העורך Editor

He even heals blasphemous, idolatrous amputees!

So it appears from this account on Wikipedia (I haven’t looked further)…

Gemara A.Z. 55a:

UPDATE: (After a few false starts, of course,) AI helped me find the Radak I mentioned:

Radak Bereishis 30:8:

Radak Tehillim 36:7:

צדקתך כהררי אל כהררי אל ההרים הגבוהים. וכן מנהג הלשון כשרוצה להגדיל הדבר סומך אותו אל האל, כמו עיר גדולה לאלהים (יונה ג’ ג’); ותהי לחרדת אלהים (שמואל א’ י”ד ט”ו); מאפליה (ירמיהו ב’ ל”א); שלהבתיה (שיר ח’ ו’); וענפיה ארזי אל (תהלים פ’ י”א).

לא ממליץ כלל וכלל על שאר הכתבה, אבל הפתיחה מחלחלת:

“לא אדוני, אתה בניגוד עניינים!”

“כן, אבל גם את!”

“אתה לא יכול לומר שום דבר, כי אתה מצוי בניגוד עניינים!”

“אבל גם את!”

“אתה לא יכול!”

“אבל ג…!”

“אף מילה!”

“אב…!”

“דממה!”

“א…!”

“הס!”

החייל המסכן השתתק ולעלע. הפצרי”ת עמדה על התלולית שלצד הפיר ובחנה במיקרוסקופ את טיב הכריך שהוא עמד להעביר למחבלים הרעבים בעומק המנהרה. הכריך היה, איך לומר בעדינות, מניעה משפטית.

החייל ניסה מתחילה לטעון להגנתו שהוא כבר לא אכל שבוע, והוא נאלץ לשמור לעצמו את שאריות הסנדוויץ’ שאמא הכינה לו ולכן הוא ניסה להזין את המחבלים בכריך מקומי ללא תוספות מיוחדות.

אבל הפצרי”ת הבהירה לו שהוא לא יכול לערב את השיקולים האישיים שלו עם האינטרס הציבורי. החייל ניסה לרמוז שאף היא נגועה משום שהמחבלים במנהרה הינם מצביעים פוטנציאליים למפלגה של הפצרי”ת, אך זו הבהירה לו שאין לו זכות דיבור משום שהוא מצוי בניגוד עניינים חמור.

החייל המאובק ניסה שוב: תקשיבי, את בניגוד עניינים!

“אני? – אני אשת מקצוע אני לא מתעסקת בפוליטיקה”.

“אני? – אני חייל במדים אני לא מתעסק בפוליטיקה”.

“לא אדוני, יש השלכות פוליטיות לכל פעולה שלך!”

“ואת?”

“אני? – אני לא שוקלת שיקולים פוליטיים”.

“ואני?”

“אתה פוליטיקאי בפוטנציה!”

נשמע רשרוש מלמטה, מחבל מטפס מתוך הפיר כעוס בעליל, “יהודים מטומטמים, אני מת מרעב למטה, ואתם אוכלים לי את הראש עם השטויות שלכם!”

המחבל שומט את הקלאצ’ על הארץ בזעם, “אני לא יכול יותר!” הוא מטיח ומתרחק מהמקום.

“לאן אתה הולך?”

“נמאס לי!”

“מה הבעיה?”

“אני לא יכול יותר עם הסנדוויצ’ים ההונגריים שלכם, אי אפשר להמשיך כך!”

“אחמד תירגע אנחנו נמצא דרך לפתור את זה”.

“לא יהיה! לא במשמרת שלי!”

“אחמד, מה אפשר להציע לך?”

“נמאס לי לרבוץ במנהרות שנתיים, בלי פנסיה, בלי תנאים סוציאליים, בלי ימי עבודה מהבית, די!”

“אחמד אתה צודק, מה אתה מציע?”

“בואי תשמרי קצת בעצמך על החטופים במקומי, ואני אשב במשרד במקומך ואנפיק חוות דעת משפטיות”.

“כ… כמובן בשמחה א… אבל אין לך הכשרה משפטית”.

“תגידי, מה אני נראה לך מג’נון? מה אני לא יודע להגיד “מניעה משפטית” ומצד שני ברגע הנכון להגיד “האינטרס הציבורי”, או “שלטון החוק”, או…”

“אבל זה בדיוק מה שבאתי לומר יש מניעה משפטית חמורה שאני אחליף אותך!”

אחמד: מניעה משפטית, מה פתאום? – זה האינטרס הציבורי!

המשך כאן…

כתבה דומה וישנה בכובד ראש כאן באנגלית.

תשובה:

כמה שירים אתה מכיר עם המילים “שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם”?

נו, גם בגלות היו יהודים שאמרו את הנוסח המלא (בע”פ או מתוך הסוגריים בסידור), אבל עוד לעשות מזה שיר?!

As against a pile of ignorant online writers who don’t deserve a clear mention, the word “godawful” is from the 19th century, way back when.

The word does not mean what they think it means…

• God=God.
• Awful=full of awe, evoking or inspiring awe.

So: God-awful=inspiring awe of God in its size, etc., through divine association.

Likewise, Yamim Nora’im doesn’t mean “Awful Days” in the modern sense of awful, either (or at least it didn’t until the Mashgichim came along). “Nora” doesn’t mean bad.

God is great! That is, He is Good, and also helps inspire Fear of Heaven.

I recall a Radak somewhere saying the same regarding compounds hyphenated with “Elohim”.