מתוך ספר “רציתי לשאול אותך, פרופ’ ליבוביץ…” עמ’ 313:
(4) את כותבת על ציות עיוור של האדם הדתי. האדם הדתי פועל מתוך הכרה ברורה שעבודת ה’ היא הערך העליון. ערכים אינם ניתנים לראציונאליזאציה. שאלי פאטריוט (אמיתי): “למה יש לאהוב את המולדת ולהגן עליה?” והוא יענה: “משום שיש לאהוב את המולדת ולהגן עליה”. שאלי סוציאליסט (אמיתי): “למה יש לחתור לצדק חברתי?”, והוא יענה: “משום שיש לחתור לצדק חברתי”. שאלי נער האוהב נערה (אהבה במלוא משמעה של מילה גדולה זו) “למה אתה אוהב אותה?”, והוא יענה: “משום שאיני אוהב אותה”. לפי דעתך יש, כנראה, לראות בכל המקרים האלה “עיוורון” (של דבקות או של אהבה); לפי דעתי אין בכל אלה עיוורון, אלא דוקא הכרת ערך.