I wanted to put my answer to you in writing. The question was concerning neutering a female dog, and my answer was that it was unequivocally forbidden. I will first reproduce Maimonides’s codification here, and then point out some notes introduced in the Shulhan Aruch and the commentaries, and then I will present the reasons as to why the decisors reject the Taz’s loophole for allowing neutering, and why I believe Rabbi ***** is mistaken in his analysis and conclusion. I would also like to say at the outset that it is beyond the scope of this response to go into the permissibility of saving an animal’s life through sterilization, as it is even the case that we may save a man’s life if it necessitates castrating him. I am only addressing the question of neutering the dog because the owner wants to prevent it from producing litters.
Forbidden Relations, Chapter 16:
It is forbidden to destroy a male’s reproductive organs. This applies to humans and also to animals, beasts, and fowl, both from a kosher species and from a non-kosher species, in the land of Israel and in the Diaspora… Whoever castrates [a person or an animal] should be lashed according to Scriptural Law everywhere. Even a person who castrates a person who has been castrated should be lashed… A person who castrates a female – whether a human or other species – is not liable.
Note this last line. This is not permissible. It is just not punished by a human court.
Translation of Jerusalem Vice-Mayor Arieh King’s Facebook post (above): Yossi Sarid and Shulamit Aloni are somewhere in high spirits, seeing their political opponents implementing their own political platform: 1. Division of Jerusalem. 2. Connecting the Gaza Strip to Judea and Samaria. 3. Freeze Jewish construction. 4. Establishment of a Muslim enemy state on 70% of Judea and Samaria. 5. Giving territories in the western Negev to the new Muslim state. 6. Right of Return (of Arabs to the Land of Israel).
The Rabbinical Congress for Peace, comprised of over 400 leading Israeli rabbis, have completed their appraisal of the current plan to apply sovereignty over Jewish communities in the Land of Israel – proudly presented by Prime Minister Netanyahu as part of the “Deal of the Century.” In response, the Council has decided to embark upon a widespread public campaign to inform the Israeli public of the plan’s shortcomings and dangers.
“We give our ready blessing to any plan that seeks to establish Jewish sovereignty over the Land of Israel, which were promised us in our Holy Torah,” states the Council. “However, as long as the plan is based upon the equation ‘sovereignty over one territory in exchange for renunciation of control over another,’ it no longer matters who lives in that area. The loss is much greater than the profit and the danger outweighs the benefits.”
“The general public is confused by all of the announcements and maps they are presented with, and fail to see that the plan is a replay of the great mistake of Oslo and the disengagement,” said Rabbi Abraham Shmuel Lewin, secretary of the Congress. “In the final analysis, all these compromises and declarations stand in direct opposition to the eternal truth of the Torah, which is also the simplest and most logical to prove – that any concession of full Israeli control of the land, even if only at the ‘declarative level,’ strengthens the will and ability of our enemies to attain further concessions through acts of terrorism and murder, exactly as happened after the Oslo Accords and the disengagement from Gaza.”
“Israel’s enemies care little as to how we define the settlements. From their perspective, Jaffa and Haifa also belong to them,” said Rabbi Abraham Schreiber, rabbi of the Kfar Darom Congregation in the Negev. “But there is one thing that they do care deeply about – that the Israeli government declares certain territories to no longer part be of Greater Israel. This declaration then becomes the Palestinians’ starting point for future negotiations. In their eyes, this is proof that Israel has already surrendered and agreed to a Palestinian state on seventy percent of Judea and Samaria, and that Israeli communities will have to live within it in hopeless enclaves. Why not continue their terrorist activities to attain the rest of their goals?” (cont.)
Esser Agaroth (2¢): I really hope that every Jew can finally see the writing on the wall. The Jews who idolize Trump, the Jews who believe he’s the best president for Israel, and the Jews who believe that a close alliance (read: dependence) on the U. S. is our best hope, must snap out of it.
Most all U. S. presidents have been bad for Israel in one way or another, but forcing the establishment of yet another Arab terrorist state takes the cake.
There are Jews who are surprised by the land giveaways in the Deal of the Century.
And there are Jews who prefer to remain in denial about it.
Still there are plenty of “right-wing” Jews who actually believe this “deal” to be good for the Jews.
All of the above are delusional.
I will only add that 15 Jewish towns in Yehudah and Shomron (Judea and Samaria) will be isolated within a “Palestinian” state. Without some serious ideological motivation, how many Jews will actually stick around? Will the Israeli government be successful, or even willing, to provide the necessary resources to protect these “enclaves?”
A four year building freeze will be in force on Jews, but not on Arabs. The map of land transfers will be a final border map, whether the Arabs agree or not. (From Haggai Huberman via Women in Green)
תופעה מדאיגה בלשכת הגיוס, ניסיונות להחתים בחורי ישיבה על מסמך שיגרום להם לאבד את מעמד בן הישיבה.
בתאריך א’ סיון תש”פ (24.5.2020) הגיע בחור ישיבה כבן 16.5 מאחת הישיבות הספרדיות הטובות בארץ, ללשכת הגיוס בירושלים לצו ראשון. תהליך טכני שאמור להיעשות בזמן קצר.
לאחר שהבחור מלא את פרטיו האישיים התבקש להמתין, לאחר זמן מה נקרא לאחד החדרים והתבקש לחתום על טופס “המסדיר את מעמדך כבן ישיבה”. כאשר הבחור ביקש לקרוא את כל הטופס אמרה לו החיילת כי אין צורך וזה דף סטנדרטי שכל בן ישיבה חותם עליו.
הבחור שהבחין כי בדף לא מופיעה כלל המילה ישיבה ולעומת זאת מופיעה המילה תלמיד תיכון סרב לחתום על הדף ובקש להראות את הדף לאביו שהמתין לו בחוץ. החיילת אמרה שאין אפשרות כזאת, והודיעה לבחור שבמידה ולא יחתום על המסמך הוא יאבד את מעמדו כבן ישיבה, לא יוכל לצאת מלשכת הגיוס, ויגוייס לצבא.
הבחור שקבל הדרכה שלא לחתום על שום מסמך והיה מוכן לכך, הודיע כי לא יחתום על המסמך והוא מוכן להישאר במקום ככל שידרש. הוא יצא לחדר ההמתנה והתקשר לאביו מטלפון של בחור ישיבה אחר שהיה במקום היות ולבחור אין פלאפון כלל. אביו ששמע את הדברים אמר לבחור שיגש לחיילת ויבקש להקריא לאביו את המסמך בטלפון. החיילת סירבה בטענה שמדובר במסמך צבאי סודי! לא פחות ולא יותר.
האבא התקשר לוועד הישיבות ושאל אותם מה לעשות? לאחר ששאלו את שם הבחור ואת שם הישיבה, הם הסבירו לאבא שמדובר במסמך רגיל ותלמיד ישיבה הוא כמו תלמיד תיכון לצורך העניין, ויש לחתום על המסמך, אך האבא לא השתכנע ולא הרשה לבן לחתום על המסמך.
הבחור המשיך להמתין בזמן שאביו ביקש מהשומר לקרא מיד לאחראי על לשכת הגיוס.
בזמן ההמתנה הופעל על הבחור מכבש לחצים ובין היתר נשלחו לבחור 2 בחורים שהציגו עצמם כבחורי ישיבה והסבירו לבחור שאין בעיה לחתום על המסמך וגם הם חתמו עליו.
היות והבחור עמד בסירובו הגיעה אליו קצינה שהתחילה להלך עליו אימים ולהסביר את “חומרת” אי החתימה על המסמך.
אחת החיילות נשלחה לאבא שהיה באותה העת בכניסה ללשכת גיוס והסבירה לו כי לצבא יש חוקים משלו וכל עוד הבן לא יחתום על המסמך הוא לא יוכל לצאת. האבא הסביר לחיילת שמה שהם עושים זאת פעולה בלתי חוקית של כליאת שווא של קטין, כמו גם נסיון להחתים את הקטין על מסמך ללא אפשרות לאפשר לאפוטרופוס הטבעי שלו לעיין במסמך. האבא הודיע לחיילת המבוהלת שבמידה ולא יאפשרו לבן לצאת אליו מיד הוא יפעל בכל דרך אפשרית נגד נותני הפקודה ומבצעיה.
החיילת אמרה לאב שתבדוק את העניין ונכנסה לבניין. לאחר כ2 דקות יצאה עם הבן באומרה שנפלה טעות ואין שום בעיה שהבן יצא. כאשר האב בקש שוב לראות את המסמך נכנסה החיילת לבניין ויצאה מלווה בקצינה. הקצינה פנתה לאבא ואמרה כי מדובר במסמך צבאי סודי ולכן הוא אינו רשאי לעיין בו והוסיפה כי “אין בעיה שהבחור ילך הביתה אך ברצוני להסביר לו את חומרת העניין וכי הוא מאבד ברגע זה את מעמד בן הישיבה ויגוייס לצבא עם הגיעו לגיל 18”.
האב אמר לקצינה כי ברגעים אלו היא עוברת על החוק ומנסה להחתים את הקטין על מסמך שיקרי תוך איומים. עוד הוסיף האב כי במידה ולא יוצג לו המסמך באופן מידי הקטין לא יחתום עליו ובכוונת האב לפנות לבית המשפט ולבקש לעיין במסמך זה ובכל מסמך אחר הקשור לבנו.
האב הציע לקצינה להתייעץ עם הממונה עליה בלשכה ,היות והוא מתכוון לפעול בעניין בכל האמצעים העומדים לרשותו. הקצינה נכנסה לבניין ולאחר זמן מה הופיעה עם המסמך. שוטר שנקרא למקום השגיח שהאב לא יצלם את המסמך. המסמך היה מטושטש עם שם אחר… בסעיף הראשון היה כתוב כי “הריני מצהיר כי אני לומד בבית ספר תיכון ומיד עם סיום לימודי בתיכון אתגייס לצבא ולא יאוחר מתאריך…..”
בסעיף השני נכתב כי ”במידה ויתברר לצבא כי הבחור אינו לומד בבית ספר תיכון יוכל הצבא לגייסו באופן מידי”.
האב המזועזע שאל את הקצינה איך הם מעיזים לנסות להחתים קטין על מסמך שיקרי תוך איומים, ובקש לדעת מי האחראי על כך. הקצינה שנראתה מבוהלת הביטה במסמך ואמרה לאב כי מדובר במסמך אחר והיא תלך להביא את המסמך הנכון, לקחה את המסמך ורצה לתוך הבניין. לאחר כחמש דקות הופיעה שוב עם חיוך רחב והודיעה לאב כי נפלה טעות וכי הבן לא צריך לחתום על שום טופס והיא שמחה שהאב האיר את עיניה בטעות. היא בקשה שהבחור יכנס רק למדוד גובה ומשקל, הבחור נכנס ובתוך כדקה שוחרר כאשר הקצינה שוב אומרת לבחור שיגיד לאבא שהייתה טעות והם מתנצלים.
האבא התקשר שוב לוועד הישיבות וספר לאותו נציג את השתלשלות העניינים. הנציג אמר לאבא טוב שלא חתמתם אנחנו נטפל בזה.
לאחר שהאב התחיל לפרסם את המקרה, פנו אליו אנשים שעדכנו אותו שגם את בנם החתימו על מסמך כזה בלשכת הגיוס בירושלים באותם שיטות ועל אותם דברים.
Early in March, the COVID-19 pandemic led to a domino effect of school closures. Overnight, educators were forced to rethink their instruction as they moved online. Thankfully, most aren’t comfortable simply replacing themselves with cookie-cutter, ready-made content built without the unique needs of their students in mind. They miss their students, and their students miss them, so they are willing to put in the hard work to ensure that their authentic teaching styles remain intact. This should not be a surprise to anyone who understands the art of teaching; technology simply cannot replace teachers.
One of the most effective ways to move instruction online is to build screencast videos. Screencast videos are unique because they are actual recordings of your computer screen or tablet as opposed to a video of an in-person lecture. They are a powerful way to deliver instruction, but they do require a fair amount of time and planning, which I have learned through a lot of trial and error. Building effective screencasts continues to be the barrier that stops educators from making a smooth transition to distance learning, so I have put together the following tips to help guide you through the process.
MY OWN SCREENCAST JOURNEY
As an educator myself, I spent several years developing screencasts and making mistakes along the way. I was fed up with lecturing and was determined to find a better way to tailor my instruction to students’ needs. I knew technology could be a powerful tool to amplify my impact, but I wasn’t willing to replace my lectures with a disembodied voice on a screen who didn’t know my students. So five years ago, I made the commitment to eliminate lectures from my classroom and replace them with instructional videos I created myself. This allowed me to facilitate a blended, self-paced, mastery-based classroom built on the backbone of high quality feedback and differentiated instruction:
Years later, I left the classroom to launch The Modern Classrooms Project, a nonprofit that equips and empowers educators to create blended, self-paced, mastery-based classrooms of their own. Through our in-person trainings and our Modern Classroom Essentials* course, we have supported teachers as they learn how to:
Plan and record their own instructional videos
Build student-friendly websites for instructional content
Design effective self-paced learning experiences for students at all levels
The following tips align with what we teach participants about creating their own instructional videos.
START WITH THE RESEARCH
When launching distance learning and meeting students’ needs, it can be tempting to dive head first into instructional video creation without actually understanding what works. But before you start investing countless hours of time and energy constructing videos, it’s important to understand what the research says about cultivating engagement.
VIDEO LENGTH
The research on how long instructional videos should be is incredibly clear and tells a simple narrative: Keep it short. The ideal length should be under 6 minutes. Between 6 and 9 minutes, engagement drops slightly.
Image from Brame, 2015.
After 9 minutes, engagement drops considerably, and if your video is over 12 minutes, you have a real problem on your hands. It is important to note that the majority of these studies have been conducted on young adults, so for younger students try to keep it 6 minutes or under (Brame, 2015).
These time recommendations can make educators anxious. It can be hard to imagine how to synthesize concepts or skills in such a short span of time. One of the beauties of instructional video creation is it forces you to think about delivering content in a lean way. What is essential? What is not? And where can students discover the content for themselves without you walking them through the process?
A simple way to make videos short is by chunking more frequently. Educators are used to thinking about lessons in 45-, 60-, or 90-minute blocks of time. When you use instructional videos, those constraints disappear. A 10-minute lecture that is designed as part of a 60-minute lesson can be chunked into two 5-minute videos, each of which then becomes part of a 30-minute lesson (Ibrahim et al., 2012).
It also helps to speak quickly and enthusiastically. Teachers are used to speaking slowly and enunciating very clearly, but that is not necessary in a screencast; in fact, it can be quite boring. Instead, speak fast and use conversational language to bring your authentic self into the picture (Guo et al., 2014). Don’t worry that students won’t be able to follow if you speak too quickly; they can always rewind the video and watch sections again. And don’t be afraid to make mistakes—a few of these will make your video sound more genuine.
VIDEO DESIGN
Next, let’s talk about design principles. First off, minimize text (Guo et al., 2014). Nothing is less engaging than an instructional video with a whole bunch of typed up text. It is especially redundant when you simply read the text during the recording. You might as well just send them a document and have them read it over instead. When possible, always accompany what you say with visuals (Brame, 2015).
Second, instructional videos do not need to be pretty; they need to be personal. Your students want to hear from you; otherwise you could just send them existing videos from YouTube. Research has shown that engagement increases when students know their own teacher is behind the screen delivering the instruction (Li et al., 2016).
Lastly, interactivity is engaging. Embedding pop-up questions into your videos provides great checks for understanding. Moreover, accompanying videos with guided notes helps kids stay focused and ensures that the information travels with them to their next task or assignment (Lawson et al., 2006; Vural, 2013; Zhang et al., 2006).
