העורך Editor

Taxes and Tax Collectors Lead to Decay

To listen to the hosannas from “liberal” circles whenever some new government appropriation takes billions of dollars out of the pockets of private taxpayers for some new state project employing thousands or tens of thousands or hundreds of thousands of govern­ment functionaries, it might be imagined that a welfare state, run by bureaucrats, was the last word in human happiness and well-be­ing. But the lessons of history point clearly in an opposite direc­tion. The proliferation of bureau­crats and its invariable accompani­ment, much heavier tax levies on the productive part of the popu­lation, are the recognizable signs, not of a great, but of a decaying society.

Historians know that both phe­nomena were especially marked in the declining eras of the Roman Empire in the West and of its suc­cessor state, the Eastern or Byzan­tine Empire. Bureaucrats are an expensive breed, in two ways. They are maintained at public expense and they are uncommonly fertile in thinking up schemes to spend more public funds and mul­tiply their number.

William Henry Chamberlin

פשיטא שאין כח בשום אדם לעבור על ד”ת – כולל בית דין!

ט”ז יו”ד קי”ז סק”א:

… אלא דק”ל ממ”ש התוספות בפרק לולב הגזול (דף ל”ט) ד”ה וליתיב כו’ לענין שביעית וז”ל ואפשר הקונה מחבירו כדי להרויח ולמכור ביוקר דהיינו נמי סחורה ובפרק ד’ דשביעית תנן שאין עושין סחורה בפירות שביעית ולא בבכורות ולא בתרומות ולא בנבילות וטרפות כו’ לא משכחת שיהו כולם שוין לענין סחורה אלא בכה”ג דבהדיא שרי רחמנא למכור כדכתיב או מכור לנכרי עכ”ל ואם איתא דאיסור סחורה בדברים טמאים אינו אלא מדרבנן מאי מוכיחים התוספות מנבילות וטריפות מן הפסוק דמכור לנכרי דהתם ודאי מותר מן התורה אלא דרבנן אסרוה ומתני’ קאמר דמדרבנן הם שוים

ונראה לתרץ דאין כח ביד חכמים לאסור דבר שפירשה התורה בפירוש להיתר דאין כח ביד חכמים להחמיר אלא במקום שאין בו לא איסור ולא היתר מפורש מן התורה משא”כ במקום שיש היתר מפורש מן התורה וזהו בכלל מאמרם שמעתי שב”ד היו מכין ועונשין שלא מן הדין ולא לעבור על ד”ת אלא לעשות סייג לתורה דקשה פשיטא שאין כח בשום אדם לעבור על ד”ת ובח”מ סי’ ב’ כתבנו מזה ולפי הנחה שזכרתי אתי שפיר טפי דכאן נתכוין שאף להחמיר אין להם כח במקום שהם עוברים על ד”ת. ע”כ מוכיחים התוספות שפיר מדמצינו היתר בתורה ודאי חכמים לא אסרוהו כלל למכירה אלא ע”כ דגם מדרבנן מותר והיינו היכא דלא קנה להרויח.

(וכ”כ כלל גדול זה באו”ח תקפ”ח סק”ה.)

Yes! Sell Your Chametz to the Rabbi!

No, not via, or by means of, the rabbi. Sell or gift directly to the rabbi.

Plenty of the people waiting in line think that’s what happens, anyway.

The sale to the goy is invalid, so we seriously ought to sell to the rabbi himself. If he thinks it works, he can then sell his own Chametz and the Chametz he bought from you to the goy and then back.

It’s only fair. Just as with the rest of the legal fictions Jews employ so Jews don’t have to observe Judaism, it’s the rabbis’ fault. Why does anyone suppress the fact the sale is a ridiculous and invalid perversion because the goy has no intention of buying the Chametz at all − not with a downpayment he could not and would not possibly complete? The rabbis created the sale in the first place, and they are its staunchest supporters, now that increasing numbers would prefer to keep the mitzvos of Hashem.

So, sure, go ahead to the sham Mechira. Just make sure it’s clear to everyone present: You’re offloading to the rabbi himself.

There is still the prohibition of Chametz She’avar alav hapesach mederabbanan, if you subsequently take it back (what is Chaim’s chaim worth without whiskey for Lechaim?!). But at least you avoid the awesome Chillul Hashem and the prohibition of owning Chametz on the Pesach.