יוצא לאור בס”ד ע”י מכון דעת תורה שע”י אגודת קדושת ציון
רבים מאחינו בית ישראל עולים מירונה ביומא ההילולא של משה רבנו בז’ אדר, הסיבה לכך היא כיון שידוע שרבי שמעון בר יוחאי הוא ניצוץ של משה רבנו. אולם לא רבים יודעים שמנהג העלייה למירון הוא מנהג חדש. המנהג העתיק – עד לפני כמאה שנה – היה לעלות מכל ארץ ישראל לחברון למערת המכפלה.
למה נסעו דווקא לחברון? ואיך התבטל המנהג העתיק? כל זאת במאמר שלפניכם…
Reprinted with permission.
Answer: Don’t forget Yechonya and Nevuchadnetzer!
Esther 2:5-6:
איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני. אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל.
(Not counting Haman’s ancestor “Agag”, since he’s not introduced as a king.)
Avoda Zara 18a:
אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה…
אמר לו קלצטונירי רבי אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי העולם הבא אמר לו הן השבע לי נשבע לו מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו יצאה נשמתו במהרה אף הוא קפץ ונפל לתוך האור יצאה בת קול ואמרה רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים.
Why was the Bas Kol necessary? Because people will say anything to make the torture stop. In Medrash Eileh Ezkerah it also focuses on the oath: “מיד כשנשבע לו הרבה הקוסטינר את השלהבת ונטל הספוגין ויצתה נשמתו”.
There is a slight difficulty from Tosafos 3a s.v. שלא השתחוו לצלם who brings this as one proof (of several) tortures (or the threat thereof) would not make Chananya Mishael and Azaria worship actual Avoda Zara.
חמץ הוא יוצא דופן ● התורה חסה על ממונם של ישראל ● “המבזבז אל יבזבז יותר מחומש” ● אופנים שמותר לבזבז יותר מחומש ● לחוס על הממון ● בעית יוקר הדיור ● “איני דר אלא במקום תורה” ● האם שייך לדמות לזמנינו ● טענת ביטחון בה’ ● לדאוג שבנות ישראל תמצאנה שידוכים ● מקום תורה בעיירות קטנות ● איסור הוצאה דאורייתא ● מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי
שפת אמת תענית דף כ”ט א’:
שם בגמ’ כשם משנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה, לולי פירש”י משום פורים ופסח, ויותר נראה מהא דתלי לי’ באב משום שבאדר הי’ קיום הקרבנות והמקדש דבאדר זמן שקלים לחדש בניסן התרומה חדשה ונדבו בנ”י בשמחה שקלי הקודש וכמבואר כמה פעמים בפסוק כשהתנדבו בנ”י למקדש הי’ שמחה גדולה בעולם, וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר וכשקורין פ’ שקלים מתעורר זה.