Is Compromise Always Bad? An Exchange With One of Our Readers, Part 1

In return for completing the survey, we sent out the new “Manifesto”. I received a comment on it from one Yitzchok Oratz (included here with permission). My response to the foregoing will hopefully be posted tomorrow.

Here is the letter:

Thank YOU! Interesting & Provocative stuff as always.
 See below & attached for a He’ara.
Thanks again,
Yitzchok Oratz
———
He’ara: 
You write —
As a pale metaphor, a career in law is radically different from… Mitzvas Peshara? That’s
only in monetary matters. “Midda beinonis” (Rambam Hilchos Deos 1:4)? Only in traits.
 
Never split the difference when the difference is a yawning, unbridgeable chasm, or
when “splitting” something removes its very life force (as in the famous judgement of
King Solomon). “Everything in moderation, including moderation.”
 
While the second paragraph certainly makes sense, the first paragraph is questionable. See below that it seems to be a machlokes Rishonim.
I have also attached an article I wrote on the topic (it has been greatly updated since). Comments and critiques are welcome.
ובאמת נראה דכבר נחלקו הראשונים בסוגיא זו. עיין סנהדרין ו’ עמוד ב’ “רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע וכל הבוצע הרי זה חוטא וכל המברך את הבוצע הרי זה מנאץ ועל זה נאמר בצע ברך נאץ ה’ אלא יקוב הדין את ההר שנאמר כי המשפט לאלהים הוא וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחבירו שנאמר תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון וכו’ רבי יהושע בן קרחה אומר מצוה לבצוע שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע.”
 
ושם ז’ ע”א “ופליגא דרבי תנחום בר חנילאי דאמר רבי תנחום בר חנילאי לא נאמר מקרא זה אלא כנגד מעשה העגל שנאמר וירא אהרן ויבן מזבח לפניו מה ראה אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר ראה חור שזבוח לפניו אמר אי לא שמענא להו השתא עבדו לי כדעבדו בחור ומיקיים בי אם יהרג במקדש ה’ כהן ונביא ולא הויא להו תקנתא לעולם מוטב דליעבדו לעגל, אפשר הויא להו תקנתא בתשובה.”  
 
וברש”י שם — “מקרא זה – ובוצע ברך. אלא כנגד מעשה העגל – שעשה אהרן פשרה בינו לבין עצמו, והורה היתר לעצמו לעשות להם את העגל.” הרי שאהרן עשה שלא כהוגן. וכ”כ המאירי שם — “אף על פי שהפשרה נבחרת לענין דיני ממונות לענין איסור אינו כן ואל יאמר הדיין נתיר לו את זו כדי שלא יאכל את זו וכיוצא בזה הוא שאמרו לא נאמר מקרא זה ר”ל ובוצע ברך נאץ י”י אלא כנגד אהרון 
אבל תוס’ שם כתוב “כנגד מעשה העגל – אקרא דתורת אמת קאי כדכתיב בסיפיה ורבים השיב מעון שיהא להם תקנה כדמסיק.”  דהיינו דהפסוק משבח מה שעשה אהרן והפשרה שעשה. וכן הוא בחידושי הר”ן שם (לאחר שהביא מש”כ רש”י) “ויש מפרשים לא נאמר מקרא זה דכתיב בשלום ובמישור הלך אתי וכו’ אלא כנגד מעשה העגל דכתיב בסיפא דקרא ורבים השיב מעון שמנעם מבוא בדמים וזהו לשבח.”  וכן הוא בהדר זקנים עה”ת.

See attached for a discussion.

Download (PDF, 108KB)