ע”ז סוף י’ א’:
אמר ליה אנטונינוס לרבי בעינא דימלוך אסוירוס ברי תחותי ותתעביד טבריא קלניא ואי אימא להו חדא עבדי תרי לא עבדי אייתי גברא ארכביה אחבריה ויהב ליה יונה לעילאי [בידיה] ואמר ליה לתתאה אימר לעילא דלמפרח מן ידיה יונה אמר שמע מינה הכי קאמר לי את בעי מינייהו דאסוירוס ברי ימלוך תחותי ואימא ליה לאסוירוס דתעביד טבריא קלניא.
Here goes…
Most opened:
Most click-throughs:
Same day.
Most engaging:
Least opened:
Least engaging:
אחרי שנים של התעלמות גמורה מהשמצות ר’ יצחק יוסף על כל חכמי ורבני ותלמידי ישי’ כסא רחמים לדורותיה (וכבוד גדול דוקא למחרף!), בעלון “בית נאמן” (שיעורי הרב מאיר מאזוז שליט”א) החלו להשיב על דברי המשיג הליצן, עדיין בעדינות גדולה, ומתוך כבוד.
הנה צילום מתוך הגיליון האחרון, בכותרת “נאמנים דבריו”, פרשת צו-שבת פרה תשפ”ד | 402 עמ’ 2:
אבל בשונה מהכותב שמנסה ללמד זכות על המסית, ואינו אלא רומז לסיום שהרש לץ הוא ע”ה או בעל מחלוקת שפל (או שניהם יחדיו), הרי לע”ד, יותר מאשר יש לחשוד שר’ יצחק יוסף שוכח תלמודו, היינו פסקי הלכות שלו מדברי אביו ז”ל תיכף לכתיבתם רק מתוך “אונסו”, ר”ל אונס יצרו במידת הניצוח וגאוותו הסרוחה, הרי יותר מסתבר שהקטע שבו העתיק נכונה את דברי אביו כמה עמודים לפני כן לא נשכח ממנו אלא פשוט מעולם לא נכתב על ידו (אני מניח שהכונה כאן לספר “ילקוט יוסף” אבל יתכן לומר כן גם בשאר ספריו)!
הרי כבר הוכח שלא כל הספר נכתב על ידו (אין לו זמן לזה, כמובן), א”כ מנין לומר שדוקא הקטע הזה הוא פרי עטו של המחבר הרשמי?!
ודוק עוד בזה.