גזירת הגיוס – גניבת נפש שבעשרת הדברות
בתורה כתוב (דברים כ”ד ז’):
כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך.
(רש”י על “לא תגנב” בעשרת הדברות מפרש שמדובר בגניבת נפש.)
חיוב חנק אין כי [עוד] לא מוכרים אותם בפועל הלאה, אבל נראה שאכתי איסור יש. אגב, יש אומרים שאסור לחתום קביעות מטעם “כי לי בני ישראל עבדים”, שו”ע חו”מ סימן של”ג ג’.
וכבר ביארנו במקו”א שהצבא בבחינת “כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש”.
ובאמת, עיקר המטרה של צה”ל להוציא אותם מרשות אביהם ואמם, הן כפשוטו, והן הקב”ה וכנסת ישראל, והן תורה שבכתב ותורה שבע”פ. לא בחנם למדנו דין גנב איש ומכרו בין דין מכה אביו ואמו לדין מקלל אביו ואמו, בספר שמות (כ”א ט,ו-י”ז), “ומכה אביו ואמו מות יומת. וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת. ומקלל אביו ואמו מות יומת”.
וכמובן, זה מתקיים לא רק כשהם משתמדים, אלא גם כשעוסקים בגירוש אביהם ואמם ממורשתם בארץ הקודש, לעתים בקללות או מכות בידים ולעתים הם רק מסייעים להכאה וקללה.