מה יעשה אם לא כיון בברכה ראשונה? – החזון איש
מתוך ספר שיח השדה ח”ג עמ’ 14 לגרח”ק זצ”ל:

מתוך ספר שיח השדה ח”ג עמ’ 14 לגרח”ק זצ”ל:

מתוך מייל ההפצה של “מכון נקודה”:
באחד עבודות העריכה נתקלו צוות העורכים בקושי רב, נאמר בגמרא בפרק ערבי פסחים (קג:): כי מטא לאבדולי, קם שמעיה ואדליק אבוקה משרגא. אמר ליה: למה לך כולי האי? הא מנחא שרגא.
וכתב הרשב”ם: א”ל רבי יעקב בר אבא לרבא לאחר שהבדיל, למה ליה למר דעביד כולי האי הא איכא שרגא. והדברים מתמיהים, מה טעמו של הרשב”ם שהוסיף לכתוב ‘לאחר שהבדיל’, ומנין לרשב”ם רז זה.
צוות המכון יגע רבות, אך לא נמצא מי שעמד על נקודה זו. לאור זאת, שלח המכון את שאלתו קמי הגר”ח. תשובת מרן שר התורה, הדהימה את צוות המכון, תשובה של מי ששולט בש”ס ככף ידו ונהירין לו כל שביליו. וז”ל התשובה:
“בדרבנן עבדינן עובדא והדר מותבינן תיובתא (עירובין ס”ז ב’)”
ולביאור הדברים, נצטט את דברי רש”י (שם ד”ה בדאוריתא): בדרבנן, כגון עירובי חצירות שבקינן לחכם לעשות כהוראתו, והדר מותבינן ליה ללמוד אם יפה הורה.
Rabbi Shmuel Nadel quotes the Chazon Ish saying that restoring the Avodah in our time (at least in our current state, howsoever defined) would be a “slaughterhouse” (or בית מטבחיים).
I don’t believe the Chazon Ish said this.
But I know who did say it. Esav (Yechezkel 35:6)!
לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך.
Rashi there:
“דם שנאת, בזית את הבכורה שעבודתי היתה מסורה להם ושנאת להיות מלכלך עצמך בדם קרבן עבודתי ולכלוך דם הרוגים ירדפך…”
For more on Esav’s view of the Avoda, see here.