Does God Heal Amputees? Yes

He even heals blasphemous, idolatrous amputees!

So it appears from this account on Wikipedia (I haven’t looked further)…

Gemara A.Z. 55a:

אמר ליה זונין לרבי עקיבא לבי ולבך ידע דעבודת כוכבים לית בה מששא והא קחזינן גברי דאזלי כי מתברי ואתו כי מצמדי מאי טעמא אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם נאמן שהיה בעיר וכל בני עירו היו מפקידין אצלו שלא בעדים ובא אדם אחד והפקיד לו בעדים פעם אחד שכח והפקיד אצלו שלא בעדים אמרה לו אשתו בוא ונכפרנו אמר לה וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד את אמונתינו אף כך יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני כיון שהגיע זמנן לצאת הלך זה לבית עבודת כוכבים אמרו יסורין דין הוא שלא נצא וחוזרין ואומרים וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן אנו נאבד שבועתנו והיינו דאמר רבי יוחנן מאי דכתיב וחלים רעים ונאמנים רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן אמר ליה רבא בר רב יצחק לרב יהודה האיכא בית עבודת כוכבים באתרין דכי מצטריך עלמא למטרא מתחזי להו בחלמא ואמר להו שחטו לי גברא ואייתי מטרא שחטו לה גברא ואתי מטרא אמר ליה השתא אי הוי שכיבנא לא אמרי לכו הא מלתא דאמר רב מאי דכתיב אשר חלק ה’ אלהיך אותם לכל העמים מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותו.

 

re: Godawful Etymology!

UPDATE: (After a few false starts, of course,) AI helped me find the Radak I mentioned:

Radak Bereishis 30:8:

נפתולי אלהים, חזוקים גדולים נתחזקתי עם אחותי כאדם הנתפש עם חבירו ומתחזק עמו לראות מי יכול מחבירו ומי יפיל את חבירו, ומסיעים ומסבבים זה את זה, לפיכך אמרה בזה הלשון כמו הפתיל שהוא מדובק משני חוטים וכשיכפל ויהיה שזור הוא יותר חזק, ואמרה אלהים להגדיל הנפתולים, כי כל דבר שרוצה להגדיל סומך אותו לשם יתברך, כמו עיר גדולה לאלהים (יונה ג’) כהררי אל (תהלים פ”ב ל”ו) ארזי אל.

Radak Tehillim 36:7:

צדקתך כהררי אל כהררי אל ההרים הגבוהים. וכן מנהג הלשון כשרוצה להגדיל הדבר סומך אותו אל האל, כמו עיר גדולה לאלהים (יונה ג’ ג’); ותהי לחרדת אלהים (שמואל א’ י”ד ט”ו); מאפליה (ירמיהו ב’ ל”א); שלהבתיה (שיר ח’ ו’); וענפיה ארזי אל (תהלים פ’ י”א).

Radak Yechezkel 1:1:

ואני בתוך הגולה… ומה שאמר מראות אלהים רוצה לומר מראות גדולות ונפלאות כי דרך הכתוב כשרוצה להגדיל הדבר סומך אותו לאל כמו עיר גדולה לאלהים כהררי אל ארזי אל מאפל יה שלהבת יה.

הערה: הלכות עקירת עצי זית של האויב

הערת הרב אברהם גרוסמן שליט”א לדברי שו”ת חוות יאיר שהובאו כאן:

Concerning cutting down olive trees, within the ruling of the Rambam, RNER points out that only wasteful destruction is forbidden, but for military purposes, it would be permitted to cut them down, without resorting to attempts to create questionable distinctions between milhamot mitzwa and r’shuth. Often Maimonides (and other posqim) will state explicitly which rules apply to which wars and which do not, and when it is unstated, the door is open to interpretations. In this case, he doesn’t say either way. IMHO I would have thought that this law applies even to milhemeth mitzwa, and one that the burden of proof is on the one who holds that it only applies to milhemeth r’shuth, especially if a leniency results. L’ma hadavar domeh? To the new claim that the biblical prohibition on kohanim having more than 30 days’ worth of hair growth doesn’t apply to “langer peios” for some reason. The biblical prohibition is certain, yet the new distinction allowing for the leniency is novel.

עקיצה חזקה נגד הפצרי”ת

לא ממליץ כלל וכלל על שאר הכתבה, אבל הפתיחה מחלחלת:

“לא אדוני, אתה בניגוד עניינים!”

“כן, אבל גם את!”

“אתה לא יכול לומר שום דבר, כי אתה מצוי בניגוד עניינים!”

“אבל גם את!”

“אתה לא יכול!”

“אבל ג…!”

“אף מילה!”

“אב…!”

“דממה!”

“א…!”

“הס!”

החייל המסכן השתתק ולעלע. הפצרי”ת עמדה על התלולית שלצד הפיר ובחנה במיקרוסקופ את טיב הכריך שהוא עמד להעביר למחבלים הרעבים בעומק המנהרה. הכריך היה, איך לומר בעדינות, מניעה משפטית.

החייל ניסה מתחילה לטעון להגנתו שהוא כבר לא אכל שבוע, והוא נאלץ לשמור לעצמו את שאריות הסנדוויץ’ שאמא הכינה לו ולכן הוא ניסה להזין את המחבלים בכריך מקומי ללא תוספות מיוחדות.

אבל הפצרי”ת הבהירה לו שהוא לא יכול לערב את השיקולים האישיים שלו עם האינטרס הציבורי. החייל ניסה לרמוז שאף היא נגועה משום שהמחבלים במנהרה הינם מצביעים פוטנציאליים למפלגה של הפצרי”ת, אך זו הבהירה לו שאין לו זכות דיבור משום שהוא מצוי בניגוד עניינים חמור.

החייל המאובק ניסה שוב: תקשיבי, את בניגוד עניינים!

“אני? – אני אשת מקצוע אני לא מתעסקת בפוליטיקה”.

“אני? – אני חייל במדים אני לא מתעסק בפוליטיקה”.

“לא אדוני, יש השלכות פוליטיות לכל פעולה שלך!”

“ואת?”

“אני? – אני לא שוקלת שיקולים פוליטיים”.

“ואני?”

“אתה פוליטיקאי בפוטנציה!”

נשמע רשרוש מלמטה, מחבל מטפס מתוך הפיר כעוס בעליל, “יהודים מטומטמים, אני מת מרעב למטה, ואתם אוכלים לי את הראש עם השטויות שלכם!”

המחבל שומט את הקלאצ’ על הארץ בזעם, “אני לא יכול יותר!” הוא מטיח ומתרחק מהמקום.

“לאן אתה הולך?”

“נמאס לי!”

“מה הבעיה?”

“אני לא יכול יותר עם הסנדוויצ’ים ההונגריים שלכם, אי אפשר להמשיך כך!”

“אחמד תירגע אנחנו נמצא דרך לפתור את זה”.

“לא יהיה! לא במשמרת שלי!”

“אחמד, מה אפשר להציע לך?”

“נמאס לי לרבוץ במנהרות שנתיים, בלי פנסיה, בלי תנאים סוציאליים, בלי ימי עבודה מהבית, די!”

“אחמד אתה צודק, מה אתה מציע?”

“בואי תשמרי קצת בעצמך על החטופים במקומי, ואני אשב במשרד במקומך ואנפיק חוות דעת משפטיות”.

“כ… כמובן בשמחה א… אבל אין לך הכשרה משפטית”.

“תגידי, מה אני נראה לך מג’נון? מה אני לא יודע להגיד “מניעה משפטית” ומצד שני ברגע הנכון להגיד “האינטרס הציבורי”, או “שלטון החוק”, או…”

“אבל זה בדיוק מה שבאתי לומר יש מניעה משפטית חמורה שאני אחליף אותך!”

אחמד: מניעה משפטית, מה פתאום? – זה האינטרס הציבורי!

המשך כאן…

כתבה דומה וישנה בכובד ראש כאן באנגלית.