האם יש כח להטעות רבנים לעת זקנותם ולהוציא מהם הוראות שקר? ודאי ובודאי
Authored by: העורך Editor
צלום שקבלתי מתוך שו”ת מהר”ם פאדווה סו”ס צ”ח (מתוך אוה”ח), לא בדקתי בפנים:
View or Download the PDF / פתח או הורד את הקובץ
והנה צילום מסך, להקל על המעיין:
Hume’s “Answer” to Sceptical Philosophy’s Paralysis
Authored by: העורך Editor
Here’s the the short version:
I dine, I play a game of backgammon, I converse, and am merry with my friends; and when after three or four hours’ amusement I would return to these speculations, they appear so cold and strained and ridiculous that I cannot find in my heart to enter into them any farther.
In general, this is the only good “answer” to secular philosophy (although my response is superior; you may glean it from the free ebook)!
Needless to say, Hume didn’t invent games, nor was he the first to record their effect…
פרא”ק ראשי תיבות: פה רק אני קובע
Authored by: העורך Editor
פראק:
פה
רק
אני
קובע
כך רגיל בפי הרב מאיר אליהו שליט”א (לא יודע אם זה חדוש שלו, מצאתי בגוגל שהיתה בדיחה דומה בתוכנית הטלויזיה “שנות ה-80”).
(לא כ”כ משקף את הנסיון האישי שלי, אבל…)
אגב, הנה מ”ש בנושא הבגד הזה באנגלית…
Rabbi Steinman’s Rational Rule of Segulos
Authored by: העורך Editor
Quoting the Torah Matzav:
“Only those סגולות that the סגולה is in itself a Mitzvah (e.g., סנדק – paying tuition for others). Those Segulos one should do.”
As he explains: Even if the סגולה won’t work, the זכות of doing theמצוה might work. Most of the other non-Mitzvah סגולות are a waste of time to do. (סתם ג’האקט אין קאפ אריין)
Seems wise to me.
How To Be a Rabbi AND STILL Get to Olam Haba…
Authored by: העורך Editor
Shut Ya’avetz (Rabbi Yaakov Emden) II 68:5.
Questioner:
גם במחק”ת יודיעני נא בדבר אשר עמדתי משתומם בו וראיתי חזות קשה באבות דר’ נתן פ’ ל”ו דחשיב ז’ אין להם חלק לעה”ב וחשיב בתוכם דיין לעירו חזן לבלר טבח וכו’. ולא ידעתי פירושו. אם הדברים כפשטן א”כ היכן מצינו ידינו ורגלינו בבה”מ ובבה”כ וכדומה לזה דברים שהעלו חז”ל בש”ס כמה פעמים חדל לספור לטובה ולזכות לדיין הגון ולטבח ולש”ץ.
Response (link):
ומה ששאלת בני שהוקשה לך באדר”ן פ’ צ”ו. הא ודאי קשיא כעשן לעינים וכחומץ לשינים. אכן כבר עמדתי עליה בהגהותי לש”ס. ואין לי כי אם להעתיק לכ”ת מ”ש שם. וז”ל אההיא דשבעה אין להם חלק לעה”ב (פירוש. אם אינן נזהרין במלאכתן ואומנותן ומינויים כראוי להם. וכמו שהוא ע”פ הרוב. וביחוד בעקבות משיחא) אלו הן לבלר(פירוש כותב סת”ם כמ”ש רי”ש לר”מ בני הזהר במלאכתך כו’. שאם תחסר אות אחת לא נמצאת מחריב העולם) וסופר (כותב שטרות וגיטין. שהרבה דברים גדולים תלוים בו. אם מקלקל בהם. נמצא מפסיד ממון שלא כדין. או מרבה ממזרים בישראל) כו’. דיין לעירו (י”ל פירושו כשמתפרנס מהם בדרכים מעוקלים. ודומה לכהן המחזר על הגרנות. איש תרומות יהרסנה. ועוד שאם באו לפניו בני עיר אחרת לדון עם בני עירו מטה הדין לצד בני עירו היינו דיין לעירו. ואינו שזה לעיר אחרת. גם כבר אמרו רז”ל (שבת קל”ט א’) אי בטלי דייני כו’. הרי שגם בימיהם כבר הוחזקו סתם דיינים להיותם מקולקלים. וכן אמרו שם עוד. מ”ד שבר ה’ מטה רשעים. אלו הדיינין. דכוותה בחלק (ק”ד ב’) ה’ לא קראו. רב אמר אלו הדיינין כו’. מלבד מ”ש בשלהי סוטה על פסקא משחרב בהמ”ק. ומאי נענה בתרייהו אנן יתמי דיתמי חזי מאי דקמן) וקוסם (כענין מה שכתוב ונביאיה בכסף יקסומו. בעו”ה ענין זה נתעורר בימינו מאד. כנודע ומפורסם בקצוי ארץ וים רחוקים. בייא בייא האי דאחרבינהו לכמה קהלות מישראל. יעוין ס’ שמוש) חזן וטבח אלה הם ודאי לאבן נגף ולצור מכשול לבית ישראל. עמו”ק (סנ”ג) על אודות חזני אשכנז ופולין. ועל ענין הרבנים. יע”ש (סרכ”ג) ושם הבאתי ג”כ מאמר חמור וזר נמצא בלשון ר”מ בפי’ המשנה בשם רז”ל. שכיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור למטה נעשה רשע למעלה: ועמ”ש שם בהשמטות והם בכתובים.
ואמנם הדבר פשוט שאין המכוון אלא על הדורות שנתקלקלו. וכענין שכתוב ראשיה בשחד ישפוטו וגו’. וכדרך שאמרו רז”ל ס”פ ע”ע. משרבו בעלי הנאה נתעוותו הדינין כו’. משרבו אחרי בצעם לבם הולך. רבו האומרים לרע טוב כו’. משרבו האומרים לרע טוב כו’. הוי הוי בעולם. והכלל העולם נדון אחר רובו. ובהדי הוצא לקי כרבא.
כיוצא בדבר אתה אומר אותה ששנו חכמים לא ילמד אדם את בנו אומנות חנוני כו’. שאומנותו אומנות לסטים. אע”פ שמצינו תנאים ואמוראים שהיו חנונים. כמו אבא שאול ב”ב ר”י ור”פ סודנא וזולתם. וכן היו בהם מכל בעלי אומניות. והמה היו זכורים לטוב בודאי. מ”מ החליטו רז”ל אותן האומנות למכוערות ומנעו מללמדם לבנים. מחמת קלקול רוב העוסקים בהם ולא חשו למיעוטא.
ואדכרתן מילתא מה שקרה אותי כמקרה הכסיל בספר עמודי שמים המהולל בפי כל שקנאו בו הטפשים החלפנים עזי פנים שבמקום הזה. מחמת שמצאו בו בהלכות דרך ארץ. שהוספתי לחבר השולחני עם החנוני. וישטמוני בעלי חצים (מרי פלוגתא דפלוג זוזי בלא דעתא דחברייהו) על לא חמס בכפי. ולא מרמה בפי. רק לטוב להם ולבניהם: וישטמוני תחת רדפי טוב (זולת זה לא היה לי שונא פה) הנהו עכברי רשיעי דשחפ”י אדינרי. ואחרם רגמ”ה קעברי. חלילה להקל בשבילם בכבוד הכשרים העוסקים באומנות חנות ושולחנות.
(Or see the original page on HB here…)