נבואת ישעיה הנביא על שבנא המכונה ‘יתד נאמן’ – הרב יצחק ברנד

נבואת ישעיה הנביא על שבנא המכונה “יתד נאמן”

שבנא היה ממונה על ביתו של חזקיה מלך יהודה, וסנחריב אמר לחזקיה, שיתן לו ארץ אחרת ויחריב את ירושלים

חזקיה לא נכנע לסנחריב ושבנא נכנע לסנחריב

ואמרו חז”ל סנהדרין דף כו עמוד א מאי קשר רשעים? שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא, חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא. כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים, כתב שבנא פתקא, שדא בגירא: שבנא וסיעתו – השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו. שנאמר כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר. הוה קא מסתפי חזקיה, אמר: דילמא חס ושלום נטיה דעתיה דקודשא בריך הוא בתר רובא, כיון דרובא מימסרי – אינהו נמי מימסרי. בא נביא ואמר לו: לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר. כלומר: קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין.    

והנביא אמר על שבנא המכונה בשם “יתד נאמן” (ישעיהו פרק כב פסוק כה)

(כה) בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְיָ צְבָ-אוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי יְיָ דִּבֵּר: רש”י (כה) תמוש היתד – גדולתו של שבנא: ונכרת המשא אשר עליה – בני משפחתו וסיעתו הנסמכין עליו והתולים בו כלי תפארתם, ולפי שדימהו ליתד דימה המתפארים בו ונשענים עליו למשא שמטעינים על היתד ויש פותרים אותו ותתקיים הנבואה שנתנבאה עליו:

העיתון “יתד נאמן” ביום כ”ג אב פירסם בכתב ולשון ערבית שהר הבית אסור ליהודים, אולם לא הוזכר שום רמז שזה אסור לערבים, כ מבואר במשנה כלים פ”א מ”ח שמן החיל ואילך אסור לגוים, וכל שכן לערבים  שמשתחווים אחוריהם להיכל ה’ ופניהם למכה,  ע’ משנה מסכת סוכה פרק ה משנה ד ותקעו היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא מזרח הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל היכל ה’ ופניהם קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש ואנו לי-ה עינינו

והיינו שמוכנים למסור הר הבית לערבים שיעשו מה שירצו שם ויבזו את היכל ה’ ואילו ליהודים אסור להתפלל ולהשתחוות אחרי טבילה במקומות המותרים, לכיוון היכל ה’ , ושולחים להם זה, וזה מעין מה ששבנא עשה, ודי בהערה זו, ואכמ”ל, ה’ ירחם

הרב דוב קוק כאילו ‘חוזר בו’ מתמיכתו בעליה יהודית להר הבית

הנה הסרטון המקורי:

הרב דב קוק שליט”א בדברים נוקבים ביותר בעד העליה להר הבית

והנה מכתב ה”הכחשה”:

אבל הלא הרב דב קוק סיפר על עלייתו שלו בעצמו להר הבית! וכי גם זה היה לפני שהרב אלישיב (המנוח) אסר? מסתבר שלא, וגם לא פירש כך. ו”דורות שלפנינו” מאי איכא למימר?!

המכתב הוצא בעינויים? (…)

ובאמת יש ראיות רבות שרבים מן הרבנים האוסרים לא אסרו אלא להמון שאינו יודע הל’ טהרה וכיו”ב, ואכמ”ל.

אני לדודי ודודי לי – ברמה הלאומית

אלול בפתח, ומה זה אומר לנו

בס”ד | שמע ישראל – מאמרי אקטואליה יומיים קצרים | הרב יהודה אפשטיין | שבוע 1 יום א‎

השבת כבר הזכרנו בתפילה את חודש אלול הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, ומלבד הכנת המזוודות של בחורי החמד לקראת הזמן הממשמש ובא, תוך ניצול הימים האחרונים של בין הזמנים לטעינת מצברים, יש לתת את הדעת לכך, שלא לחינם מתחילים בני אשכנז לתקוע בשופר ובני ספרד לומר סליחות, כי חודש אלול גם מבשר את יום הדין שהולך ומתקרב אלינו בצעדי ענק, כאשר הקב”ה יושב על כסאו ודן אישים ועמים, מדינות וארצות, חורץ את גורלנו לשבט או לחסד ומסובב עלילות לקראת התיקון השלם, אז ידע כל בשר, כי מלכותו בכל משלה.

ומלבד העבודה האישית שכל אחד ואחד מאתנו מחויב בה, משמעות הדבר היא שעלינו לחדד כמה אמיתות, אשר לעיתים נשכחות מאתנו כאשר אנו ניזונים מערוצי תקשורת שונים – כן, אני מתכוון לתקשורת החרדית – אשר מגישים בפנינו ידיעות חדשותיות תוך התעלמות מופגנת ממלכו של עולם. רבים מדי הם אלו הקמים בבוקר, הולכים להתפלל, מקפלים את הטלית והתפילין ושומעים ‘חדשות’, כאשר אין קשר, לכאורה בין האחד לשני. וכאשר יגיעו הימים הנוראים, יבכו בדמעות שליש כשיאמר החזן ‘מי יחיה ומי ימות’, ואולי אף יכוונו בתפילת לחש, אך בבואם לדון ב’אקטואליה’, תהיה הסתכלותם דומה להפליא לזו של כל אדם חילוני.

בבואנו חזרה אל היכלות התורה, מחובתנו לשנן, כי גם העולם שמחוץ לבית המדרש כפוף למהלך הא-להי. מחובתנו לשנן, כי גורלו של עם ה’ אינו נתון בידו של גוי כזה או אחר, ושאם לא נבטח בה’, נדבק בתורתו ובמצוותיו ונקדש את שמו על במת ההיסטוריה – לא יועיל לנו טראמפ ולא צה”ל חזק, לא כלכלה מוצלחת ולא נאומיו המלוטשים של נתניהו בקונגרס. אך אם נדבק בה’, נבטח בו, נקדש את שמו ונפגין מול עולם ומלואו, כי ה’ הוא מלכנו ועליו אנו משליכים את יהבנו – נזכה לברכה וישועה גם אם תבחר בארה”ב נשיאה שונאת ישראל, גם אם ישראל תהיה מבודדת בזירה הבינלאומית (אוי, כמה שהשכיחו מלבנו את העובדה, ולפיה הבידוד הבינלאומי אינו אלא ברכה המפורשת בתורה), גם אם לא תהיינה השקעות בהיי-טק.

אני לדודי ודודי לי – כמה פשוט לומר זאת, כל ילד בגן יודע לדקלם את המילים. אך כמה קשה להשתחרר מכבלי החשיבה המערבית שפשתה בנו, אשר במרכזה הרציונל האנושי שאינו מכיר בא-להי ישראל כגורם בעל משמעות בזירה הציבורית. כמה קל לדחוף את דודנו לפינה של בית הכנסת, ולהתנהל מחוצה לו כגויי הארצות, אשר מודדים הכל דרך הפריזמה של שיקולים גיאופוליטיים-כלכליים-בטחוניים-מדיניים. איזה בזיון זה לבוא בראש השנה להתחנן לברכתו של דודנו, אחר שבמשך כל השנה הסברנו כמה חשוב לנו היחסים עם ארה”ב…

אז בואו ניקח את אלול ברצינות הפעם, ומלבד קבלות חשובות בתחום הפרט, נקבל על עצמנו לשוב אל ה’ גם במישור הציבורי. האסון של תשפ”ד היה די והותר…
הכותב הנו יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש.
לקבלת מאמרים קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה ל: SHEMA@KEDUSHASTZION.ORG