העורך Editor

במוסף חג הסוכות של “יתד נאמן” ניסו להכחיש את חשיבות עליית תלמידי הגר”א לא”י, ובגליון #26 עמ’ 14 של קדושת ציון כבר טיפלו בטענה בצורה רצינית. אך מלבד התגובה הרצינית, יש מקום גם לליצנותא דעבודה זרה…

הנה הכתבה המקורית בעיתון יתד:

View or Download the PDF / פתח או הורד את הקובץ

וזו תגובת אחד הכותבים של קדושת ציון:

עליית תלמידי הגר”א (ע”פ הרב דב אליאך)

עשר שנים לאחר פטירת הגר”א התכנסו תלמידיו השקלובאים לאסיפה דחופה. “השמעת?” התלחשו שם ביניהם גדולי תלמידיו, “יש הרבה חסידים בארץ ישראל, ואין מספיק ליטווקע’ס!”. “אומרים שעוד מעט יש בחירות, ולהם יהיו כמה וכמה מנדטים, והם הולכים להכניס שר אצל הטורקים, ולליטווקע’ס לא ישאר כלום”.

ר’ מנחם מנדל משקלוב קם לדבר, והכל השתתקו. “מקובלנו מרבותינו”, אמר, “שבשביל בחירות צריך גם לבטל תורה, אני עולה לארץ על אף כל ביטול התורה שבדבר, כדי שיהיה לפחות עוד קול אחד לטובתנו. מי מצטרף אלי?”

הנוכחים ישבו נדהמים. הכל ידעו שענין הבחירות יושב לר’ מנחם מנדל על הלב. אבל עד כדי כך?

אחד הנוכחים העיז להקשות. “הרי אנו אין לנו בעיה שהארץ תהיה ביד הערבים, אז לכאורה ק”ו שאין בעיה שהיא תהיה ביד החסידים?”

עוד אחד מהנוכחים הוסיף, “הרי מקובלנו מרבותינו שלארץ ישראל יש רק להשתוקק, אבל לא לעלות בפועל”.

“וזה גם מאוד מסוכן שם”, הקשה ר’ ישראל משקלוב, “אפשר לאבד שם את כל המשפחה, האם עד כדי כך?”

ר’ מנחם מנדל הרעים בקולו, “בחירות זה גופי תורה! ועל גופי תורה יש למסור את הנפש!”

“האם יש הוראה בענין זה מהגר”א זצ”ל?” העיז לשאול אחד מהנוכחים.

“לא ולא!” השיב ר’ מנחם מנדל, “הגר”א לא רמז מעולם שום דבר בענין, והעליה שלו לא קשורה בשום פנים ואופן למה שאנחנו מדברים. אבל במצב העגום הקיים זה כ”כ מילתא דפשיטא אצל כל תלמידיו באשר הם, שאנחנו כולנו נעלה בלי שום הוראה”.

כל הנוכחים הנהנו בהסכמה.

“יש למישהו עוד רעיון איך להגדיל את כוחנו בקלפי?”

ר’ ישראל קם. “יש לי רעיון, נשלח מכתב לעשרת השבטים שיבואו גם, אני בטוח שיש כמה ליטווקע’ס שם, שישימו את הפתק הנכון”.

קריאות התפעלות הושמעו, חכמתו של ר’ ישראל תמיד מצילה את המצב.

“כך נוכל גם לחדש את הסמיכה”, הוסיף אחד מהנוכחים.

“ששש..”, ענו לו, “עוד יחשבו שאתה מזרוחניק”.

“לא, ח”ו לא בשביל עניני גאולה, רק בשביל שנוכל להקים את המועצ’ס”.

וכך יצאה שיירת תלמידי הגר”א בספינה לארץ ישראל, כשעל חרטום הספינה כתובה על שלט גדול סיסמתם – “נסיעה לאן שהוא = בחירה לדורות”.

Reprinted with permission.

Mishna Avos 3:5:

רבי נחוניא בן הקנה אומר, כל המקבל עליו על תורה, מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ. וכל הפורק ממנו על תורה, נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ.

Some Jews, it would appear, would prefer it to be the other way around:

רבי נחוניא בן הקנה אומר, כל המקבל עליו על תורה, נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ. וכל הפורק ממנו על תורה, מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ.

What do you say?

Recently a Bedouin traffic cop died in a horrible traffic accident. Ironic. Anyway, there was a huge campaign on WhatsApp to inform everyone who may have been ticketed the man was dead, so if they denied the claim, no one could show up in court to testify. Apparently, he loved giving tickets, too.

My thought is, why does it have to work in such a haphazard way? Someone ought to gain access to some cop database and keep us all posted every time a cop dies, whether publicly or privately.

It can even be done for pay (let lawyers pay for a subscription or something).

It is curious that statist critics of the market invariably denounce “production for [monetary] profit” as greedy and selfish, and instead uphold “production for use” as unselfish and altruistic. On the contrary, producers can only make monetary profits to the extent that they serve other consumers. Logically, altruists should deeply
admire the successful pursuit of monetary gain on the market.

• The Myth of Neutral Taxation by Murray Rothbard page 63, footnote 10

OK, technically, since money is “the most marketable commodity”, people prefer dollars to cucumbers. Therefore, it’s “altruistic”, or ascetic to suffer eating your own cucumbers instead of earning more money, and, perhaps, buying back some of your cucumbers from the grocer (along with tomatoes, since you have money left over).

But the rhetoric is devastating!

The word “charity” means love. “Alms” comes from compassion or mercy. Tzedaka is only tangentially related to these things.

I re-quote myself:

Not to go too deeply here, but Tzedakah has nothing to do with helping the needy. It’s supply-side, not demand-side.

How do you know?

Because without prices the giver is blind. You can’t allocate resources rationally. To put it drastically: The market is unwittingly charitable; charity is unwittingly cruel.

Rather, Tzedakah is a Mitzvah, a central desired effect of which is personal religious growth (this is not Mussar!).

Rambam on Avos 3:15:

והכל לפי רוב המעשה, אמר שהמעלות לא יגיעו לאדם לפי רוב גודל המעשה, אבל לפי רוב מספר המעשים, והוא שהמעלות אמנם יגיעו בכפול המעשים הטובים פעמים רבות ועם זה יגיע קנין חזק לא כשיעשה אדם פעל אחד גדול מפעולות הטובות כי בזה לבדו לא יגיע לו קנין חזק, והמשל בו כשיתן האדם למי שראוי אלף זהובים בבת אחת לאיש אחד ולאיש אחד לא יתן כלום לא יעלה בידו מדת הנדיבות בזה המעשה האחד הגדול כמו שמגיע למי שהתנדב אלף זהובים באלף פעמים ונתן כל זהוב מהם על צד הנדיבות, מפני שזה כפל מעשה הנדיבות אלף פעמים והגיע לו קנין חזק, וזה פעם אחת לבד התעוררה נפשו התעוררות גדולה לפעל טוב ואח”כ פסקה ממנו. וכן בתורה אין שכר מי שפדה אסור במאה דינרים או עשה צדקה לעני במאה דינרים שהוא די מחסורו כמו שפדה עשרה איסורים או השלים חסרון עשרה עניים כל אחד בעשרה דינרים ואל זה ההקש, וזה ענין אמרו לפי רוב המעשה אבל לא לפי גודל המעשה.

Sure, it’s better for whichever near-randomly selected recipient of 100 Dinars to be “put on his feet” financially. As the Rambam himself says (Matnos Aniyim 10:7):

שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך

But so what? Who cares about the poor?! Do you care about other “Cheftza Shel Mitzvah”s? Helping the poor man is details; the Mitzvah itself is for the benefit of the actor.

Conversely, the problem with giving more than Chomesh (a fifth) of one’s income to Tzedakah is the cruelty. Cruelty toward oneself and one’s dependents, and also towards the future buyers of whatever good the money would likely otherwise be used to sell. Put another way, demonstrated preferences over never demonstrated preferences. (Examine the sugya, and you will see this is so.)