העורך Editor

[I must tell my favorite Asimov story. This is a classic case of motivational manipulation. During his nine months in the Army in 1946, he wanted to avoid the really bad jobs that privates normally get. He could type incredibly fast. So, when he was sent to a new base, on the first day, at 5:05 p.m., he walked into the typing pool’s office and asked the desk sergeant if he could use a typewriter to type a letter to his wife. “Sure, soldier,” was the reply. He put a piece of paper in the machine and started to type, which he did at 80 WPM or so. The sound carried across the empty room. The sergeant was at his side within minutes. “Say, soldier, we could use someone like you in this office. Would you like to sign up?” Poor, naive Isaac the grunt said, “I guess so, sergeant. I just got to this post. You’ll have to contact my commanding officer. I haven’t been assigned to anything yet.” Done. He made it to corporal this way.]

Found here.

ללמד זכות אין פירושו לסלף את התורה שתתאים למעשים, ח”ו, אלא לדון את המעשים בעצמם לכף זכות לפי התורה המסורה בידינו.

סנהדרין כ”ו א’:

רבי חייא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר שנה בעסיא פגע בהו ריש לקיש איטפיל בהדייהו אמר איזיל איחזי היכי עבדי עובדא חזייה לההוא גברא דקא כריב אמר להן כהן וחורש אמרו לו יכול לומר אגיסטון אני בתוכו תו חזייה לההוא גברא דהוה כסח בכרמי אמר להן כהן וזמר אמרו לו יכול לומר לעקל בית הבד אני צריך אמר להם הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות…

מה שרואים היום הוא לא זה…

מתוך המוסף התורני בעיתון “עונג שבת” גליון 1670, ו’ אייר תש”פ, עמ’ 6 – 9:

Download (PDF, 742KB)

A Kohen was once found protesting the excavation of presumably Jewish remains in the Goloventzitz building project.

When asked how he could be present, in spite of his being a Kohen, forbidden to become impure to the dead, his response was quite simple:

In matters of Hashkafa, I am a student of Rabbi Tuvia Weiss, who opposes the proceedings, so I’m here to protest, but as far as Halacha is concerned, I follow Rabbi Moshe Sternbuch, of course…

Tale overheard.

It is said that Rabbi, author and psychiatrist A. J. Twerski received the Steipler’s permission to attend medical school. But the Steipler conditioned this allowance on Rabbi Twerski making a vow (Neder) to not change his Chassidic garb for more modern clothing. Which he kept, of course.

Shulchan Aruch Y.D. 228:4:

במה דברים אמורים שמתירין מעומד, כשמתירין על ידי חרטה, בלא פתח. אבל מי שאינו מתחרט מעיקרו, וצריך למצוא לו פתח, צריך להתיישב בדבר וצריך עיון גדול, דמה שאינו מתחרט מעיקרו היינו מפני שהיו לו תועלת בנדר, כגון שהיו אוהביו רוצים להעבירו על דעתו כגון שיאכל עמהם או שישיא בנו או בתו לפי דעתם וכיוצא בזה, ובשביל הנדר נמלט מהם ולא היה רוצה שלא נדר, הילכך צריך למצוא לו פתח שאילו היה יודע שיבא לידי כך היה נמנע מלידור אע”פ שהיה צריך לשמוע לקול אוהביו ולעבור על דעתו. ואם הוא משקר לחכם, אין התרתו כלום. וכיון שצריך ישוב דעת, צריך שיהיה מיושב.

I don’t know if the story is perfectly accurate, though.