הלקח ממלחמת שמחת תורה: לא לחנך-מחדש את האויב, אלא להיזכר במורשתנו

Authored by: יהודה אפשטיין Yehuda Epstein

יום ראשון, ל’ תשרי התשפ”ז

לעיתים נדמה, כי אנו חיים בתוך מחזה היתולי, שנועד ללמד אותנו עד כמה מגוחכת היא תפיסת העולם החילונית-מערבית, שהביאה אותנו על תהום, ועד כמה מחובתנו לשוב אל ה’ לא רק בשל החיוב המוטל עלינו מכח התורה הקדושה, אלא גם על-מנת לשמור על בריאות הנפש, על קשר נורמלי עם המציאות, על הישארות במרחב השפיות האנושית בכדי לא להתדרדר למחוזות ההזיה והדמיון המופרע. יותר מכל, אנו למדים כי חיי תורה מלאים, הכוללים לא רק את שמירת המצוות המעשיות אלא גם את אימוץ מערכת הערכית התורנית – הם הערובה הבלעדית להמשך קיומנו כאן בארץ, שכן בלי זה, לא יעזור לא מנת משכל גבוהה, לא כישורים טכנולוגיים, לא יכולות ארגוניות ולא שום דבר שהעולם המערבי מתפאר בו. הצצה חטופה לצרפת תלמד אותנו מה קורה לאומה, שאבדה את הבסיס לצדקת קיומה כאשר היא מתמודדת מול אספסוף נחות מבחינה כלכלית, תרבותית וטכנולוגית, אך מחובר היטב לזהותו וממוקד בתכלית החיים כפי שהוא תופס אותם.

והנה הבשורה החדשה מבית מדרשם של אלו, שלא למדו דבר מהטבח הנורא לפני שלוש שנים. תאמינו או לא, הם מצאו את הפתרון השורשי לטרור העזתי ואת המפתח לשלום במזרח התיכון – ללמד את ילדי עזה על השואה ולנטר התבטאויות אנטישמיות במוסדות הלימוד הפלשתינים…

לא, זו לא בדיחה. ארגון אמריקאי, המפעיל את ‘כפר הילדים’ בעזה ובתוכו מספר בתי ספר, מתכוון להשתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות התבטאויות אנטישמיות והסתה בכיתות, אחר הסרת תכניות המעודדים אלימות מתכנית הלימודים. לפי דיווח רשת ABC, התוכנית נועדה לסייע למורים ליישם תוכנית לימודים המקדמת שלום וסובלנות. את היוזמה הציג בחודש שעבר ד”ר דייוויד חסן, מייסד ומנכ”ל ארגון ‘כפר הילדים של עזה’, במהלך מפגש מקוון עם ארגונים הומניטריים. לדבריו, המערכת תשלח אליו התרעה כאשר תזהה שפה בעייתית, ולאחר מכן הוא יפנה למורה כדי לברר את ההקשר ולתת משוב. ההקלטות, כך אמר, יישמרו למשך 72 שעות בלבד.

תוכנית הלימודים מבוססת ברובה על זו של הרשות הפלשתינית. חסן אמר בעבר כי הוסרו ממנה ניסוחים המפארים אלימות או מעודדים אנטישמיות ועמדות נגד ישראל. כך, לדוגמא, בשאלות מתמטיקה, במקום לספור פיגועים ורציחות של יהודים, הם עכשיו מביאים דוגמאות מביצועים של שחקני כדורגל…

חסן מצטדק על ה’פגיעה בפרטיות’ של התלמידים ועל כך שהארגון מקבל תמיכה מגורמים ישראליים, בעוד העזתים המתנגדים לתוכנית טוענים, כי ‘היא פוגעת בעצמאותם לקבוע את חינוך ילדיהם’.

אני מעדיף להניח בצד את העזתים ולהתיחס אלינו, היהודים, כי שורש הבעיה מונח בנו, לא בהם. ג’רלד שטיינברג, מייסד ונשיאNGO Monitor , ארגון יהודי ידוע הנאבק באנטישמיות ובשנאת ישראל, תומך בתכנית ומביע ‘אופטימיות זהירה’ ביחס אליה. במסגרת התכנית, גם מתכוונים ללמד את ילדי עזה על השואה, מה שללא ספק ישכנע אותם שזה לא יפה לבצע בנו עוד אחת…

מה נאמר ומה נדבר? איני יודע כמה מליוני דולרים של יהודים יושקעו במיזם המטופש ללמד את ילדי עזה ששחקני כדורגל חשובים יותר מלוחמי ג’יהאד ושזה לא יפה שהיטלר – תוך שיתוף פעולה אינטנסיבי של העולם הערבי כולו, ובראשו המופתי הירושלמי חאג’ אמין אל-חוסייני, מהאבות המייסדים של ‘האומה הפלשתינית’ – הכניסו אותנו לתאי הגזים. אבל דבר אחד ברור – את הכסף, הזמן, היכולות, הכשרונות ושאר כל המשאבים של העולם היהודי היינו אמורים להשקיע בדבר אחד בלבד – לא בללמד את ילדי עזה על אושוויץ ולקוות ל’דה-רדיקליזציה’ כי אם בללמד את ילדי תל-אביב ורמת השרון, וגם את ילדי דימונה וחצור הגלילית מהי יהדות, מהי תורה מסיני, מהיכן נובע הקשר שלנו לארץ הזאת, מה משמעות הברית שכרתנו עם בורא עולם וכיצד אנו אמורים לעמוד לפניו כאומה על אדמתה, הגאה במורשתה ואינה נבהלת מזעקות ‘לסטים אתם’ של רוצחים שפלים ותומכיהם ברחבי הגלובוס. 

הלקח מטבח שמחת תורה הוא לא ללמד את פראי האדם בעזה כמה זה לא יפה לרצוח אותנו. הלקח הוא ללמד את ילדי ישראל שיש כאן מלחמת-דת בין עם ה’ למשנאיו, ושבמלחמה הזאת אין רחמים על האויב, וגם לא נסיונות פתטיים ללמד אותו על סבלנות ושלום. הנסיון המערבי לאלף את הפרא הערבי נחל כשלון מהדהד במאה השנים האחרונות, ובעוד שמדינות אירופה וארה”ב יכלו להרשות לעצמן לשגות באשליות כל עוד הסכנה היתה רחוקה מהם – לנו אין לוקסוס כזה, כי מדובר בחיינו וחיי ילדינו. (בזכות הפרוגרס והשמאל העולמי, עכשיו גם באירופה וביחוד בצרפת זה מגיע לפתח ביתם של אותם טפשים שאפשרו לאסלאם להשתלט גם על אירופה, אבל איך אומרים – שיאכלו את הקדרה שבישלו…).