העורך Editor

First, Start Praying!

In my humble opinion, you can innovate behavior if it doesn’t contradict the Gemara in the slightest or lead to its displacement.
Si’ach Sarfei Kodesh (I think) relates:
Rabbi Nachman of Breslov once saw a group of Jews crying and fervently saying Tehillim for a deathly ill person, whereupon he commented to his listeners: Do you see? What others do at the end, I wish you to do at the beginning (i.e., one should pray as a problem arises, before exhausting the “practical means”, instead of as a last resort).
This is an innovation.
In contrast, a song by Yosef Chaim Schweky to the words of Rabbi Maimon’ Epistle of Consolation (father of Maimonides) illustrates the conventional view:
אמר – ה’ מעון אתה היית לנו בדור ודור”. ופירושו אהה אלקים אתה מעונינו אשר אנחנו בורחים אליו בכל דור ודור כאשר נשבינו ונגלינו בין שונאינו ונתחדשו עלינו חדושים. ואין לנו מלך שינהיג אותנו. ולא מורה שיורינו, ולא מבצר שנבצר בו. ולא מנוס שננוס אליו ולא חיל שננצל בהם ולא מזון ואין לנו כח אפילו לדבר. אך נכרתים מכל תחבולה והגלות החרישנו עד אשר לא נוכל לדבר ולהשיב ואנחנו מחרישים כאלו היינו אלמים לא נוכל לדבר כאשר ספר דוד המלך עה”ש “ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו ואהי כאיש אשר לא שומע”. וכאשר נכרתה התקוה ונגזרה התחבולה אין מנוס אלא אליך נקרא ותושיע ונצעק ותענה ואתה הוא המעון כאמרו מעון אתה היית.
(Slightly altered to: וכאשר נכרתה התקוה ונגזרה התחבולה, אין מנוס אלא אליך נקרא ותושיע, נזעק ותענה.)
As I’ve said before, I don’t think Breslov qualifies as “Chassidus”.

לא עם הארץ חסיד

תומכי “עבודה” חסידית\מוסרית\וכו’ – המגיע בהכרח על חשבון דקדוק הדין – מעבירים את המסר בדרך הבא: הנה פלוני שאינו עובר על שום הלכה, ואעפ”כ מובן לכל שמעשיו אינם כרצון ד’.  נמצא שעל כרחיך חובה לאמץ את דרך העבודה הפנימית על מנת לקיים רצון ד’.

אבל קשה להאמין שמי שאינו דומה ל”עובדים” מקיים אפילו הלכות מעשיות, אפילו בצורה “שפלה”…

הנה דוגמא לטעות זו, מתוך המסופר ב”קונטרס מאמרי חיזוק” גליון קמ”ג, מאמר “להשתדל להיות תמיד במצב של יישוב הדעת”, חיי שרה תשע”ט (הרב צבי מאיר זילברברג שליט”א):

מעשה באחד שתלמודו קשה עליו כברזל למרות שהיה פיקח עד שמצא מי שהסביר לו פנים, ומצא טעם חדש בתלמודו.

וז”ל הסיפור, “וכך עברו עליו ימי ברותו מבלי לימוד כמעט בתורה הקדושה, ולאחר מכן העמיד את ביתו רחוק מאד מתוה”ק, ואף שהיו שומרי תורה ומצוות אך כיוון שלא היו מקושרים היטב בלימוד תוה”ק ממילא היה כל הלך חייהם שלו ושל בני ביתו וצאצאיו מגושם ונמוך מאד מאד ר”ל.”

[ובעקבות מעשה שהיה, קבע לימוד מסכתא זבחים בעיון כמה שנים…]

“… כאשר אף כל הלך חייהם שלו ושל בני ביתו וצאצאיו נשתנו מן הקצה אל הקצה מחיים מגושמים ושפלים לחיים מרוממים ומוארים בהארת כל פרטי תורה ועבודה”.

Our Response to the NetFree Banning

Since NetFree now blocks Hyehudi.org, and in response to requests by several subscribers, from now on, all subscribers will receive the full articles to their email, instead of 250-word summaries.

Please note: When reading the email account, our various authors’ identity (“category”) is not noticeable, and not all hyperlinks show. To fully understand and appreciate the source and meaning of the articles, it will often be necessary to visit the source (but I’m working on a solution for that, too).

To subscribe to our daily newsletter (and receive the free survival guide to an encounter with a rabid atheist, go here.)