העורך Editor

Download (PDF, 48.86MB)

Reprinted with permission.

ישעיה מ’ י”א:

כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל.

רד”ק שם:

כרעה עדרו, כמו רועה טוב שירעה עדרו שיקבץ הטלאים הקטנים שלא יוכלו עדין ללכת כשאר הבהמות ויקבצם מזה אחד ומזה אחד וישאם בחיקו והעלות שהן אמותיהן ינהל לאטם ולא ידפקם* כך הקב”ה ינהל את ישראל מהגלות לאטם ויסמוך כל חולה וכל נשבר, ונקראו האמות עלות על שם בניהם שהם קטנים כמו עול ימים שהם נסמכים לאמותיהם לינק, וא”א ז”ל דקדק במלת עדרו שהעדר שהוא שלו חומל עליו יותר מן העדר שישמור בשכירות.

* נ”ב, “אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן. יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה”.

מאתר יוטיוב, כאן.

Beis Din may not convert a non-Jew who does so for “love”, a man to marry a woman or a woman for a man, or any other ulterior motives.

Since child sex abuse is ignored and covered up only when the offense is committed by Jews, maybe this should be checked out before conversion, too…

Wikipedia cannot seem to figure it out.

Could it have meant:

1. That those who worked “enough” would subsequently be let free? (a lie)
2. That labor is “freeing”?
3. A deception so the prisoners would not realize this was a death camp, not a work camp?
4. A cruel mockery of the prisoners?
5. That they would be worked to death, and thereby “freed” from physical life?

It seems to me that the phrase indicates the Hegelian/Marxist idea, still widely held, of “State Slavery = Freedom”.  The National Socialist German Workers’ Party – surprise, surprise! – were socialists. Wiktionary points out: “The phrase has been used since at least the early 1800s, and appears for example in Heinrich Beta’s 1845 Geld und Geist.” Let’s not be too exacting when trying to understand government-issued literature…

And the various concentration camps this was shown at were often intended at conception to serve as work camps, and not solely for Jews.

“אם השם איתי אז מי יכול נגדי”

על העיבוד וההפקה המוסיקלית העכשווית הופקד ערן כרמי.