Enjoy!
Rashi on Shemos 12:9:
אל תאכלו ממנו נא, שאינו צלוי כל צורכו קוראו נא בלשון ערבי.
Close enough…
I hear some pre-marriage guides have resurrected the old sin of delaying Be’ilas Mitzva, so the couple won’t need to separate immediately.
Here is the Shach Y.D. 192:11:
והמחמיר כו’. ונראה דהאידנא שהמנהג שלא לבעול רק אחר ב’ או ג’ ימים אחר הנשואים אע”פ שהוא מנהג של שטות ויש בו איסור מכמה טעמים ונכון לבטלו מ”מ כיון שהמנהג כך א”כ אם פירסה נדה ודאי דצריך שימור דהא דלא בעל תחלה היינו משום המנהג וכן נוהגין להצריך שימור בכה”ג.
See more on Halachipedia here.
מג”א סי’ קנ”ה סק”ג:
פת שחרית. כתב הב”ח בשם מרדכי הארוך פת שחרית אינה אלא בתבואה הרחוקה מן הישוב ולא שמעה קול התרנגול ולא קול מושכים באניות והרגילים בה צריכים לאוכלה תדיר בכל יום וע”כ נמנעים החכמים ממנה עכ”ל. ואין אלו אלא דברי נביאות ובגמ’ לא משמע כן ולולי דמסתפינא הייתי אומר שהשומע שמע וטעה דאמרינן בשבת דף ס”ו דפותה הוי דלא שמע קול וכו’ כמש”ל והוא סבר דפירוש זה קאי על פיתא כלומר פת שחרית.
“לולי דמסתפינא”? הלא פת שחרית מצלת מכ”ז!
עיין ב”מ ק”ז ב’:
ת”ר י”ג דברים נאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה ומן הזיקין ומן המזיקין ומחכימת פתי וזוכה בדין ללמוד תורה וללמד ודבריו נשמעין ותלמודו מתקיים בידו ואין בשרו מעלה הבל ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת והורגת כינה שבבני מעים ויש אומרים אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה.
גם הט”ז סק”א מסיים ע”ז “ומי שלא נותן לב לדבר זה ומקיים הדברים כפשוטן לא הפסיד כלום”.