העורך Editor

ALIYA LAREGEL: Don’t You Yearn to Get Acquainted Once Again with Life and God?

… ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה וגו’ (שמואל א א) אלקנה היה עולה לשילה ארבעה פעמים בשנה שלשה מן התורה ואחת שקיבל עליו הוא בנדבה שנאמר ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבוח לה’ צבאות בשילה וגו’ עלה אלקנה ואשתו ובניו ובני ביתו ואחיו ואחיותיו וכל קרוביו היו עולין עמו ואמר להם למדו דרך עבודה מן הכנענים ומן העכו”ם שעשו דרך עבודה לע”ז שלהם אע”פ שהם הבל וריק, ק”ו שאתם צריכים לעשות דרך עבודה ולעלות לפני ארון ברית ה’ שהוא אל חי וקיים בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא אמר להם שיעלו כולם עמו וכשעולים עמו בדרך היו לנין ברחובה של עיר והיו מתקבצין האנשים לבד והנשים לבד שכן האיש היה מדבר עם האיש והאשה עם האשה וגדול עם הקטן והיתה המדינה מרגשת והיו שואלים להן להיכן תלכו ואומרים להם לבית האלהים שבשילה שמשם תצא תורה ומעשים טובים ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך ביחד, מיד עיניהם משגרות דמעות ואומרים להם נעלה עמכם וכן אמר להם עוד הפעם עד שעלו עמו לשנה הבאה חמשה בתים ולשנה האחרת עלו עמו עשרה בתים ולשנה האחרת הרגישו כולם לעלות והיו עולין עמו כמו ששים בתים ובדרך שהיה עולה שנה זו אינו עולה לשנה האחרת עד שהיו כל ישראל עולין והיה אלקנה מכריע את כל ישראל לכף זכות וחינך אותם במצות וזכו רבים על ידו. הקב”ה שהוא בוחן לבות וכליות א”ל לאלקנה אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחנכת אותם במצות וזכו רבים על ידך אני אוציא ממך בן שיכריע את כל ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצות ויזכו רבים על ידו…

Manvotional: The Call

The Call
By: Earl H. Emmons

Did you ever have a longin’ to get out and buck the trail,
And to face the crashin’ lightnin’ and the thunder and the gale?
Not for no partic’lar reason but to give the world the laugh,
And to show the roarin’ elyments you still can stand the gaff.

Don’t you ever feel a yearnin’ just to try your luck again
Down the rippin’ plungin’ rapids with a bunch of reg’lar men?
Don’t you ever sorta hanker for a rough and risky trip,
Just to prove you’re still a livin’ and you haven’t lost your grip?

Can’t you hear the woods a-callin’ for to have another try
Sleepin’ out beneath the spruces with a roof of moonlit sky,
With the wind a sorta singin’ through the branches overhead
And your fire a gaily crackin’ and your pipe a-glowin’ red?

Don’t you often get to feelin’ sorta cramped and useless there,
Makin’ figgers and a-shinin’ your pants upon a chair?
Don’t you yearn to get acquainted once again with Life and God?
If you don’t, then Heaven help you, for you’re a dyin’ in yer pod.

Ellul on the Internet?!

Here is what was popular:

Gevald!

Defending Caesar’s Daughter in the ‘Eleh Ezkerah’ Piyut

The “Eleh Ezkerah” Piyut:
בת בליעל לקול בכיתו של רבי ישמעאל עמדה, תאר יפיו בלבה חמדה, ושאלה מאת אביה חיתו להעמידה. נאץ בליעל דבר זה לעשותו. להפשיט עורו מעל פניו שאלה מאתו, ולא עכב דבר זה לעשותו, וכשהגיע למקום תפלין צרח בקול מר ליוצר נשמתו.
ArtScroll’s Yom Kippur Machzor translation, under the line p. 588:
להפשיט עורו – The flesh be flayed.
In a display of cruelty that showed what a contemptible being she was, she asked that Rabbi Yishmael’s flesh be torn from his face while he was still alive. She could then stuff the skin to preserve his handsome features for her to gaze upon.
When in doubt we ascribe wickedness to the wicked, as Chazal say. But why would Caesar’s daughter want him tortured a moment after she desired he let live?!
No, she wanted Rabbi Yishmael alive but was denied. So, as consolation, she requested that his skin be preserved after his demise for her own pleasure (maybe she wasn’t specific enough…). But Caesar specifically “delayed not” (ולא עכב דבר זה לעשותו), and fulfilled “what she asked” while Rabbi Yishmael was still breathing, instead.
(Indeed, the villain throughout the Piyut is Caesar; adding other players ruins the sought-after effect.)
Still and all, I hope “כי שכיבנא “she won’t “נפק לוותי” (as gratitude for minimizing her bad image from murderous lecher to mere lecher)…