PUNCTURING Rabbi Shraga Kallus’ All-Purpose Charedi Apologetic!
First, listen to Rabbi Shraga Kallus here: What Do You Answer ALL The Anti Charedi Statements?
(You can find the first half in Hebrew by Rabbi Baruch Rosenblum here.)
Here’s my rendering, assuming I got it right:
Rabbi Kallus quotes Rabbi Elazar M.M. Shach asking how Chazal could say וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה? עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל ששקול כנגד משה ואהרן… If Korach saw something with Ruach Hakodesh, how can that itself (not the conclusion) be called nonsense (i.e., Rabbi Shach strangely takes “מה ראה” literally)? And R’ Shach answers that Korach should have realized that if he sees the future, surely the great Moshe Rabbenu sees the same future, too. So it’s nonsensical to fight with him because of it.
From which (including a mashal) R’ Kallus (and presumably R’ Shach, too) derives his handy, all-purpose response to any and all blogger\political\etc. disagreement with Charedi Gedolim: How could you imagine they don’t already know what you do?! Etc.
End.
First of all, I’m not convinced greater prophets always prophesy what lesser prophets prophesied despite B.B. (start of 89b), because there are exceptions, see Ramban Breishis 27:4 and more. (Besides, perhaps Ruach Hakodesh differs from prophecy, and Korach’s descendants are of special interest only to him, etc.)
More to the point, the basic “transcendental” argument is very true in many cases and bears repeating. However, it has its limits. Even if we accept the various hidden assumptions, who says the lesser can never best the greater?!
Nothing proves that, many things disprove it, and the whole Torah contains counter-examples, as well (search the site a little).
I signal the ingenious comment of the Keli Yakar Devarim 25:13. I hope I can copy this online in spite of ופושעים יכשלו בם:
לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. יש לדקדק אם הפירוש גדולה יותר מן הראוי והקטנה יותר מן הראוי ושניהם שקר ושוקל לעצמו בגדולה ולאחרים בקטנה, א”כ קשה מהו שאמר אבן שלימה וצדק יהיה לך. כי תואר השלימה קאי ודאי על הקטנה יותר מהראוי שצריך להשלים חסרונה שתהיה שלימה ובלתי חסרה, ולמה לא אמר דבר המתנגד אל הגדולה ובעל כרחך אתה צריך לומר שתיבת וצדק אמר כנגד הגדולה השקרית, וקשה הרי הצדק הוא הפך שניהם ושלימה למה לי, אלא ודאי כך פירושו שגדולה היא המשוערת כראוי וקטנה היא החסירה מן הראוי ומה שאמר אבן שלימה וצדק קאי הכל על הקטנה כי לשון צדק דרשו רז”ל (ב”ב פ”ח ע”ב) צדק משלך ותן לו. ע”כ אמר דרך לא זו אף זו אבן שלימה ובלתי חסירה יהיה לך שלא תחסר את חבירך כלום ולא זו [א”ה, אולי צ”ל בלבד] שלא תחסר לו אלא אפילו וצדק צדק משלך ותן לי יותר מהראוי לבא לו, ואם כן הוא שהגדולה היא הישרה למה אמר לא יהיה בכיסך הגדולה למה לא תהיה בכיסו הישרה, ועו”ק מ”ש כי תועבת ה’ אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול תרתי למה לי ומדקאמר כל עושה עול ש”מ שכל עושה אלה אינו עול וצריך להבין מהו זה.
ביאור הדבר הוא כדרך שאמר שלמה, אבן ואבן איפה ואיפה תועבת ה’ גם שניהם (משלי כ’ י’) אם שניהם שקרים מהו גם שניהם מהיכא תיתי לחלק ביניהם, ומהו לשון גם, אלא ודאי שמדבר באחד שקרי ואחד אמיתי והורה שגם הישר נקרא תועבה לפי שהאבן הישרה גורמת לו לשקול בשקרית, כי אם לא היה לו האבן הישרה היה מתירא לשקול לכל העולם בקטנה השקרית כי כל הקונים בבואם לביתם ימצאו משקלם חסר ותבא לבית דין עליו צעקת רבים לומר שלכלנו שקל בקטנה, מאי אית לך למימר שמא בביתכם נעשה חסר וכי לכולם נחסר בביתם דבר זה אינו שכיח. מה הוא עושה הולך ושוקל לקצתם בקטנה החסירה ולקצתם בגדולה הישרה והיה אם יבואו לב”ד הבריות אשר להם שקל חסר, הוא יטעון בב”ד הרי מכרתי להרבה בריות וישאל אותם ששקל בישרה ויעידו שאינן חסרין כלום ויכחישו הטוענים ששקל חסר, וממילא יתרץ הדיין לומר שאצלכם נעשה חסר דאל”כ מה גבר מגוברין (סנהדרין ס”ה ע”ב) ולמה אלו אינן חסרין כלום, וכשישלח הב”ד אחר משקלו ישלח הישרה ונמצא שאלמלא הישרה לא היה יכול למכור לכולם בקטנה והרי לכך הוא מחזיק הישרה כדי לאמת שקר שלו לכך גם הישרה תועבה, וזהו שפירש”י גדולה המכחשת את הקטנה כי ע”י הגדולה יוכל להכחיש בב”ד מעשה הקטנה, ועל כן אמר כי תועבת ה’ כל עושה אלה. על מה ששקל בישרה כי גם זה תועבה מאחר שאינו שוקל בישרה כי אם כדי לרמאות העולם. כל עושה עול. היינו השקרית אבל הראשונה אינה עול ואע”פ כן היא תועבה וע”ז אמר שלמה תועבת ה’ גם שניהם לרבות הישרה.
Enough said for now.