הגרי”ג אדלשטיין מתייחס לנעשה בציבור החרדי ומורה כי יש איסור לפרסם דברים של הלבנת פנים: “הדבר גורם לחורבן החיים של אנשים נוספים, הדברים צריכים להיות מטופלים על פי דין, בצורה מקצועית ונקיה ובצנעה ככל האפשר, ועל הכל צריך ליתן את הדעת ולנהוג על פי דין תורה”
משה ויסברג, כ”ז טבת תשפ”ב 31/12/2021 08:04
האירועים המצערים בשבוע האחרון בציבור החרדי, הביאו את ראש הישיבה, הגאון רבי גרשון אדלשטיין, נשיא מועצת גדולי התורה של ‘דגל התורה’, למסור דברים לציבור, בעקבות הבלבול השורר.
גם אנחנו כאן באתר ‘בחדרי חרדים’, האתר החרדי הגדול ביותר, נהגנו כפי שהורו לנו רבנים, עמם אנחנו מתייעצים בכל דבר ועניין, הבוקר (שישי) מתפרסמים דבריו של ראש הישיבה בעיתון ‘יתד נאמן’, תחת הכותרת “והודעת להם את הדרך”. ראש הישיבה ביקש לפרסם את הדברים על ידי אחד המחנכים שכתב אותם בשמו.
בדבריו אמר ראש הישיבה: “איתא בגמ’ אמר דוד לפני הקב”ה וכו’, אמרתי להם: “הבא וכו’ מיתתו בחנק, ויש לו חלק לעולם הבא. אבל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא”, וכאשר באים לדון בכגון דא, חובה על כל אחד שישים מול עיניו כי חיי עוה”ב שלו תלויים בזה”.
ועל כן צריך לדעת כי:
א. אנשים שחטאו נגדם או נגד הקרובים להם, צריכים לפנות לגורמים האמונים על כך, הן כאשר הדבר יועיל רק למקרה שלהם, וק”ו כשלדעתם זה ימנע מלהזיק לאחרים, וכן צריך לנהוג כל היודע עדויות בדבר, וכמובן שאין בזה משום לה”ר. אך הדברים חייבים להיות מטופלים בצנעה, וכמ”ש ואת צנועים חכמה’ ורק ע”י אלו הממונים לכך ומומחים בעניין, ולאחר שאילת רב המומחה בדבר.
ב. כלי תקשורת אינם המקום לכך, ועיתונים ועיתונאים, שכל מציאותם לפרסם בחוצות, עוברים באיסור חמור של הלבנת פנים ועליהם לחוש לחורבן החיים, שפיכות דמים ורציחה של האנשים שמפרסמים עליהם, שגם זה אסור בתכלית. ומאחר ובכל מקרה הדבר גורם גם לחורבן החיים של אנשים נוספים, הדברים צריכים להיות מטופלים על פי דין, בצורה מקצועית ונקיה ובצנעה ככל האפשר, ועל הכל צריך ליתן את הדעת ולנהוג על פי דין תורה.
ג. וכל מי שעוסקים בדבר ואינם מן הניזוקים או קרוביהם או הממונים לכך, אינם מועילים לניזוקים כלל. וכל האנשים מבחוץ, שעסוקים רק בהפצות בתקשורת ומרבים להרחיב בכיעור ובדומה לו הם אינם באים לתקן, אלא לקלקל. וחלילה לבני אברהם יצחק ויעקב, ללכת בדרכי הרשעים בצורת “נקמה” ולשה”ר בראש כל חוצות, וח”ו דלא ליעביד איניש דינא לנפשיה, וזהו היפך התוה”ק ובכלל שופכי דמים.
ד. דברים אלו נכונים לכל צורה ואופן של עיסוק ופרסום באמצעי תקשורת לרבים, ובמיוחד בדור התקשורת המהירה של ימינו וה’אתרים’ וחדשות האינטרנט על מגרעותיהם האיומות. ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, בוודאי ב’עיתון חרדי’, שמאז ומתמיד אחריותו היא גם בדברים שאינו מסקר ומדווח, פעמים שאתה מתעלם’, והדבר מסור לגדולי התורה.
ה. כל ירא יעשה בדעת ויחנך בביתו וישריש את עניין שכר ועונש, ואת מאמרם ז”ל “ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שבעל כרחך אתה חי ובעל כרחך אתה מת, ובעל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון”, ובכלל דבריהם ז”ל, שיחנך ויבאר כי ח”ו שיעלה על דעת אדם שיש מקום והצדקה למעשה של מאבד עצמו לדעת רח”ל, שעניינו חמור מאד כמבואר בדברי חז”ל ובפוסקים.
