medrash.)

In the “Eishes Chayil” chapter of Mishlei we read: 

“She produces robes and sells them, and passes on belts to a merchant.”

Why the change in strategy? I offered my own answer here.

But if you don’t like that answer, please note Rabbi Chaim Kanievsky at least addresses the same question in the text below (Ta’ama Dekra p. 306):

משנה ברורה ריש סי’ תקמ”ט:

… וכל אלו הימים כל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון הדברים אלו נשוב להטיב כמו שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו’ ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן כי אין העיקר התענית כמש”כ באנשי נינוה וירא ד’ את מעשיהם ואמרו חז”ל את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר ומ”מ אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד כי ימים אלו הם מ”ע מדברי הנביאים להתענות בהם וכמו שכתבנו למעלה.

ANSWER: What about Jordan?