העורך Editor

שכחת והשכחת נביאים וכתובים – מקבץ מעשים והערות

בהקשר הכתבה לאחרונה בנושא זה, הנה כמה תגובות שהעלו בפורום “אוהבי ציון”:

מסופר על ר’ שימעלה זליחובער שהיה עילוי עצום וידע את כל התורה כולה וגם היה בקי בחסידות ובתולדותיה שענה לאחד ששאל אותו על תולדות החסידות שאם לא ידע זאת לא יקרה כלום אבל אם לא יזכור את כל אלופי עשיו רע ומר יהיה לו כשיאמרו לו עמוד וערוך.

וכבר היה מעשה במשגיח שדרש בישיבה כלשהי דרשה חוצבת להבות אש ובתוכה קרא בהתלהבות – “אני חומה ושקי כמגדלות”, ורק בחור אחד שלמד פעם בזילברמן התפוצץ מצחוק, ואף אחד לא הבין מה קרה לו… (מעשה מכלי שני)

“נביא זה ספר יפה אבל אין על זה הסכמות” (בדיחה מוכרת).

שמעתי שנים לומדים מס’ מגילה על שִׁמְשַׁי בנו של המן וקוראים את זה ׁשִׁמשִׁי.

אני זוכר כשלמדתי בישיבה וציטטתי פעם פסוק מ’נחום’. אז בחור אמר לי שזה כתוב גם בספר צדקיהו… (הוא היה בטוח שהמצאתי שם, אז הוא גם הבריק…)

מכיר אברך שכשהוא שמע על “תרי עשר”, הוא שאל: “מה זה? מדרש?” – – –

ע”כ בינתיים.

גדולים או בוגדי גדילים? – דברי הזוה”ק ס”פ שלח

זהר ח”ג דף קע”ה א’ – וכמובן שזה כולל חיוב הטלת פתיל תכלת בזה”ז:

ובגד בוגדים בגדו, לבושא דלהון בלא ציצית, אקרי בגד בוגדים, לבושא דאינון בוגדים דבגדו, דמשקרי וסהדין סהדותא דשקרא בכל יומא, ווי לון ווי לנפשיהון, דסלקי בההוא כרסייא דתכלא למידן, ועלייהו כתיב (תהלים ק”א) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, ההוא בגד דלהון אשתמודע לגבי כל מאריהון דדינין, ווי לון דלית לון חולקא בעלמא דאתי.

זכאין אינון צדיקייא דמלבושיהון ותקוניהון אשתמודען לעילא, לאוטבא לון בהאי עלמא ובעלמא דאתי.