מצווה לפרסם
חשוב להביא מידע זה לציבור הרחב, אפשר לבטל כל דו”ח קורונה כל עוד וזו פעם ראשונה. פשוט עושים במנוע חיפוש ‘גוגל’ “משטרת ישראל דוחות קורונה” ממלאים פרטים ותוך כמה ימים הם מעדכנים אם הדו”ח בוטל. מנסיון אישי, כתבתי שזו עבירה ראשונה שלי וביטלו לי את הדו”ח. אחרי הבקשה אפשר לבבר אם בטל בוואטסאפ של משטרת ישראל במספר 0506110110.
שי (ירושלים)
נשלח אלינו ע”י אחד הקוראים.
An influential friend of the site tried to involve a certain high-up “Gadol” on behalf of Hyehudi’s NetFree ban. This person, after hearing something of the site’s views, requested to hear about Hyehudi’s stance on ascending Har Habayis. I responded, loud and clear. And… that was the end of that, of course. NetFree blocks Rabbi Yitzchak Brand’s site for this very reason.
It’s one thing to oppose restoring the Temple, which begins by conquering it with our footsteps, but quite another to censor any and all contrary views. In Charedi society, one cannot send one’s children to the best schools unless one first signs a paper proclaiming the parents don’t own “uncensored” internet (even if the children have zero access). The basic standard acceptable to the Thought Police is either NetFree or Nativ (the latter is easily hacked, by the way).
I empathize with Hashem: “Nobody likes me, everybody hates me, I think I’m going to…” How is He Whose Name Dwells In This Building ever to get His home back without nullifying our free will?!
This Rosh Yeshiva (almost my own) is a “comrade of Yeravam ben Nevat”!
Taanis 28a:
תנו רבנן מה הן בני סלמאי הנתופתי אמרו פעם אחת גזרה המלכות גזירה על ישראל שלא יביאו עצים למערכה והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל מה עשו יראי חטא שבאותו הדור הביאו גזיריהן ועשו סולמות והניחו על כתפיהם והלכו להם כיון שהגיעו אצלן אמרו להם להיכן אתם הולכים אמרו להם להביא גוזלות משובך שלפנינו ובסולמות שעל כתפינו כיון שעברו מהן פירקום והביאום והעלום לירושלים ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר זכר צדיק לברכה ועל ירבעם בן נבט וחבריו נאמר ושם רשעים ירקב.
Yalkut Shmuel 1:8, 106:
ויאמר ד’ אל שמואל שמע בקול העם. תני ר’ שמעון בן יוחאי אומר לא אותך מאסו כי אותי מאסו וכו’ בשלשה דברים עתידים למאוס, במלכות שמים, ובמלכות בית דוד, ובבנין בית המקדש, אימתי מאסו שלשתם בימי ירבעם, הדא הוא דכתיב ויען איש ישראל ויאמרו אין לנו חלק בדוד זו מלכות שמים, ולא נחלה בבן ישי זו מלכות בית דוד, איש לאהליו ישראל ולא לבית המקדש אל תקרי לאהליו אלא לאלהיו.
א”ר סימון בר מנסיא אין ישראל רואין סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקשו שלשתם, הדא הוא דכתיב אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה’ אלהיהים זו מלכות שמים, ואת דוד מלכם זו מלכות בית דוד, ופחדו אל ה’ ואל טובו זה בית המקדש.
By the way, there many such topics I am too affected to write about. I wait until somebody else approximates my message, and let them say it for me (though this makes me seem less fervent on the matter).
“..הדברים נראים ברורים: מאז ומעולם לא פסקה עלייה מתימן לירושלם בפרט, וליתר חלקי הארץ בכלל, ויוצאי תימן לא חדלו מבין תושבי ירושלם במשך כל הזמנים, כי בכל הדורות ראו היהודים את עצמם בתימן רק ארעיים וזמניים שם, ומשום כך לא בנו להם בתי אבן, ולא תקעו יתד נאמנה המשרישה את ישיבתם שם. אף העשירים אשר בקלות יחסית יכלו לבנות בתי אבן, ללא מאמץ רב, לא עשו את זאת, לפי שראו בכך יאוש מן הגאולה, והרי חז״ל אמרו, כי בתחילת דינו של אדם לפני הקב״ה שואלין אותו: “צפית לישועה?” (שבת לא, א׳), ואם הצפייה תהיה רק אמירת מלים בפה, ומעשה בהיפך, הרי יהיו בכלל מי שנאמר בהם: “בפיו ובשפתיו כבדוני, ולבו רחק ממני”(ישעיה כט, יג). דכירנא כד הוינא טליא, אחד העשירים החריגים בעירנו בנה לעצמו בית אבני גזית, ולעזה עליו כל העיר שהוא כופר בביאת המשיח. וכיוון שכן, כלומר שבתימן ראו היהודים את עצמם זמניים שם, אין פלא שלא פסקה עלייה מתימן לירושלם במשך כל הדורות. ושגור היה בפי העולים גם בימינו, שלא היו אומרים נעלה ארץ-ישראל, אלא נעלה לירושלם, כי ירושלם היתה משאת נפשם, והיא היתה כל מגמת כספם וכמהם, ואע״פ שאין בידינו לעת עתה הוכחות על רציפות התישבות התימנים בירושלם, הרי כלל הוא אצלנו – “אין לא ראינו ראיה” (זבחים כג, ב). והנקודות הפזורות, המתגלות בדילוגי הדורות השונים, מהוות גילוי ועקבות לרציפות
מקור: הרב יוסף קאפח, כתבים ח״ב, עמ׳ 1016
(הובא ב”ליקוטים מדברי רבנן ותלמידיהון לתשועת מלחמת ששת-הימים וליום שחרור ירושלים” מאת הרב שי הירש, עמ’ 22-23)
There is a profusion of posthumous books describing deceased Torah greats as having “led” and the more the merrier. But looking at the state of us, their “followers”, doesn’t this description, in fact, um, not altogether give them honor?
Here are some panegyrics of our Dear Leaders, some approximate, or off the top of my head (I don’t always remember which refers to whom if any):
המנהיג
פוסק הדור
רבן של כל בני הגולה
הקברניט
רבן של ישראל
מופת הדור
אביהן של ישראל
סניגרון של ישראל
עמוד האש לפני המחנה
מנהיג של דור
לשכת הגזית
And so on…
Unlike a local person, see Shabbos 54b:
כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו באנשי עירו נתפס על אנשי עירו בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו, וכו’.
If they get deserved credit, how can they evade deserved blame?
Rabbi Chaim of Volozhin would insist he not be considered the “student” of the Gaon for this reason, among others.
Of course, this would suggest the real point of these books is praising puny us, and the living disciples of these Jews…
I mean inappropriate actions, tendencies, pictures, movies, etc.
If you cannot (or will not) get through to them, the successful “Venishmartem” organization will happily contact them for you, instead.
Just call or email the friend’s contact info and some basic information to Venishmartem, and keep praying.
ארגון “ונשמרתם” נלחמת בחוסר המודעות, ומאפשרת יציאה קלה ותמידית מעוונות פגם הברית, העיניים והאינטרנט. להדרכות מוקלטות, ייעוץ אישי, והכוונה פרטנית, התקשרו אלינו: 077-222-222-1. לשאלות נוספות, כתבו לנו: 0772222221M@Gmail.com
ניתן לתרום לארגון בכרטיס אשראי דרך קהילות או נדרים פלוס.