שוב המצאת ‘שיטה’ יש מאין בירושלמי

ציטוט מלא:

דף קשר מספר 494

לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה

בדף קשר הקודם נתנו דוגמה למקרה שבאופן עקרוני ההלכה אומרת שמותר, אולם בהסתכלות מקיפה מתברר שאסור (השאלה היא האם לקהילה מותר לקרוא בספר תורה שנשרף – ירושלמי מגילה ג, א). שאלות ציבוריות הם בדרך כלל מורכבות יותר. הגענו למאפיין חשוב של התלמוד הירושלמי – הסתכלות מקיפה וניתן דוגמה נוספת ששייכת לשבוע שחל בו תשעה באב.

לדעת הירושלמי (תענית ד, ו) מותר לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב כדי להניח (בתלמוד הבבלי מדובר במחלוקת). והסיבה להיתר זה הוא שלא יעלה על הדעת מציאות שהכובסים לא יתפרנסו בשבוע זה. ואם לכובסים מותר, הרי שמותר גם לאדם הפשוט לכבס בגדיו כדי להניח לאחר ט’ באב. הסתכלות מקיפה וכללית היא מאפיין מרכזי בירושלמי. ואם בהסתכלות כללית עסקינן, הסתכלות שאנו חייבים להתחיל לאמץ תודעתית הרי שאי אפשר לקראת תשעת הימים (מנהג האשכנזים שלא לאכול בשר) שלא להביא את הסיפור על מרן הרב קוק זצ”ל שמובא בספר מועדי הראי”ה. כל התורה החינוכית של הרב קוק היא הסתכלות מקיפה וכללית על המציאות. הסיפור הוא שבזמנו היה מטבח אחד לפועלים בתל אביב יפו בו לא שמרו על כשרות המזון. התאגדו הפועלים הדתיים והקימו מטבח כשר. כמובן שרוב הפועלים העדיפו את המטבח הכשר על המטבח שאינו כשר. התקרבו לתשעה באב ובאו ושאלו את הרב קוק מה לעשות, הרי אם לא יגישו בשר, הרבה פועלים יאכלו במטבח הטריפה. אמר להם הרב קוק: ‘יאכלו ענווים וישבעו’. לא כל כך הבינו הפועלים הדתיים את התשובה ושאלו האם גם לנו מותר לאכול בשר. אמר להם הרב קוק בוודאי שכן, הרי זאת סעודת מצווה, שכן ברגע שאתם מגישים בשר בתשעת הימים, אתם מצילים ציבור גדול מלאכול בשר לא כשר.

כמובן שמהמאמר על הכובסים אנו למדים גם על חשיבותה של מלאכת הכפיים, כאשר יסוד חשיבות המלאכה הוא יסוד חשוב מאוד בירושלמי.

                                                                                               חזקו ואמצו

                                                                                               אברהם בלס

מקורות:

תלמוד ירושלמי תענית ד, ו

 “אמר רבי יונה (ביחס לאיסור כיבוס בשבוע שחל בו ט’ באב): הדא דאת אמר מרוח ומלבוש ברם מרוח ומתקנ’ כן אנן אמרין הדין קצר’ אסיר ליה מיעבד עיבידתיה”.