אי שמים! לא אחים אנחנו, וכו’: למה *היום* לא אומרים זאת

תענית י”ח ב’:

דתניא בעשרים ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מן אורייתא שפעם אחת נגזרה גזירה על ישראל שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה אמרה להם עמדו והפגינו בלילה הלכו והפגינו בלילה אמרו אי שמים לא אחים אנחנו לא בני אב אחד אנחנו לא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות רעות ובטלום ואותו היום עשאוהו יו”ט.

נשאלתי (כלומר אני ללבי) מדוע לא נוקטים גם היום בעצה זו?

וי”ל שמאמינים להיפך, שה”ציונים” גרועים מכל אומה ולשון, ויש בהם כל ה’ סימני הערב רב, ואינם לא בכלל עמיתך אף לא רעך.

וההמון תנוקות שנשבו (אולי), אבל ראשיהם וגדוליהם אין מהם מקוה, ועליהם נאמר “אשרי הגבר אשר שם ד’ מבטחו ולא פנה אל רהבים”.

אלא מה שלא הולך בכח הולך ביותר כח, אם לחטוף, אם להחטיף, אם שתדלנות מול האו”ם ואם מסחרא מתחת לשלחן.

צעקה (כדמתרגם רש”י תיבת “הפגינו” כאן) אינה פועלת אלא בדברים היוצאים מן הלב. רומי כמו אח ליעקב, אבל משומדים ציונים בע”ז יהודי?!

הרב יוסף אלבום: על שום מצוה לא נאמר כ”כ הרבה פעמים *לעשות*, ודוקא אותה מטילים על הקב”ה

גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים וארץ כתיב: אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב: מכון לשבתך פעלת ה’ מקדש אדני כוננו ידיך

לצפיה \ האזנה ביוטיוב כאן…

הרם תרומה למען הר הבית

כולנו עברנו שנה מאתגרת עם אסונות גדולים, קשיים שלא הורגלנו להתמודד איתם,
הנביא נתן לנו עצה טובה כיצד להינצל מחבלו של משיח – ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש,
לצערנו הקורנה והאסון במירון קיפחו חייהם של רבים מכלל הקהילות גם בירושלים,
לשמחתינו כל מי שעולה להר הבית נשאר בחיים, ואף הזקנים שבינינו מתקיים בהם הפסוק ואתם הדבקים בה’ אלוקיכם חיים כולכם היום, ולמען ירבו ימיכם על האדמה וגו’.
וכדברי הלל הזקן בהר הבית: “למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי אם תבוא אל ביתי אני אבוא אל ביתך שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך (סוכה נג.) והיכן אבוא אליך וברכתיך בבית הבחירה (סוטה לח.)
מי כמוך יודע את החשיבות העליה להר הבית, ובפרט השנה שהיתה התקדמות גדולה בזכות העליות הקבועות של ישיבת הר הבית [וכולל דרישת ציון] תמידין כסדרן בוקר וצהרים, מאפשרים להתפלל במנין עם חזרת הש”ץ בנוסח המיוחד להר הבית, כמו כן נותנים לנו לשמוע שיעור תורה במשך שעה רצופה במקום שהיתה יושבת סנהדרין קטנה ליד השער המזרחי של הר הבית.
כמו כן האריכו קצת את שעות הסגירה לפי כמות האנשים, כידוע גם במערת המכפלה לאחר מלחמת ששת הימים נתנו ליהודים להיכנס רק 4 וחצי שעות ביום אותם שעות כמו שהיום נותנים בהר הבית, וככל שרבו המבקרים והמתפללים והלומדים במקום גדלו שעות הכניסה והיום מערת המכפלה פתוחה ברצף מארבע לפנות בוקר ועד הלילה, כך אנו מקווים שיהיה בקרוב בהר הבית, והדבר תלוי בנו להביא כמה שיותר יהודים להתקדש ולהתרגש במקום הקדוש ביותר בעולם, ולקיים את הפסוק שבתי בבית ה’ כל ימי חיי לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו.
אנו פועלים להביא כמה שיותר יהודים להר הבית, ונשמח לשמוע עוד עצות כיצד לדעתך ניתן להוסיף בזה.
המינימום הוא להשלים מנין לה’ לתפילת שחרית ומנחה שלא יאמר מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה. ובנוסף אנשים שעולים בקביעות עושים את השינוי הרבה יותר מהר מאנשים שאינם קבועים,
בזמן המשנה זה נקרא עשרה בטלנים הבטלים ממלאכתן ויושבין כל הזמן בבית המדרש.
זה לא קל להשיג אנשים המוכנים לזה, לכן ישיבת הר הבית והכולל דרישת ציון מחזיקים עשרה אנשים גם מחוץ לירושלים, מבית שמש, מעמנואל, מקרית ארבע, מהוד השרון, הרב וולפסון מגיע כל יום מנריה שבבנימין, כולם נקבצו ובאו לך למטרה החשובה לטהר את הר הבית ולהיות השליחים שלך להתקדם לבנין המקדש.
השבוע זה הזמן לחשוב מה אנו עושים להתקדם להחזרת השכינה לציון, והשבוע יש הזדמנות לקחת שותפות וחלק במפעל חשוב זה והתרומות מוכפלות – בזכותך הר ציון לא יהיה שומם.

לשותפות לחץ כאן
ניתן להשתתף בכיבוד שמוגש בכניסה מידי יום ולהנציח במקום לעילוי נשמת או לזכות,
ניתן לתרום להדפסת עלונים ולהנציח בעלון.
ניתן לתרום חוג בית באזור מגוריך או במפגש חברים.
מסלולי תרומה:
א.     120 (10*12)   – כיבוד בכניסה להר הבית יום אחד (עם אפשרות לבחירת תאריך להנצחה במקום).
ב.     240  (20*12)  – שקל ליום כנגד הימים בשנה שהר הבית פתוח, יאמרו קדיש בתאריך שתרצה לעילוי נשמת מי שתבחר.
ג.      480 (40*12)  – הקדשת שיעור תורה בהר הבית.
‌ד.      1200 (100*12)  – אברך יעלה לזכותך במשך ארבעים יום, ויתפלל על מה שתבקש .
ה.     1800 (150*12) – הקדשת 10 שיעורי תורה בהר הבית בימים שתבחר.
ו.       3600 (300*12) – עולה להר הבית יתפלל על בקשתך הפרטית במשך שנה שלמה.

למען בית ה’ אלוקינו אבקשה טוב לך!
בזכותך הר ציון לא שומם!

A Supposedly Anti-Zionist Remark on Purim by Rabbi Hirsch zatzal

The Hirsch Siddur commentary, p. 690:
ברוך האל הרב וכו’:
With this blessing we renounce every thought of vengeance and every independent effort at effecting retribution from our enemies, acknowledging, instead, that God is the sole true, genuine and all-sufficient Champion of our destinies against all our foes.
End.
Clearly, this was written for an outside purpose. No honest person (so, anti-Zionists are out!) could take these words at face value.
The idea of the blessing is recognizing the Hand of God, even as we ourselves lift the sword (כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל).
Incidentally and coincidentally, I quietly take note of the fact that “Shoshanas Yaacov”, appearing a few pages later is missing the whole entire line of “ארורים כל… ברוכים כל…”
Same idea.

‘Wills’ or ‘Testaments’ Are Morbid, So Let’s Call Them a ‘Happy Siblings Trust’

Issamar Ginzburg recommends you write one today.

Excerpted from JPost:

I’m 32 years old, and I have a will. Not because I have a large estate, or anything complicated – but just because I have advised enough people to know how traumatic not having a will can be. While I’m no lawyer, I’ve worked with parents who wanted advice on how to ensure fair distribution of assets when the time comes, and I’ve also advised newly bereaved children from the finest families who suddenly find a wedge driven between them simply because a parent passed away. When money and assets were involved, too many things got in the way of the siblings being friends – something that could have been avoided if there had been a will.

…

My will is quite short and simple. It merely says that my children each get an equal split of my assets, and that my wife is in charge of determining all that. It was kind of weird to write a will at my age. The witnesses were smirking. So what? It lays a certain feeling inside to rest, and it enables me to be able to focus on business and my clients.

Read the rest here…