העורך Editor

קבלתי:

לקראת ימי בין המצרים מגיעים המוני בית ישראל לסיבובי שערים וכיסופים ליד מקום המקדש, שמגיעים לשיאם בתשעה באב

מידי שנה נוצרים חיכוכים בין היהודים המשתוקקים לחזרת השכינה לציון לבין השוטרים הבריטים ששומרים על “הסדר הציבורי”

ראיתי לנכון להביא כאן הנחיות משפטיות שפורסמו השבוע ע”י עו”ד אביעד ויסולי – פורסמו במקור לציבור העולים להר הבית (שכמובן אין לפתח דיון על כך בפורום זה) אבל חלקם רלוונטיים ותקפים לכל מפגש והיתקלות מול שוטרים

עדכון משפטי:
זכויות היהודים בהר הביתלקראת 17 בתמוז להלן עדכון משפטי בדבר זכויות יהודים בהר הבית:
עיקרון היסוד של שלטון החוק: מה שלא נאסר בחוק מותר לכל אזרח.

כך לדוגמא,  לא נאסר בכל חוק להיכנס להר הבית מכל שער או מקום שרוצים.
לכן כל אדם, יהודי או לא, רשאי להיכנס להר הבית מכל שער או אפילו לא דרך השערים.

על פי סעיף 4א לפקודת המשטרה, מותר לשוטר לאסור כניסה על אזרח. מדובר בכל מקום. לדוגמא בשערי הר הבית, על חומות הר הבית או בכל מקום אחר. על פי פרשנות היועמ”שית, מדובר בהחלטה מינהלית שחובה לקיים עליה שימוע.
על פי נוהל משטרת ישראל, בהר הבית רק מפקד המחוז יכול לאסור כניסה לאחר שימוע.

אם שוטר נותן לאזרח הוראה ספציפית, האזרח חייב לציית לה (אלא אם היא הוראה בלתי חוקית בעליל). ואולם, אם ההוראה מנוגדת לחוק, לפקודות או לנהלי המשטרה, אפשר להגיש תלונה נגד השוטר.

שוטר רשאי להשתמש בכוח כלפי אזרח אך ורק בעת מעצר. כל שימוש בכוח שלא בעת מעצר הוא תקיפה ועבירה פלילית של השוטר.

החובה בחוק לשאת תעודה מזהה מסויגת בהוראה שאם אדם אינו נושא תעודה, הרי שהוא צריך להביא אותה לתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריו תוך 5 ימים.
אין שום חובה לענות לשוטר.
אין לשוטר כל היתר חוקי לקחת תעודה מאזרח. לכל היותר אפשר להציג לו את התעודה בידי האזרח.

לכל אזרח יש חופש תנועה וחופש גישה מלא לכל מקום, קל וחומר למקום קדוש. המשטרה רשאית להגביל את חופש התנועה והגישה אך ורק בהוראה ספציפית של שוטר לאזרח, בכפוף לתנאים שציינתי לעיל (שימוע, ממ”ז וכו’).

כל מי שהורחק מהר הבית, ההרחקה מסויגת בהיתר מהממ”ז. אפשר לפנות לממ”ז במייל או בטלפון בכל זמן, גם היום, גם במוצ”ש וגם ביום ראשון בבקשה להתיר כניסה. במסגרת הפניה לציין שהעדר מענה משמעו שיש היתר כניסה.

[מייל מפקד המחוז: MAHOZ.JERUSALEM@POLICE.GOV.IL]

ציון במשפט תיפדה.

The Tefillin Counting “Hack”

Our readers belong to all age groups, including young men who just started putting on Tefillin, not to mention women who have zero practice (just kidding!), so if the foregoing is too obvious, just skip it.

There are seven wrappings of the tefillin strap around the forearm. Not seventy, not seventeen. If you’re like me: Is that six or seven? How to count?

Answer: Use “subitizing”. One can see up to three or four objects at a glance. After that, the mind counts serially.

So here’s what I do. I place my finger after the fourth wrap, then glance at what lies beyond. Three more? Done. This takes less than a second. It’s not Sefira where you have to count serially or verbally. Count from the wrist upward to avoid the “Fencepost Problem”.

עלון שקבלתי – לא עיינתי:

Download (PDF, 419KB)

Reprinted with assumed permission.

I didn’t write this by myself; Claude did most of it at my behest. Complaints should be directed to Anthropic PBC.

Here is the recent FBI memo:

Download (PDF, 138KB)

So much to say and to doubt, but let’s stick to one aspect, לטעמייהו.

The FBI’s recent memo on Jeffrey Epstein presents us with a familiar narrative: a thorough investigation concluded he died by suicide, no evidence of foul play. The memo’s clinical tone and emphasis on procedural completeness invites us to accept this as the final word. But this framing relies on a false dichotomy that obscures a more uncomfortable truth.

The Excluded Middle

We’re presented with two options: either Epstein was murdered (intentionalism) or he killed himself due to system failures (functionalism). This binary thinking conveniently excludes a third possibility that transcends both explanations: institutional complicity through willful negligence.

Clark’s Law reminds us that “sufficiently advanced incompetence is functionally indistinguishable from malice.” But what happens when that “incompetence” becomes so systematic, so convenient, and so beneficial to powerful interests that the distinction ceases to matter?

We wrote about this here.

The Pattern of Convenient Failures

Consider the documented “failures” surrounding Epstein’s death:

• Removal from suicide watch despite obvious risk factors
• Convenient staffing shortages on the night in question
• Malfunctioning cameras at critical moments
• Guards who fell asleep during their shifts
• Procedural violations that created the perfect storm (bed sheets?)

Each failure, taken individually, appears plausibly accidental. Collectively, they form a pattern so convenient for so many powerful people that treating them as mere incompetence strains credulity.

The Institutional Incentive Structure

The FBI memo emphasizes finding “no credible evidence that Epstein blackmailed prominent individuals” and “no incriminating client list.” But this misses the point entirely. The institutional incentive didn’t require explicit coordination or blackmail evidence.

Epstein’s continued existence posed an existential threat to numerous powerful figures, intelligence operations, and institutional reputations. His death solved multiple problems simultaneously:

• Eliminated the risk of embarrassing revelations at trial
• Prevented further investigation into his network
• Allowed authorities to claim they were “protecting victims” by sealing evidence
• Enabled the narrative that justice died with him

Willful Blindness as Policy

The most damning aspect isn’t what the FBI found, but what they chose not to look for. The memo’s conclusion that “no further disclosure would be appropriate or warranted” reveals the original function of the investigation: not to uncover truth, but to provide official closure and cover.

This represents a form of institutional complicity that operates through willful blindness rather than active conspiracy. By creating conditions where Epstein’s suicide became highly probable while maintaining plausible deniability, the system achieved its desired outcome without requiring explicit orders or coordination.

The Manufactured Consensus

The FBI memo carefully lists supporting evidence from multiple institutions — the medical examiner, the U.S. Attorney’s Office, the DOJ Inspector General — creating an appearance of independent verification. But these aren’t independent voices; they’re different arms of the same apparatus, all with similar, perverse incentives to close the case quietly.

When every official investigation reaches the same convenient conclusion, we’re not seeing consensus — we’re seeing institutional self-preservation disguised as thorough investigation.

Beyond Incompetence and Conspiracy

The genius of this system is that it doesn’t require conspiracy in the grand sense. It operates through:

• Structural incentives that reward certain outcomes
• Institutional culture that prioritizes stability over truth
• Plausible deniability that protects individuals while serving collective interests
• Bureaucratic processes that create the appearance of thoroughness while avoiding uncomfortable questions

The Cost of False Dichotomies

By deceptively forcing us to choose between “incompetence” and “conspiracy”, the authorities ensure that any middle ground answer — institutional complicity through willful negligence — remains unexamined. This isn’t accidental; it’s how power protects itself in “democratic” States.

The Epstein death represents a perfect storm of institutional failure, but not the kind the FBI wants us to examine. It reveals how modern power structures can achieve desired outcomes through systematic negligence while maintaining legal and moral deniability.

Conclusion

The FBI’s memo doesn’t prove or disprove Epstein’s murder — it proves something potentially worse: that our institutions are so thoroughly compromised that they don’t need to commit murder. They can simply create conditions where problems solve themselves, then investigate their own convenient negligence and declare it acceptable to them.

Until we can examine the Excluded Middle honestly, we’ll continue to accept the many false dichotomies that enable power while obscuring truth.

Find the list here…

I found some gems.