העורך Editor

Hold on just one minute, lets not confuse Torah and Daas Torah.” Just because the Torah commands us to do something that doesn’t mean we should actually do it. What do our Rabbis tell us?

After all, who are we to try to understand that which is clearly stated in the Torah when some of our lesser teachers (henceforth known as “Gdolim” for the sake of the common vernacular) tell us that they have decided something contrary to G-d’s eternal commandments to the Jewish people on earth embodied by the Torah given to Moshe Rabbenu on Har Sinai?

This concept is known as Daas Torah, the central idea being that Daas Torah is the Guide by which we should lead our lives lest we wander astray following the precepts of the Ol Malchus Shamayim we accepted when we said NaAsseh ViNishma.

Excerpted from Brisk Yeshiva, here.

ראה דברי הרב שלמה פישר בקובץ “צפונות” גליון 3 שנת תשמ”ט כאן לגבי אחד כזה: יוסף אבן כספי.

In Israel, the common line is the state is great as is. It’s not too large. Our fundamental problem isn’t bloated government but the wrong kind. They say the state “mix” needs more of the entrepreneurial element and less of the bureaucratic one.

Really?!

Read this rebuttal.

Read Thomas DiLorenzo on the Venezuala situation.

כותרת טורו האחרון של הרב גרילק הייתה: ‘מכתבו של מיואש‘, כשהכותב מקדים שהמכתב מצביע על מצוקה שחלק מהציבור שלנו שרוי בה.

אמת, רבים בציבור החרדי חשים בלחץ הזה שאולי השם הנכון לו הוא ‘זעם אין אונים’, כי אין באפשרותנו – כיחידים לעשות משהו לשיפור המצב.

השאלה היא: מי מכניס אותנו למצוקה הזאת? מי הכריח אותנו לדעת מה כותבת עלינו העיתונות החילונית ומה חושבים עלינו הפוליטיקאים שלהם או אפילו כלל הציבור? האם הידיעות האלו מועילות למישהו? הלא בוודאי איש מאיתנו אינו קורא את העיתונות החילונית, רובנו אף לא גרים בשכונות חילוניות, ואפילו מקומות העבודה ברובם אינם חילוניים. אולי ראוי שהעיתונות החרדית שיודעת לא לכתוב דברים שרב בהם הנזק על התועלת [כפי שהוסבר במדורו המשובח של יוסי אליטוב בחדשות] תפסיק לעסוק בנושא הזה שחוץ מלחץ וחרדות אינו מוסיף לאיש מאומה. כל ההתפלמסות סביב הנושא הזה רק מגבירה את הכוח של החילונים ללחוץ אותנו, וברור שאינה משכנעת אף אחד מהם.

החיפוש אחר ‘המסבירן החרדי’ יהיה יותר אפקטיבי אם יתקיים לא על גב העיתון, זאת בשביל ‘דע מה שתשיב’. לאלו מבינינו שנפגשים איתם יותר, אפשר לעשות מדור קטן, לא שהוא יכול להועיל הרבה, אלא רק בשביל התחושה הטובה. זאת למרות שלדעתי נראה שתגובה אמיתית של ‘אני לא יודע על מה אתה מדבר’ תהיה אפקטיבית הרבה יותר. בכך היא תראה שאיננו מתרגשים מדעתם, ותוציא להם את הרוח מהמפרשים.

מה יוצא לנו מהררי המלל שנשפכים בעיתונות החרדים על ראשם? לי נראה שעדיף להפסיק ‘לספור’ אותם ולהראות להם ש’הכלבים נובחים והשיירה עוברת’. אני יודע שהגישה הזו מוזרה ולא מקובלת, אך אם תחשבו לעומק בודאי תסכימו איתי שהיא הרבה יותר יעילה.

מכתב למערכת עיתון “משפחה” מאת ש. ב. צפת כ”ה כסלו תשע”א 2.12.10 גליון 983