בליעת הצפרדעים של הרב שלום כהן
אני מציע להדפיס ולהפיץ בבית כנסת הש”סניקי הקרוב לביתכם.
וכמובן, זה לא רק בש”ס.
אני מציע להדפיס ולהפיץ בבית כנסת הש”סניקי הקרוב לביתכם.
וכמובן, זה לא רק בש”ס.
Bava Metzia 29b, end:
ואמר רבי יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהן.
Rashi:
ורוצה לאבדן, ללמדנו בא שלא ירגיל אדם בכך, שהעושה אלה מאבד מהר הון רב.
(Ritva in the Shita has the version: מעות של ריבית.)
Perhaps one can psychologize that the heir needs sarcastic advice, per Mishlei 29:9 איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת.
Quoting from an article:
The Beis Shmuel (Rema, Shulchan Aruch Even HoEzer siman 90, s’if kattan 6) thinks that even if the Rambam agrees with the Ri Migash on a position not agreed upon by other poskim, this view should be totally ignored, since the Rambam was so taken by the genius of the Ri Migash (his father’s rebbe), and would naturally be inclined to accept his opinion without even thinking twice (even though in several instances the Rambam does reject his opinion), this psak would be considered a shitah y’chida’ah and should be totally ignored.
דברי ח”כ אגו”י מאיר דוד לוונשטיין:
“תורת ישראל… מסדירה כל ענייני אדם באשר הוא אדם; כל ענייני העם באשר הוא עם, וכל ענייני המדינה באשר היא מדינה… תורה זו… אין זולתה. היא התכנית הגדולה לישראל, שתוכננה על ידי אלקים חיים ומלך עולם. לכן, כל חוקה שתהא יציר כפיו של אדם אין מקומה בישראל. אם היא סותרת את תורת ישראל, היא מתמרדת, ואם היא מזדהית עם תורת ישראל – היא מיותרת.”
מקור: כאן (אליפסות במקור).