Year: 2026

Carlyle on David Hamelech (for readers who this might impress)

An excerpt from ON HEROES, HERO-WORSHIP, AND THE HEROIC IN HISTORY (By Thomas Carlyle):

On the whole, we make too much of faults; the details of the business hide the real centre of it. Faults? The greatest of faults, I should say, is to be conscious of none. Readers of the Bible above all, one would think, might know better. Who is called there “the man according to God’s own heart”? David, the Hebrew King, had fallen into sins enough; blackest crimes; there was no want of sins. And thereupon the unbelievers sneer and ask, Is this your man according to God’s heart? The sneer, I must say, seems to me but a shallow one. What are faults, what are the outward details of a life; if the inner secret of it, the remorse, temptations, true, often-baffled, never-ended struggle of it, be forgotten? “It is not in man that walketh to direct his steps.” Of all acts, is not, for a man, repentance the most divine? The deadliest sin, I say, were that same supercilious consciousness of no sin;—that is death; the heart so conscious is divorced from sincerity, humility and fact; is dead: it is “pure” as dead dry sand is pure. David’s life and history, as written for us in those Psalms of his, I consider to be the truest emblem ever given of a man’s moral progress and warfare here below. All earnest souls will ever discern in it the faithful struggle of an earnest human soul towards what is good and best. Struggle often baffled, sore baffled, down as into entire wreck; yet a struggle never ended; ever, with tears, repentance, true unconquerable purpose, begun anew. Poor human nature! Is not a man’s walking, in truth, always that: “a succession of falls”? Man can do no other. In this wild element of a Life, he has to struggle onwards; now fallen, deep-abased; and ever, with tears, repentance, with bleeding heart, he has to rise again, struggle again still onwards. That his struggle be a faithful unconquerable one: that is the question of questions. We will put up with many sad details, if the soul of it were true. Details by themselves will never teach us what it is.

[I cut off the ending, beyond the obvious, because it seems to me to be a bridge to a new topic.]

Disclaimer: At first, I came up with 5/6 important hedges and clarifications for this. And wondered if there were even more… Then I gave up and omitted them all. Bottom line: Buyer beware!

הביטוי המכובס הבא לשלטון החמאס: ממשלת הטכנוקרטים

טכנוקרטיה של חילול ה’

יום ראשון, כ”ט טבת התשפ”ו
בשנים האחרונות, אימצתי לעצמי מנהג קבוע, שאני ממליץ עליו בחום – כשמושג חדש הופך למטבע לשון בתקשורת, נדלקת אצלי נורה אדומה מהבהבת, המאותתת שצריך לבחון כאן היטב מה פתאום המושג הזה ‘תפס’, איך הוא נכנס לשיח הציבורי ומה האינטרס של מי שהפך אותו למטבע לשון עובר לסוחר. כזה הוא המושג ‘ממשלת הטכנוקרטים’, אשר הורתו בהסכם הכניעה המביש שממשלת ישראל חתמה עליו מול המרצחים העזתים ולידתו – היל”ת – בהקמת השלטון האנטישמי המחודש והמכובס שמתכננים לנו בעזה, שלטון שעצם קיומו יסמל את העובדה, שהכלנו את השביעי באוקטובר והקזנו לשווא את דם חיילינו.
אני משער שישבו על המדוכה הזו היטב, לדעת איך למכור לציבור הישראלי את הכניעה המבישה, איך לנרמל את השפלת כבודנו ולפקרת בטחננו, איך להפוך את מה שנתניהו ניסה לקרוא לה ‘מלחמת התקומה’ לעוד סבב חסר תוחלת, שבעקבותיו החמאס יתעצם שוב ויתכנן את הטבח הבא – אולי שוב בעזה, אולי ביהודה ושומרון, אולי בנגב ובגליל ובערים המעורבות, אולי בכל הארץ כולה, מי יודע. מה שבטוח, שהם מבינים כיום, שישראל יכולה לספוג גם טבח נוסף כמו שהיה בעוטף, ויהיה מי שידאג לכך, שהם לא ישלמו עליו את המחיר המתבקש.
ישבו וחשבו שונאי ישראל כיצד לשווק את האסון, עד שהבריק להם הרעיון – ‘ממשלת טכנוקרטים’. לא עוד אנשי חמאס רושפי עיניים, בלתי מגולחים נושאי קלצ’ניקובים, מעתה יהיו אלו ‘טכנוקרטים’ – פקידים אפורים עם קרחת וכרס, כמו שאתה פוגש במחלקת ההנחות בארנונה. אנשים בלי להט דתי, בלי אידאולוגיה בלתי מתפשרת, כאלו שבאים לעבוד ולסדר את העניינים הטכניים. כך שווק הרעיון, אשר ביטויו המעשי הוא שיקומו של שלטון הטרור בעזה בחסות הרשעות הפלשתינית, טורקיה, קטאר, סעודיה, האיחוד האירופי ושאר שונאי ישראל שעל-פני הגלובוס. נתניהו יוכל לספר לנו שמיגר את החמאס, ה’טכנוקרטים’ יעסקו ב’שיקום עזה’, והחמאס יתעצם לקראת הטבח הבא. וההצלחה המסחררת היא, שזה עובר מתחת לרדאר של הציבור הישראלי, אשר בשעתו לא היה מוכן להסתפק בפחות מנצחון מוחלט, מנקמה שלא תשכח, מחיסול הישות הרצחנית וכיבוש עזה. הציבור עייף, טראמפ דורש, קטאר וסעודיה משלמות, התקשורת מכבסת והשיירה עוברת. הטכנוקרטיה של הרוע…
כעת מתעוררת ממשלת ישראל ומביעה הסתייגות רפה ממועצת הטכנוקרטים, אחר שטראמפ התעלם מבקשותיה לא לכלול בה את טורקיה וקטאר. שר האוצר סמוטריץ’ ירד קצת יותר לעומק באמרו, כי “החטא הקדמון הוא חוסר הנכונות של ראש הממשלה לקחת אחריות על עזה, להקים בה ממשל צבאי, לעודד הגירה והתיישבות ולהבטיח בדרך זו את ביטחון ישראל לשנים רבות…  לוחמינו האמיצים לא חירפו את נפשם בהתגייסות לאומית אדירה רק כדי להחליף פרה בחמור. ראש הממשלה נדרש לעמוד על כך גם אם הדבר דורש ניהול מחלוקת עם ידידתנו הגדולה ושליחיו של הנשיא טראמפ. נעמוד על מימוש מטרת המלחמה המרכזית – השמדת חמאס והסרת האיום שנשקף מעזה לעבר מדינת ישראל ואזרחיה”.
הצרה היא, שגם סמוטריץ’ ושאר השרים מימין – באים למזער נזקים ולא לפתור את הבעיה מהשורש. והשורש הוא שגם אותה ‘מטרת מלחמה מרכזית’, שסמוטריץ’ לא המציא מעצמו, אלא כך היא הוגדרה בשעתו על-ידי ראש הממשלה – השמדת חמאס והסרת האיום שנשקף מעזה לעבר מדינת ישראל ואזרחיה – הגדרת מטרה זו, הגם שהיא חשובה לאין ערוך יותר מ’השבת החטופים’, שהייתה המתכון לאסון הכניעה – גם היא החמצה של האירוע כולו.
החטא הקדמון אינו חוסר הנכונות של ראש הממשלה ‘לקחת אחריות על עזה’ ולהקים בה ממשל צבאי, ‘לעודד הגירה’ וכיוצא בכך. זוהי תוצאה של החטא הקדמון. החטא הקדמון הוא ההתכחשות לברית שכרת ה’ עם אברהם על נתינת הארץ לזרעו! החטא הקדמון הוא ההתכחשות לדברי שרה שאמרה לאברהם – “גרש האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק” ולהכרעה הברורה שהכריע ה’ כדעתה. החטא הקדמון הוא חוסר ההבנה מדוע אנחנו נמצאים כאן ומה משמעות המלחמה על הארץ הזאת. וביתר שאת הדברים אמורים, כאשר הצד השני מבין היטב על מה נטושה המלחמה…
במלחמה מול ארם ובני עמון, אומר יואב לאבישי – “חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-להינו” (שמואל ב י יב), ומבאר הרד”ק על המקום – “ובעד ערי א-להינו – שלא יכבשו אותם אויבינו וישבו בהם אם יתחזקו עלינו וינצחונו, ואם עשו כן – לא יהיו ערי א-להינו אלא ערי אלהים אחרים”!
אילו למדנו את הרד”ק הזה וקבענו אותו בלבנו, לא היינו מגיעים לממשלת הטכנוקרטים, שעצם קיומה היא חילול ה’, מלבד זה שהיא תכשיר את הטבח הבא, והפעם תוך גיבוי אמריקאי. אחר-כך יקימו ועדה שתגלה למה הטכנוקרטיה לא הצליחה ויקימו ממשלת טכנוקרטים חדשה. וכל זאת למה? משום שישראל הכריזה שעזה אינה ארצנו! גם מי שהכריז על חיסול חמאס והסרת האיום כמטרת המלחמה – מודה בעצם שאין זאת ארצנו, ושכל מה שאנחנו רוצים זה לחיות בשלום עם הפולשים לתוכה. וכל עוד לא נתקן את החטא הזה, את ההתכחשות הזאת לברית על הארץ, נמשיך לדמם, וכהבטחת התורה (במדבר לג נה-נו) – “וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֘ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ. וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם”. היה מקום לקוות, שהטבח הנורא שעברנו ילמד אותנו לקח. תחת זאת, הקמנו ממשלת טכנוקרטים, כי לא האמנו שעזה שייכת ל’ערי א-להינו’. טכנוקרטיה של חילול ה’. נתפלל לה’, שיתן בנו דעת להבין במהרה היכן טעינו, ושיתחשב במחיר שכבר שלמנו, ירחם עלינו ויתן לנו ארכה לשוב אליו ואל הברית שכרתנו אתו לפני הטבח הבא, היל”ת.
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או