העורך Editor

True or False?

Kibbutzniks comprised a full quarter of the casualties during the Six-Day War, in spite of being only 4% of the soldiers.

UPDATE – Claude claims:

I retrieved the actual IDF historical research document on Six-Day War casualties. It breaks down the 781 fallen soldiers by front, brigade, date, rank, age, marital status, and type of service. Crucially, it does break down casualties by place of residence — city, development town, and “התיישבות העובדת” (the labour settlements, i.e., kibbutzim and moshavim).

The document notes that over 25% of fallen soldiers came from the התיישבות העובדת. But — and this is important — that category includes both kibbutzim and moshavim, not kibbutzim alone. And the document also explicitly cautions that many soldiers from kibbutzim (as well as moshavim, presumably) registered city addresses (military or family), so the figure likely understates their representation.

So the 25% figure appears to have a real basis in IDF data for the Six-Day War specifically — but it refers to the broader labour settlement sector, not kibbutzim alone, and the document itself flags the methodological caveat.

It’s also worth noting that kibbutzniks were historically overrepresented in combat roles and officer ranks, which would naturally affect casualty rates; IDF’s culture was the famous “אחרי” (“follow me”) doctrine, where officers led from the front.

Nothing specific to kibbutz casualty percentages in 1948.

Why the Chosen Nation Dwells Alone

Warning: I copy herein the ugly words of a Jewish ignoramus and renegade. I do this for just cause, but this post is not for the faint-hearted.
As we’ve said, exile (Galus) is a religiously unnatural state for Jews. Here’s an example of the kinds of heretical emotions engendered by life in exile, the sort of situations which proud Jews in their homeland are far less prone to.
An incident of this period did much to undermine whatever inclination I may have had toward the ancient tradition. One very cold night the rabbi tottered into our house in a pitiful condition; it took a half dozen glasses of boiling tea to thaw him out. He then told how a sympathetic “goy” had offered him a pair of gloves and why he had refused the gift; a Jew must not be the instrument of bringing a “mitvah,” or blessing, on a non-believer. That was the first time, I believe, that I came smack up against the doctrine of the “chosen people,” and it struck me as stupid and mean…
This isn’t cured by merely studying Rambam Hilchos Matnos Aniyim chapter 8, etc. Even a God-fearing, Jewishly educated person will wrestle with these all-too-human feelings.
Goyim are no good in essence. But as we know, man is greatly influenced by his neighbors – ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם.
Rambam Hilchos De’os 6:1:
דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נווהג נוהג כמנהג אנשי מדינתו לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע ואומר אשרי האיש וגו’ וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים
Better to live in the Jewish homeland.
Hashem, bring us back!

Castrating Cursedians with Scorn

A Cursedian (read: Christian) Galach (read: priest) once taunted a Jew as follows: If God wanted you to perform circumcision, why didn’t he create you circumcised, to begin with?

The Jew’s answer: I have a far stronger question. If God wanted to separate you from women, why didn’t he create you as eunuchs, to begin with?

Megillah 25b:

אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודת כוכבים דשריא דכתיב כרע בל קרס נבו וכתיב קרסו כרעו יחדיו לא יכלו מלט משא וגו’.

רבי ינאי אמר מהכא לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבידו.

אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא שרי ליה לבר ישראל למימר ליה לעובד כוכבים שקליה לעבודת כוכבים ואנחיה בשין תיו שלו.

Don’t Blame God for Government!

אולת אדם תסלף דרכו ועל ה’ יזעף לבו
Man’s own foolishness leads him astray, but he will rage at God.
The simple meaning is obviously valid, as the Gra says in his first explanation:
אולת וגו’, שהצרה שבאה על האדם הוא מחמת איולתו, כמ”ש חטאים תרדף רעה והוא זועף על ה’.
The mother of all examples is this fashionably ignored verse from the book of Shmuel (I 8:18) – best seen in full context:
וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה ה’ אתכם ביום ההוא
And you will cry out on that day because of your king, whom you will have chosen for yourselves, and the Lord will not answer you on that day.
P.S. This wasn’t clear enough; we speak here of public sin and sanctions.