Year: 2026

הרב שמואל פולק: צאו לטייל בארץ ישראל

קורא יקר שלח אלינו העתק מתוך גליונות “אז נדברו” (פר’ שלח ה’תשע”ט, ואמר שיש לעיין ג”כ פר’ שלח תשע”ח):

אבל עוד נקודה מאוד חשובה: צריך לדעת שחיבת ארץ ישראל מתחילה מאיתנו!!! זה לא מתחיל מהארץ עצמה!! אנחנו כביכול מוכנים לאהוב את ארץ ישראל… ואנחנו מחכים שהארץ תוכיח את עצמה… שבאמת יהיה לי נחמד בתוכה… ואז למה לא… אם יהיה לי פה טוב ונחמד אז למה לא… אני בהחלט אחבב את הארץ… אתה מבין לבד שזה מתחיל הפוך!!! זה מתחיל ממך!!! (והראיה הפשוטה ביותר שהרי ארץ ישראל נקנית ביסורים… אז איך אתה רוצה שאני אוהב דבר שהמפגש הראשון שלי איתו זה יסורים?? אלא ע”כ זה מתחיל ממני…) אנחנו צריכים לדעת שאחד מהערכים הקדושים של העם היהודי זה חיבוב ארץ ישראל… ומצוה להשקיע בלהאהיב על עצמנו את א”י ולא לחכות שזה יגיע מעצמו… כלפי מה הדברים אמורים?? בימים אלו כבר ניתן לראות עשרות פרסומות של נופשים בחו”ל ויהודים שומרי תו”מ תופסים את הרגלים ונוסעים לנפוש בחו”ל… וזה לא אמור להיות ככה… ולדבר נגד זה מהפן ההלכתי זה כבר מאוחר!!! כי מי שכבר מרגיש בא”י כארי בסוגר… א”א יותר מידי לתפוס אותו בגרון… הוא בסופו של דבר ימצא את ההיתר לצאת מא”י… אלא מאי??? אנחנו צריכים לתפוס את עצמנו בשלב אחד שלפני כן… למה כ”כ רע לך בא”י?? למה אתה לא משקיע באהבת א”י?? ויש!!!! יש מה לאהוב בא”י… זה רק מוזנח ולא מטופל!!! ויש עניין להשקיע באהבת א”י… לכן צאו!!!! צאו לטייל בארץ ישראל. אל תתנגדו לאהוב את הארץ הקדושה שלנו… כעת תבין את התשובה המפורסמת של הבן איש חי (שו”ת תורה לשמה סי’ תי”ח) שעודד והמליץ וטען שזה אפילו מצוה לנסוע במיוחד בשביל ליהנות ולהתענג מפירות א”י ואנחנו במושכל ראשון רואים בזה פחיתות בקדש עצמך במותר לך.. ולמה זה לא נכון?? כי מי שלא ישקיע באהבת א”י. ב”אוגוסט” ימצא את עצמו עולה במטוס שוגה באהבת אירופה המדממת בדם יהודי… מצוייד ברשימה של תירוצים הלכתיים מנומקים… בוקר טוב…

JUDAISM: ‘Everybody Has a Plan Until They Get Punched in the Mouth’

[Note: mostly unedited.]

  • Everybody has a good relationship with Hashem until they see someone who really davens.

  • Everybody feels pretty good about themselves until they read Pirkei Avos slowly.

  • Everyone knows how to learn until they meet someone who wipes the floor with them.

  • Everyone has a great spouse until someone decides to change.

  • Everyone has a great connection with their children until they go and get married.

  • Everyone knows why children go off until, until… rachmana litzlan…

  • Everyone has a wonderful, comprehensive, and Torah-true shita for life’s challenges, until forced to test it on themselves.

  • Everyone can resist temptation (the yetzer is an intellectual thing!) until they meet temptation.

  • Everyone adores that sefer until they check the footnotes.

  • Everyone has a close rebbe until he is stone cold when you need him the most.

  • Everyone admires our perfect Achronim until they seriously study some sugya for themselves, and then wonder.

  • Everyone is a big masmid until they must travel, make a simcha, or it’s Bein Hazmanim.

  • Everyone has a great Talmid Chacham they are proud to know, until the mask slips.

  • Everyone understands Hashem’s world plan until they read the wrong Holocaust book.

  • Everyone understands almost everything until they wake up and realize they understand almost nothing and look up Descartes (or a frum alternative) as they struggle to put their finger on what it is they do know.

Everybody is alive and active until God Almighty kills them dead.

A prayer found online:

Dear Lord,

So far I’ve done all right.

I haven’t gossiped,

haven’t lost my temper,

haven’t been greedy, grumpy, nasty, selfish, or overindulgent.

I’m really glad about that.

 

But in a few minutes, God,

I’m going to get out of bed.

And from then on,

I’m going to need a lot more help.

The Curious Case of Bibi Button [anon contributor]

So much about Bibi Button is liminal. Nothing significant ever quite happens to him or through him.

Six years indicted but never convicted, never cleared. He won’t even seriously go after those sentencing him. Mid-sentence, always mid-sentence.

He is forever promising to do something good/bad for a change, his followers and enemies forever believing/fearing this time will be different. All good and bad things to all men and women, literally all possible things simultaneously.

He’s learned nothing from Shmini Atzeres (except new lines), dropped nothing of the “interim” Oslo Accords he upkept. Upkeeper, caretaker, all the same all the time.

“Total victory”, forever pending. War never ends, so his investigation never ends. And an investigation into the war he helped cause never starts.

Bibi Button neither grows old nor grows young. B.B, a soulless “Non-Player Character” reflects our stasis state.