מוזיאון גוש קטיף מודיע:
18 שנה להתנתקות ולגירוש היהודים מרצועת עזה מוזיאון גוש קטיף מעדכן את החולצות הכתומות שהיו סמל המחאה נגד התכנית של אריאל שרון.
הסלוגן של החולצות בזמן המאבק היה “גוש קטיף והשומרון – גם אני מתחבר”. בחולצות החדשות יופיע הלוגו הוותיק, אבל אליו יצטרף גם לוגו שמעודכן לימים אלה:
הביתה – חוזרים לגוש קטיף
ניתן להשיג את החולצות במוזיאון גוש קטיף בירושלים
2-6255456 עודד 0544741572
רחוב שערי צדק 5 ירושלים פתוח מידי יום מהשעה עשר בבוקר עד השעה 18:00
מספר חייל ישראלי:
בזמנו, בהיותי בפלוגת הגמ”ר בחברון , היינו קושרים ערבי לג’יפ מקדימה ונכנסים לעשות פעילות בעיר.
כשהערבים היו שמים כל מיני קרטונים באמצע הכביש, הן משום שנהנו לראות את הרובוט עובד, והן כדי לשגע אותנו שלא נדע מתי זה מוקש אמיתי ומתי זה דמה, אז החלטנו לשלוח ילד ערבי שילך להפוך את הקרטון.
אבל כל זה היה שלא לדעת המפקדים, וברגע שזה נודע להם נאלצנו להפסיק.
(כמובן, אני מדבר באופן כללי.)
The Torah commands us (Shemos 22:30):
ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו.
The Da’as Zekeinim explains:
ובשר בשדה טרפה וגו’. מאחר שהכלב מסר נפשו על הטרפה כשבא הזאב לטורפה לא תהיה כפוי טובה כנגדו שכשיהיה לך טרפה שתשליכהו אליו בשכר ששמרה עד עתה שלא נטרפה וגם שומר עוד האחרות כי כן דרך העולם להעמיד כלבים לשמור הצאן מן הזאבים.
Likewise Perush Ba’alei Hatosafos writes:
ובשר בשדה טרפה לא תאכלו וכו’. לפי ששמר העדר שלא טרף הזאב לא תהיה כפוי טובה לנגדו וכשיהיה לך טרפה תשליכנו לפניו. וכמו כן שלם לכלב שכרו שלא חרץ לשונו עליך בצאתך ממצרים אף כי היה עומד במשמרתו שדרכו לנבוח. ועוד כי גם האחרות שאינם בעדר שומר כי דרך רועים להעמיד כלבים לשמור הצאן מזאבים ומאויבים. לכן תשליך לו הטרפה.
Oh, I see.
You mean we should go in the ways of Hashem and be grateful to the leaders who usually keep Jews safe, and still serve the nation in the line of duty, this in spite of their recent failure to prevent the Shmini Atzeres invasion, just as the Torah has us reward the sheepdog for his past and future service, even, and perhaps especially, in spite of the mishap. Very nice. Perhaps this relates to the “Anshei Kodesh” part of the pasuk, too…
Note to Shabak agents probably reading Hyehudi instead of Hamas communications: To “throw to the dogs” in a common English metaphor.
כתב החידה (מקור):
אין זה אפי’ “דבר שא”א לשמוע שסופו להשמע” כפה”מ להרמב”ם.
המחיקות מזכירות את הבדיחות על כת”י הרופאים לפענוח הרוקחים. אם זה ימשיך כך, בסוף ה”רב” בפועל יהיה איזה נכד ש”יפרש” אותו להמון (כמו הסיפור האגדי על הרב אבן עזרא). |
כדרכו, הרב דוב לנדא גם אינו טורח לשכנע את הקורא בצדקת תוכן דבריו (אם ישנו). מה בדיוק “מקובל לנו מרבותינו“? הרב שך, למשל, מאד נמנע משפה סתומה (וחבל).
אולי הוא מתנגד לקשירת ציצית לחיילים ללא חוט תכלת…?
אולי הוא מתנגד לצבא במתכנתו הנוכחי?
אולי הוא סבור שאין כאן מלחמת מצוה?
אולי הוא נגד המנהיגים הפוליטיים שכעת?
אולי הוא פוחד לפרש את דעתו? (לחפש גימטריאות?)