העורך Editor

I recommend listening to Rabbi David Lichtenstein’s recent “Headlines in Halacha” podcast!

The main topic is important enough: How not to go to jail…

(We have written peripherally on this.)

But before he gets down to business, Rabbi Lichtenstein discusses the Satmar “suicide pact” notion of giving up autonomy over the land of Israel to a United Nations police force (right…).

He’s a little too gentle for my taste, but he gets the message across.

And yes, others have already pointed this out, but never in such beautiful English language audio.

Listen from minute 11:40 to 25:48.

We all need to know how to shut down the madmen!

What is “Hate-reading“?

Wiktionary:

To read a blog, website, magazine, or book that one dislikes, for the pleasure one gets from criticizing or making fun of it.

Shir Hashirim Rabba 4:23:

רבי אלעזר בר”ש ור’ יוסי בר חנינא ורבנן ר’ אלעזר אומר כל מי שהוא אומר דברי תורה ברבים ואינן ערבין לשומעיהן כסולת זו שצפה על גבי נפה נוח לו שלא אמרן ר’ יוסי אומר כל מי שאומר דברי תורה ברבים ואינן ערבין על שומעיהן כדבש זה שבא מצוף נוח לו שלא אמרן רבנן אמרי כל מי שאומר דברי תורה ברבים ואינן ערבין על שומעיהן כדבש וחלב המעורבין זה בזה נוח לו שלא אמרן רבי יוחנן וריש לקיש ר’ יוחנן אמר כל מי שאמר דברי תורה ברבים ואינן ערבין לשומעיהן ככלה זו שעריבה על בני אדם בחופתה נוח לו שלא אמרן ריש לקיש אמר כל מי שאמר דברי תורה ואינן ערבין על שומעיהן ככלה זו שערבה על בעלה בשעת חופתה נוח לו שלא אמרן.

It would appear the same applies to the student, so I think not.

(Don’t ask how this came up.)

כיון שהזדים בכת “שובו בנים” משקרים ברשת כדרכם, שאלתי את כבוד הרב בעצמו וזו התשובה שקבלתי במייל:

דברי בית הדין נתפרסמו בשער בת רבים, והדברים ידועים ומפורסמים, ואין כל טעם להוסיף או לגרוע עליהם.

ה’ ירחם על עם ישראל וייתן לנו מנהיגים טהורים וטובים ונאמנים, וישלח משיח בן דויד מהרה ויושענו ברחמים אכי”ר.

עכ”ל.

ניתן לקרוא את פסק בית הדין הנ”ל נגד אותו האיש כאן (ובתרגום לאנגלית כאן).

מתחיל בעמ’ 41 בקונטרס הרב יהודה שרז שליט”א (במהדורה חדשה ומתוקנת) כאן…

ספר הליקוטים (כתבי הרב משה דוד וואלי זצ”ל מתלמידי רמח”ל), ירושלים תשנח, ח”א עמ’ תסו-תסז:

הנה כבר ידוע שהטבע הוא המרפא את תחלואי הגוף, כי “הטבע” עולה כמנין “אלקים”, והרופא החכם לא תהיה כל מגמתו כי אם לסייע את הטבע. אך אמנם לפי שרבו הפעמים שאין הרופא בקי בדרכי הטבע, ואינו מכיר את החולי, לפיכך שב ואל תעשה עדיף. אבל לשכך דעת החולה והקרובים שקוראים את הרופא כדי שיצוה את רפואותיו, ואם ישב ובטל ירגנו באהליהם ויתרעמו על בטלתו, לפיכך כל ערום יעשה בדעת לצוות איזו רפואות — שאם לא יועילו לא יזיקו, ועמהם יצוה הנהגת האכילה בדייט”ה הראויה, שעיקר הרפואה תלוי בה כמו שידוע, לפי שהטבע כשאין לה להתעסק לעכל רוב המאכל, היא יכולה לשים כל מגמתה וכל כחותיה לנצח את החולי. והרי שבתחבולות יעשה לו שם גדול, והחולה נהנה והרופא אינו חסר. וכל שכן שכבר כתבנו במקום אחר שרפואת הגוף תלויה ברפואת הרוח, ולכן אם הרופא יבטיח את החולה וילך אצלו בסבר פנים יפות, לרפאותו ברפואות הקלות שאמרנו, הבטחון בלבד עם הדייט”ה הראויה, הוא שיחזירנו לבריאותו הגמור, שמענה ואתה דע לך.

(הובא בשיעור האחרון של הרב יהודה מנדל שליט”א)

כל מילה בסלע.