קריאה למתקפת מנע נגד איראן

ממה יש לפחד? לא רק מהטילים האירניים…

יום ראשון, ה’ אדר התשפ”ו
ארה”ב מראה סימנים, כי תקיפה באיראן היא אפשרות מעשית, ורבים בישראל חוששים מתגובה איראנית כלפי ישראל, ואולי אף מתקיפה איראנית נגדנו עוד בטרם תתקוף ארה”ב את איראן. ואכן, ראוי מאד לחשוש לאפשרות כזו, ולקיים את דברי רבותינו “הקם להרגך – השכם להרגו”. המשטר האיראני לא עושה מאמץ מיוחד להסתיר את כוונתו להשמדת ישראל, וזה לכשעצמו סיבה שישראל תתקוף את איראן ותפיל את משטר הרשע. היא לא עושה זאת, לדאבוננו, בשל אותה קונספציה שהביאה עלינו את שני האסונות הגדולים ביותר של מדינת ישראל, שארעו בהפרש של חמשים שנה – המתקפה שפתחה את מלחמת יום הכיפורים ומתקפת שמיני עצרת תשפ”ד. ההבנה, ולפיה עדיף להיות מותקפים ולא תוקפים, כדי לזכות בנקודות הדעת הקהל הבינלאומית – הבנה זו התרסקה לנוכח מציאות אכזרית, בה הקרבנו חיים של אלפי יהודים, ולא רק זאת, אלא שהעולם כולו שנא אותנו בין כה וכה, ועד עכשיו אנחנו מואשמים ב’רצח עם’, בה בשעה שאנחנו ממשיכים להקריב את חיילינו על מזבח המוסר המזויף של הפרוגרס הרדיקלי, אשר השתלט על המערכת הצבאית. באותן פעמים, בהם ישראל ידעה להתעלות מעל הקונספציה האוילית ולהנחית מכת מנע על האויב, זכתה לנצחונות מזהירים, שנחרתו בדפי הזהב של ההיסטוריה – בהכרזה על הקמת המדינה נגד דעת ארצות הברית, במתקפת המנע האדירה במלחמת ששת הימים ובהפצצת הכור העיראקי.
כעת, יש לקוות שההנהגה הישראלית תפעל בהתאם למתכון ההצלחה ולא תהפוך אותנו לגרורה אמריקאית. אולם החשש מקנן בלבי, שכפי שבעזה מסמסנו את הנצחון ותחת לרשת, לכבוש, לגרש ולהתישב, איפשרנו לאויב להמשיך לשלוט תחת מטריה אמריקאית, כך גם באיראן – אין לישראל מדיניות עצמאית, ואנו עלולים לשלם על כך ביוקר.
חשוב להדגיש, כי ההתבטלות הישראלית ביחס לאינטרס האמריקאי מסכנת אותנו לא רק במקרה של מתקפה איראנית על ישראל, אלא לא פחות מכך – במקרה של נצחון אמריקאי, אף אם יכלול את הפלת המשטר. האמריקאים מושקעים היטב בקואליציה שלהם עם קטאר וסעודיה, כאשר מצרים וטורקיה אף הן עומדות ברקע, ואם טראמפ ינצח את איראן – ללא ספק ירצה לעשות ‘סדר חדש’ במזרח התיכון, כאשר השושבינים הראשיים תהיינה אותם מדינות מוסלמיות, אשר לא טורחות אפילו כלפי חוץ לכבוש את שנאתן לישראל, ובראשן קטאר – המח והארנק שמאחורי השביעי באוקטובר. אחרי שטראמפ יפיל את משטר הרשע האיסלמי, הוא יהיה להוט לשקם את מעמדו בקרב מאמיני מוחמד, וכאשר הקטארים והסעודים – בגיבוי המצרים והטורקים – יגישו את החשבון לתשלום, נקל לשער מה יהיה מקומה ותפקידה של ישראל.
מכת מנע ישראלית באיראן היא צו השעה, לא רק ברמה הבטחונית של ‘הקם להרגך – השכם להרגו’, לא רק ברמה האסטרטגית של מימוש גורם ההפתעה תחת לאפשר לאיראנים לתכנן את צעדיהם, לא רק ברמה המוסרית של חובתנו לבער את הרע – אפרופו מלחמת עמלק, שהיא עניינו של חודש אדר שאנו בעיצומו, לקראת ימי הפורים הנשגבים – אלא גם ברמה המדינית – תקיפה ישראלית באיראן עשויה לשבור את הקואליציה האמריקאית-ערבית, לדחוק את מדינות ערב הקרויות ‘מתונות’, אשר ‘מתינותן’ מתבטאת בכך שלצד תמיכתן בטרור המכוון להשמדת ישראל, הן יודעות גם לעשות עסקים עם טראמפ – לדחוק אותן לחיקה של איראן בשם האחוה המוסלמית, ולקטוע באבה את התכנית להקמת מדינה פלשתינית רצחנית בארץ ישראל כמתן פרס לאותו עולם ערבי ‘מתון’ על כך שעמד לצדה של ארה”ב מול איראן.
ויותר מכל – מתקפת מנע ישראלית תבהיר לטראמפ ולעולם כולו, כי חלפו הימים, בהם הפקדנו את גורלנו בידי חסדי האומות. הזכרונות מאושוויץ קשים מדי, והסרוב האמריקאי להפציץ את מסילות הברזל באותם ימים, לצד האטימות של מדינות העולם אשר מנעו מהיהודים לברוח לתחומן, בצד האכזריות הבריטית, שהטביעה את אוניות המעפילים בים – ההיסטוריה הזאת מחייבת אותנו להבין, את מה שלא הצלחנו להבין מתורתנו הקדושה –
“ישראל בטח בה’ עזרם ומגנם הוא”. “הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב”.”וְרִדְּפָ֤ה אֶת־מְאַהֲבֶ֙יהָ֙ וְלֹֽא־תַשִּׂ֣יג אֹתָ֔ם וּבִקְשָׁ֖תַם וְלֹ֣א תִמְצָ֑א וְאָמְרָ֗ה אֵלְכָ֤ה וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־אִישִׁ֣י הָֽרִאשׁ֔וֹן כִּ֣י ט֥וֹב לִ֛י אָ֖ז מֵעָֽתָּה”. “יִשְׂרָאֵל֙ נוֹשַׁ֣ע בַּה’ תְּשׁוּעַ֖ת עוֹלָמִ֑ים לֹא־תֵבֹ֥שׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמ֖וּ עַד־ע֥וֹלְמֵי עַֽד”.
ראוי גם ללמוד מה קורה כאשר לא נשענים על ה’ ומעדיפים לסמוך על בשר ודם, כמובא בדברי הימים ב פרק טז פסוקים ז – ט – “וּבָעֵ֣ת הַהִ֗יא בָּ֚א חֲנָ֣נִי הָרֹאֶ֔ה אֶל־אָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו בְּהִשָּׁ֨עֶנְךָ֜ עַל־מֶ֤לֶךְ אֲרָם֙ וְלֹ֤א נִשְׁעַ֙נְתָּ֙ עַל־ה’ אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־כֵּ֗ן נִמְלַ֛ט חֵ֥יל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם מִיָּדֶֽךָ. הֲלֹ֧א הַכּוּשִׁ֣ים וְהַלּוּבִ֗ים הָי֨וּ לְחַ֧יִל׀ לָרֹ֛ב לְרֶ֥כֶב וּלְפָרָשִׁ֖ים לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וּבְהִשָּֽׁעֶנְךָ֥ עַל־ה’ נְתָנָ֥ם בְּיָדֶֽךָ. כִּ֣י ה’ עֵינָ֞יו מְשֹׁטְט֤וֹת בְּכָל־הָאָ֙רֶץ֙ לְ֠הִתְחַזֵּק עִם־לְבָבָ֥ם שָׁלֵ֛ם אֵלָ֖יו נִסְכַּ֣לְתָּ עַל־זֹ֑את כִּ֣י מֵעַ֔תָּה יֵ֥שׁ עִמְּךָ֖ מִלְחָמֽוֹת”.
בואו נקוה, שהפעם תדע ההנהגה להתעשת בטרם יהיה מאוחר, להשליך את הבטחון בבשר ורדם מאחורי גוה, ולסמוך על ה’ לבדו. ויתקיימו בנו דברי הנביא ( הושע פרק יד פסוקים ב-ה) –
“שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד ה’ אֱ-לֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֹנֶֽךָ. קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־ה’ אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־תִּשָּׂ֤א עָוֹן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ. אַשּׁ֣וּר׀ לֹ֣א יוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם. אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ”. ובסוף אותה פרשה מובא (שם פסוק י) – “מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵֽדָעֵ֑ם כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י ה’ וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם”.
אכן, מי חכם ויבן אלה…

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או

סוף סוף! ועדת פיקוח לזמרים

מתוך החדשות:

עולם המוזיקה החסידית התבשר בימים האחרונים על הקמת וועדה חדשה תחת הכותרת ‘שירה כהלכה’ שתהיה בפיקוח המגיד מישרים רבי שלמה לוינשטיין ממשמרת הקודש והחינוך ורבי אהרן וגשל מרבני ישיבת ‘נתיבות חיים’ בבית שמש.

במכתב של גדולי ישראל נכתב: “כבר עוררו גדולי ישראל כנגד אירועי זמר למיניהם שאין רוח חכמים נוחה מהם. הדבר ברור כי אין לקיים ולהשתתף באירועי זמר לבנים ובנות יחד אף אם נעשים בהפרדה גמורה, שזו פרצה חמורה ביותר בקדושת ישראל, ודין אחד לכל המקומות בכל הארץ ללא יוצא מן הכלל. (מלבד אירועים בבתי כנסיות המתקיימים בהפרדה מוחלטת)”.

גדולי ישראל מדגישים “כי כמו כן ברור הוא, שאיסור חמור לזמרים להופיע בפני נשים, ולצורך כך הננו ממנים את הרבנים הגאונים רבי שלמה לוינשטיין שליט”א ורבי אהרן וגשל שליט”א לחברי ועדת ‘שירה כהלכה’ למען קדושת המחנה, שיפקחו על כל הנ”ל”.

ל’בחדרי חרדים’ נודע כי מי שנעדר מהרשימה של המינוי הוא המפקח על המוזיקה רבות בשנים העסקן מוטק’ה בלוי.

בסיום המכתב גדולי ישראל יורדים לפרטי פרטים וכותבים “והננו בקריאה לזמרים ולמפיקים, להתחייב בפני הועדה הנ”ל לפעול לפי הכללים שיקבעו על ידם, ויהי נועם השם עליהם ותבוא עליהם ברכת השם”.

גדולי ישראל מזהירים את הזמרים והמפיקים בעולם המוזיקה החסידית כי “כל מי שיופיע שלא לפי הכללים הנ”ל, אין להזמינו או לכבדו לשיר בשום אירוע, ואין להתקשר איתו או עם משרד ההפקה המייצגו, לצורך קיום אירועים. ויה”ר שנזכה להשראת השכינה בקרבנו אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו”.

למכתב הצטרפו גדולי וזקני הדור: ראש הישיבה הגר”ד לנדו, רבינו ראש הישיבה הגרמ”צ ברגמן, ראש הישיבה הגרב”ד פוברסקי, מנהיג עולם התורה ראש הישיבה הגרמ”ה הירש, עמוד ההוראה הגר”י זילברשטיין, ראש ישיבת תפרח הגר”א פילץ, ראש ישיבת שכר שכיר הגר”א לוי, ראש ישיבת מאור התלמוד הגרא”י קוק, ראש ישיבת קול תורה הגרמ”י שלזינגר, ראש ישיבת גרודנא באר יעקב הגר”צ דרבקין, ראש ישיבת קול יעקב הגר”י עדס, ראש הישיבה הגר”ש שטיינמן וראש ישיבת חברון הגר”ד כהן.

הר הבית נקרא בתורה בית השם! – הרב אלישע וולפסון

בפרשת משפטים אנחנו מְצֻוִּים לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה וגם להביא ביכורים לבית המקדש.

תכלית המצווה היא לעלות עם הביכורים לעזרה, לתת אותם לכהן ולהשתחוות שם. אולם ברגע שהביכורים הגיעו להר הבית, נעשתה המצווה אם כי לא כהלכתה, שכן כל הר הבית קרוי מקדש.

כך המשנה במסכת ביכורים שואלת: וּמִנַּיִן שֶׁהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן עַד שֶׁיָּבִיא לְהַר הַבַּיִת?

ועונה: שֶׁנֶּאֱמַר: “רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה’ אֱלֹהֶיךָ”.

ועל כך כותב הפני משה בפרושו על הירושלמי: “שמשהביאם להר הבית נתקיים תביא בית ה’ אלהיך.

הר הבית כולו נקרא מקדש והדבר בא לידי ביטוי רעיוני וגם הלכתי.

כשאנחנו עולים להר הבית אנחנו באים לבית ה’, למקום השכינה.

להאזנה בקצרה בי”ט…