העורך Editor

שמא גם בשמים יש בירוקרטיה טרחנית

אסתר רבה ז’ י”ג:

אמר רבי יצחק נפחא המן הרשע בעלילה גדולה בא על ישראל הה”ד ובמלאת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה וגו’ ואין העם האמור כאן אלא ישראל הה”ד (דברים ל”ג) אשריך ישראל מי כמוך עם נושא בה’ וגו’ אמר המן לאחשורוש אלהיהם של אלו שונא זמה העמד להם זונות ועשה להם משתה וגזור עליהם שיבואו כולם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם שנאמר לעשות כרצון איש ואיש כיון שראה מרדכי כך עמד והכריז עליהם ואמר להם לא תלכו לאכול בסעודתו של אחשורוש שלא הזמין אתכם כי אם ללמד עליכם קטיגוריא כדי שיהא פתחון פה עם מדת הדין לקטרג עליכם לפני הקב”ה ולא שמעו לדברי מרדכי והלכו כולם לבית המשתה

א”ר ישמעאל שמונה עשר אלף וחמש מאות הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו מיד עמד שטן והלשין עליהם לפני הקב”ה ואמר לפניו רבונו של עולם עד מתי תדבק באומה זו שהם מפרישין לבבם ואמונתם ממך אם רצונך אבד אומה זו מן העולם כי אינם באים בתשובה לפניך אמר הקב”ה תורה מה תהא עליה אמר לפניו רבש”ע תסתפק בעליונים וגם השוה דעתו למחות את ישראל באותה שעה אמר הקב”ה למה לי אומה שבשבילה הרביתי אותותי ומופתי לכל הקמים עליהם לרעה (שם ל”ב) אשביתה מאנוש זכרם מיד אמר הקב”ה לשטן הבא לי מגילה ואכתוב עליה כלייה באותה שעה הלך השטן והביא לו מגילה וכתב עליה מיד יצתה התורה בבגדי אלמנות ונתנה קולה בבכי לפני הקב”ה וגם מלאכי השרת צעקו לקול בכייתה ואמרו לפניו רבש”ע אם ישראל בטלים מן העולם אנו למה אנו צריכין בעולם שנא’ (ישעיה ל”ג) הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון כיון ששמעו חמה ולבנה כך אספו נגהם שנאמר (שם נ’) אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם ואצל משה בן עמרם ואמר להם עד מתי אבות העולם רדומים בשינה ואי אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויין בה כי מלאכי השרת וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות ושמים וארץ וכל צבא המרום בוכים במרד ואתם עומדים מנגד ואינכם משגיחים אמרו לו מפני מה אמר להם מפני שנהנו ישראל מסעודתו של אחשורוש ובעבור זאת נגזרה עליהם גזירה לכלותם מן העולם ולאבד את זכרם אמרו לו אברהם יצחק ויעקב אם הם עברו על דת הקב”ה ונחתמה גזירתם מה אנו יכולים לעשות חזר אליהו ואמר לו למשה אי רועה נאמן כמה פעמים עמדת על הפרץ לישראל ובטלת גזירתם לבלתי השחית שנאמר (תהלים ק”ו) לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית מה תענה על הצרה הזאת (ישעיה ל”ז) כי באו בנים עד משבר וגו’ אמר לו משה כלום יש אדם כשר באותו הדור אמר לו יש ושמו מרדכי אמר לו לך והודיעו כדי שיעמוד הוא משם בתפלה ואני מכאן ונבקש רחמים עליהם לפני הקב”ה אמר לו רועה נאמן כבר נכתבה אגרת כלייה על ישראל אמר לו משה אם בטיט היא חתומה תפלתנו נשמעת ואם בדם נחתמה מה שהיה הוא אמר לו בטיט היא חתומה אמר לו משה רבינו לך והודיע למרדכי מיד הלך והודיע למרדכי הה”ד ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו.

וחקר כבדם כבוד

שמעתי שכתוב בשו”ת חתם סופר חלק ו’ סי’ נ”ט ד”ה והנה:

“לספר בשבח הצדיקים הוא מצוה גדולה”

(שאולי תהא מגנא בעידנא דעסיק בה)

Bikur Cholim DOES Mean ‘Visiting’ the Sick!

Controversialists sometimes point out (often trying to score a point against “Zionist” Hebrew) that the word “Bikur” means mainly examination, as in בקור מום, not “visiting” at all. We see this in the story of Rabbi Akiva who swept the room of his ill student, they add.

Vayikra 19:20:

ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה.

Rashi there:

בקרת תהיה, היא לוקה ולא הוא יש על ב”ד לבקר את הדבר שלא לחייבו מיתה כי לא חפשה ואין קידושיה קידושין גמורין. ורבותינו למדו מכאן שמי שהוא במלקות יהא בקריאה שהדיינים המלקין קורין על הלוקה אם לא תשמור לעשות וגו’ והפלא ה’ את מכותך וגו’.

Yechezkel 34:12:

כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל.

Actually, one leads to the other. To examine one needs to visit, so “Bikur” came to mean visiting, too.

“Nichnas levaker” means only that one enters the inner room of the patient.

(“Boker” means “morning” because it differentiates between night and day.)