קורא יקר שלח אלינו העתק מתוך גליונות “אז נדברו” (פר’ שלח ה’תשע”ט, ואמר שיש לעיין ג”כ פר’ שלח תשע”ח):
אבל עוד נקודה מאוד חשובה: צריך לדעת שחיבת ארץ ישראל מתחילה מאיתנו!!! זה לא מתחיל מהארץ עצמה!! אנחנו כביכול מוכנים לאהוב את ארץ ישראל… ואנחנו מחכים שהארץ תוכיח את עצמה… שבאמת יהיה לי נחמד בתוכה… ואז למה לא… אם יהיה לי פה טוב ונחמד אז למה לא… אני בהחלט אחבב את הארץ… אתה מבין לבד שזה מתחיל הפוך!!! זה מתחיל ממך!!! (והראיה הפשוטה ביותר שהרי ארץ ישראל נקנית ביסורים… אז איך אתה רוצה שאני אוהב דבר שהמפגש הראשון שלי איתו זה יסורים?? אלא ע”כ זה מתחיל ממני…) אנחנו צריכים לדעת שאחד מהערכים הקדושים של העם היהודי זה חיבוב ארץ ישראל… ומצוה להשקיע בלהאהיב על עצמנו את א”י ולא לחכות שזה יגיע מעצמו… כלפי מה הדברים אמורים?? בימים אלו כבר ניתן לראות עשרות פרסומות של נופשים בחו”ל ויהודים שומרי תו”מ תופסים את הרגלים ונוסעים לנפוש בחו”ל… וזה לא אמור להיות ככה… ולדבר נגד זה מהפן ההלכתי זה כבר מאוחר!!! כי מי שכבר מרגיש בא”י כארי בסוגר… א”א יותר מידי לתפוס אותו בגרון… הוא בסופו של דבר ימצא את ההיתר לצאת מא”י… אלא מאי??? אנחנו צריכים לתפוס את עצמנו בשלב אחד שלפני כן… למה כ”כ רע לך בא”י?? למה אתה לא משקיע באהבת א”י?? ויש!!!! יש מה לאהוב בא”י… זה רק מוזנח ולא מטופל!!! ויש עניין להשקיע באהבת א”י… לכן צאו!!!! צאו לטייל בארץ ישראל. אל תתנגדו לאהוב את הארץ הקדושה שלנו… כעת תבין את התשובה המפורסמת של הבן איש חי (שו”ת תורה לשמה סי’ תי”ח) שעודד והמליץ וטען שזה אפילו מצוה לנסוע במיוחד בשביל ליהנות ולהתענג מפירות א”י ואנחנו במושכל ראשון רואים בזה פחיתות בקדש עצמך במותר לך.. ולמה זה לא נכון?? כי מי שלא ישקיע באהבת א”י. ב”אוגוסט” ימצא את עצמו עולה במטוס שוגה באהבת אירופה המדממת בדם יהודי… מצוייד ברשימה של תירוצים הלכתיים מנומקים… בוקר טוב…