חברת ‘שטיבל’ תייצר סולת כשרה וטהורה למקדש

בעוד שנה מהיום, תספק שטיבל מוצרי מדף של סולת ארץ-ישראלית מהתבואה של השנה החדשה, כשרה למנחות ולשתי הלחם

מקור ראשון

כ”ט בסיון ה׳תשפ”ה 25.06.2025 | 20:38

בחברת טחנות הקמח זיהו לאחרונה התעניינות בסוג הסולת המסוים הדרוש לצורך המנחות במקדש – ויחלו בייצורו מהשנה הבאה

צביה סביר מכפר זיתים שבגליל התחתון עוסקת כבר שנים בפענוח אופן ההכנה המדויק של המנחות במקדש. חלות שתי הלחם עלו לאחרונה לכותרות בעקבות הנפתן בשטח עזרת המקדש בהר הבית בחג השבועות, אולם סביר עוסקת בתחום הזה כבר שנים ארוכות לצד עוד כמה דמויות בודדות שלהוטות לעניין.

במסגרת מאמציה לשחזור אופן הכנת הסולת הדרושה למנחות, עומדת סביר זה שנים בקשר עם ראשי חברת טחנות הקמח “שטיבל”. המגעים בין הצדדים הללו הביאו לקבלת החלטה בחברה בשנת 2019 לרכוש ציוד שיאפשר הכנת סולת כשרה וטהורה למזבח, סולת בתהליך יבש, אם כי בפועל הדבר לא נוסה עד לחודש האחרון.

בדרך כלל עוברת החיטה לפני טחינתה תהליך הלחה, אולם פעולה כזו מגדירה את הסולת מבחינה הלכתית כ”מוכשרת לקבל טומאה”, ואילו לצורך מנחות המקדש נדרש דווקא תהליך יבש. מבחינה מקצועית הדבר מסבך את מהלך העניינים והופך את הפקת הסולת למורכבת יותר, אולם בשטיבל זרמו עם “שגעונותיה” של סביר והקימו כאמור קו ייצור שמאפשר גם הפקת סולת “יבשה”.

בדרך כלל מייצרים סולת רק מ-3-5% מכלל הגרעין, אחרת הדבר עלול לפגוע באיכות שאר הקמח המופק מהחיטה. העובדה הזו, כמו גם חוסר הוודאות הכללי בנוגע לתהליך הפקה שטרם נוסה עד כה כראוי – גורם לכך שכדי להפיק את עשרת הקילוגרמים לצורך התרגול השנתי של שתי הלחם שמקיימים ארגוני המקדש, נדרש לא פחות מחצי טון חיטה. בדרך לא דרך ובלא מעט מסירות סביר אכן הצליחה להשיג השנה חצי טון חיטה אורגנית, ולהביא אותה לחברת שטיבל. מסיבות הלכתיות היה צריך לוודא שמדובר בחיטה שגדלה בארץ הקודש. בסופו של דבר נשלחה כנראה ברכה משמיים, ומחצי טון החיטה שסיפקה סביר הופקו ארבעים קילוגרמים של סולת. סביר סיפרה על כך בהרצאות שהעבירה – ובמהרה הוצפה שטיבל בפניות רבות של גורמים נוספים שהביעו עניין בסולת ארץ ישראלית שכשרה למנחות ולשתי הלחם.

בשטיבל הסיקו מכך שקיים ביקוש לסולת המיוחדת הזו, ובישרו כעת לסביר שלאור ההתעניינות הגדולה קיבלו החלטה לפתוח קו ייצור כזה. החל מסביבות סיוון תשפ”ו, בעוד שנה מהיום, תספק שטיבל מוצרי מדף של סולת ארץ-ישראלית מהתבואה של השנה החדשה, כשרה למנחות ולשתי הלחם. במהלך השנה הקרובה יבחנו בשטיבל את המכשור הנדרש כדי להעלות את איכות החיטה הזו המופקת כאמור בהליך יבש. “חיטה חדשה תופחת פחות טוב”, מנמקת סביר את המורכבות בדרישה ההלכתית שמנחת הביכורים תוכן דווקא מהתבואה החדשה. “לא סתם כך כל הטחנות מיישנות את החיטה קודם לטחינה במשך שלושה חודשים. ובכל זאת בשטיבל התגמשו בעניין הזה. אנשי שטיבל הם אידיאליסטים גדולים ומכיוון שהם התרשמו שקיים שוק לדבר הזה, הם יספקו מלאי מצומצם – אולם כזה שבמידת הצורך יספיק למלוא התצרוכת השנתית של הסולת הדרושה למזבח שבמקדש, ותחשב טהורה”.

דוד פרידמן (פרידי), מנהל מחקר ופיתוח בטחנות הקמח שטיבל, איננו חובש כיפה ובכל זאת מעורה היטב בהיבטים ההלכתיים של מנחות המקדש. ספק אם בבתי המדרש השונים מעורים כמותו בפרטים ההלכתיים הקטנים הנוגעים לטהרת וכשרות המנחות. פרידי מסביר לקונית ש”הרעיון קיים, נבדק, צריך להשתפר, כאשר העיקרון הוא סולת שמבוססת על חיטה מקומית מסוימת, שנטחנת ומופקת בתהליך יבש לחלוטין”.

יש בכלל ביקוש למוצר כזה?

“אני לא יודע. אנחנו עוסקים בדברים מתוך אמונה ושליחות מקצועית. אנחנו לא מגיבים לביקוש לדברים שאינם, אלא יוצרים את הדברים המקצועיים שביכולתנו – ויוצרים לזה את הביקוש. זה מוצר שייצרו לפני אלפיים שנה. בטכנולוגיות שקיימות היום אנחנו מנסים לחקות מוצר שהיה קיים אז והרבה מאוד ממקורותינו עוסקים בו”.

אתם לאו דווקא דתיים, אז מה מביא אתכם לעשות צעד כזה בתחום שאפילו בשיח הדתי לא עוסקים בו כמעט?

“ארון הספרים היהודי איננו שייך לחלק מסוים בעם ישראל, למרות שיש המנסים להתגדר בבעלות עליו”.

אשאל אחרת: מה מביא חברה עסקית להשקיע במוצר שבמשך אלפיים שנה לא היה לו ביקוש?

“אנחנו חברה עסקית משפחתית שקיימת כבר מעל תשעים שנה ועוסקת בחזון. החברה מטפחת זן חיטה ישראלי. חלק מהישיבה בארץ ישראל הוא גם לטעת, לגדל שדה ולבנות בית. שטיבל מצאה לפני שנים זן חיטה ישראלי בעל תכונות טובות מאוד, והיא דואגת לזרוע אותו, ליצור ממנו קמח ייחודי מחיטה ישראלית שגדלה בשדות עידית בארץ ישראל ומשווקת אותו כמוצר”.

סולת כשרה למקדש זה מוצר שמשתלם כלכלית?

“לא. אבל אנחנו חברה משפחתית שיש לה גם תפיסת עולם, ואני מאמין שלאורך זמן זה יהיה כלכלי. חברות עסקיות ציבוריות חיות ממאזן למאזן. לחברות משפחתיות שפועלות כבר דור רביעי, יש יותר אורך רוח לפתח מוצר גם בלי תוצאות כלכליות מיידיות. צריך לתכנן לטווח ארוך, כי אם לא תתכנן לטווח ארוך לא תגיע לשם. אנחנו צריכים להיות קשורים לשורשים שלנו במקום. אנחנו רואים אצל הגויים את המקום המיוחד שיש למה שגדל אצלם, בארצם ובאזור שלהם.

“לעניין הסולת המסוימת הזו, אנחנו כרגע במערכת של ניסויים. אם רוצים להפיק אותה בסמוך לחג השבועות כך שתוכל לשמש לשתי הלחם או למנחת הסולת, קיימת בעיה של מועד הקציר, כי החיטה הטובה היא חיטה אפילה יחסית, חיטה שמבשילה מאוחר. ומכיוון שזה מוצר שצריך להיות מטופל במיוחד, כי באותה תקופה החיטה הכללית של ארץ ישראל עוד לא מעושרת ואנחנו רוצים שהדבר הזה יהיה כשר, צריך לטפל בכל הדבר הזה באופן נפרד ולייצר תהליך טכנולוגי שמאפשר זאת”.

פרידי מבהיר שבעניין הזה אין לשטיבל מה להסתיר, כי בתחום שהיה שרוי במשך אלפיים שנים בתרדמת טרם התעוררה עד כה תחרות מקצועית. הוא גם מבהיר שאיננו מביע עמדה על חידוש המקדש כיום. “‫עסקתי הרבה בענייני לחם הפנים ‫והמחקר שלו”, הוא מציין, “אבל לא מתוך כוונה להצטרף מחר ‫לבית גרמו”. בית גרמו, יש להסביר למי שאיננו מעורה במקורות, היתה המשפחה הממונה על הכנת לחם הפנים ושאר המנחות. “זה חלק מהלימוד שלנו”, מוסיף פרידי, “ואנחנו נשמח לשתף בו ‫גם את הציבור. מופיעים במקורות תיאורים מפורטים מאוד מי קנו את החיטה למקדש, היכן גידלו אותה, איך טחנו אותה ו‫כשהגזבר היה בא לקנות את הסולת, כיצד היה בודק אותה. בלוח זמנים שהצבנו לעצמנו, אני מניח ש‫לקראת פברואר הקרוב נסיים את הבדיקות שלנו בעניין הסולת המסוימת הדרושה למנחות ונהיה חכמים יותר ‫לקראת יבול החיטה ‫בשנה הבאה”.

NOW HIRING: Mossad Customer Care Team

Do you speak fluent Farsi?

Experience in debt collection, hostage negotiation, or mental health hotlines?

Too persuasive for your own good?

Welcome to the Most Impactful Call Center in the World

At Mossad, we don’t just pick up phones — we change history, one polite, terrifyingly effective phone call at a time. Now recruiting for our Persian-language engagement unit.

[Inspired by this WashPo article…]

Actual quote: “We’re closer to you than your own neck vein. Put this in your head. May God protect you”

Your Mission:

  • Deliver calm, persuasive messages to high-value contacts in the Islamic Republic.
  • Tone: friendly, composed. Content: persuasive… sometimes life-altering.
  • Think of it as guided self-deportation, with a friendly voice.
  • Your friends think you work at a call center. They’re technically right!

Position Highlights:

  • Native Farsi.
  • Exceptional composure and emotional intelligence.
  • Ability to be both friendly and unyielding.
  • Part-Time – perfect for students, retirees, or people between revolutions.
  • A front-row seat to messianic Jewish heroism (like all call centers, actually).
  • Base Pay + enormous bonuses per successful “target” who complies, relocates, or simply reconsiders their life choices.

 

Some scripts we use:

  1. Would you like to relocate voluntarily, or… the other kind?
  2. I’ll admit: we don’t care about surveys, actually.
  3. You and the call may be monitored for quality purposes.
  4. Adoni! My manager will tell you the exact same thing!
  5. This is your life insurance agent speaking. Or travel agent.
  6. Would your family be okay if something happened to you? Protect what matters most…
  7. Don’t hang up. Your phone has a Dead-Man’s Switch!
  8. Sorry, but can you stop pacing? You’re jiggling your RFID tracker. Are you still at [address]?
  9. Is there someone in your life you trust right now? No names, but… that’s a mistake.

TESTIMONIAL:

“I used to sell socks online. Now I politely convince IRGC generals to pack their bags. My mom says I’ve really matured — and my therapist agrees.”

Shiran S., Senior Persuasion Liaison

Your bank account needs you.
Am Yisrael needs you.
That sweating, confused Iranian colonel on the other end of the line definitely needs you.

Contact us.

A Taste of Triumphalism [Add Emuna]

In the End, Everyone Hated the Iranian Theocracy

It is hard even to digest the incredible train of events of the last few days in the Middle East.

Iran had been reduced to an anemic, performance-art missile attack on our base in Qatar—the last Parthian shot from a terrified regime, desperate for an out—and a ceasefire.

Iran would have been better off not launching such a ceremonial but ultimately humiliating proof of impotence.

Even worse for the theocracy, Iran’s temporary reprieve came from the now magnanimous but still hated Donald Trump.

So ends the creepy mystique of the supposedly indomitable terror state of Iran, the bane of the last seven American presidents over half a century.

For Supreme Leader Khamenei, it was hard to swallow that U.S. bombers got their permission to fly into Iranian airspace from the Israeli air force.

A good simile is that Trump put a pot of water on the stove, told Iran to jump in, put the lid over them, then smiled, turned up the heat—and will now let them stew.

As postbellum realities now simmer in Iran, the theocracy is left explaining the inexplicable to its humiliated military and shocked but soon-to-be-furious populace. All the regime’s blood-curdling rhetoric, apocalyptic threats against Israel, goose-stepping thugs, and shiny new missiles ended in less than nothing.

A trillion dollars and five decades’ worth of missiles and centrifuges are now up in smoke. That money might have otherwise saved Iranians from the impoverishment of the last fifty years.

How about the little Satan Israel, to which Iran for nearly 50 years promised extinction?

Israel had destroyed Iran’s expeditionary terrorists, Iran’s defenses, its nuclear viability, and the absurd mythology of Iranian military competence. And worse, Israel showed it could repeat all that destruction when and if it is necessary.

So, the most hated regime in the world crawled into the boiling pot because it looked around in vain for someone to void Trump’s ultimatum for a cease and desist.

But there were no last-minute saviors to rescue them.

The dreaded decades-long Iranian nuclear threat?

It is either gone for now, or if it resurfaces, it will be again far easier to vaporize at will than to rebuild a lost trillion-dollar investment.

Russia? Its former Obama-Kerry re-invitation back into the Middle East lasted only a decade.

It will now cut its losses like it did with the vanished Assad kleptocracy in Syria. Putin exits the Middle East not entirely displeased that his lunatic Iranian client did not get a bomb—but did get its just desserts. A tense Middle East tends to prop up Russian export oil prices.

Did China come to the mullahs’ aid?

No, they were not shy about ordering their Iranian lackey to keep the Strait of Hormuz open, through which 50 percent of Chinese-purchased oil passes.

For President Xi, the Iranians are treated as little more than Uyghurs with oil.

The world decided that it was tired of a half-century of crybully terrorism, empty nuke threats, mindless mobs screaming scripted banalities, cowardly murdering, and medieval theocrats threatening the general peace.

Continue reading…

From American Greatness, here.