כי היא חכמתכם

בשורה משמחת

הרב אברהם טרכטינגוט מדריך ומורה בענייני אסטרונומיה תורנית (חכמת התכונה), וחבר אגודת מטמוני ארץ להנגשת תחומי דעת תורניים, מזה כ-5 שנים מלמד הלכות קידוש החודש בישיבת השלום בירושלים.

עד כעת נלמדו שני מחזורים בהלכות אלו, כאשר במהלכם היקפנו את רוב ענייני התכונה התורנית והכללית, זאת בנוסף לתצפיות להכרת כוכבי השמים שאנו עורכים תוך כדי הלימוד.

הלימוד הוא במשך כשעה מידי שבוע, משך המחזור הוא כשנה וחצי (לא כולל ימי בין – הזמנים), עד היום רבים השתתפו ונהנו להכיר נושא חדש שלמרות חשיבותו הרבה, לא רבים הם הבקיאים בו.

בברכת התורה,
אליהו סולוביציק

אמא פונדקאית אינה האמא

לידידי, מורי ורבותי
תיתי לי להרב ר’ צבי ריזמן
שהעלה על השולחן את הסוגיות התורניות החמורות
הנובעות מההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות בתחומי הפוריות.
זכה הרב ריזמן,
לייצור שיח כנה וישיר עם גדולי הזמן
וזה בנוסף לכתיבה בהירה וסדורה שלו עצמו

כך שסוגיות חמורות אלו פרוסים

כיום

לכל בר בי רב כשולחן עורך.

מצורף בזה מאמר ביקרות על מאמרו האחרון
בתחום הרחם המלאכותי
לעיונכם ולהערותיכם
ערב חג שמח,
אליהו סולוביציק

לעולם לא יהיו יותר מדי ישיבות

קבלתי מידיד ר’ מרדכי אדלר
שיזם והקים את המתיבתא
אם זה מעניין אותך, או שאתה מכיר מי שמעניין אותו
אפשר ליצור קשר דרך הפרטים שבהמשך
בברכה,
אליהו סולוביציק

הודעה שהועברה

מאת: Mordechai Adler <[email protected]>

תאריך: 23 באוגוסט 2016 בשעה 20:08

נושא: מתיבתא גבורת ארי

אל: 

שלום!

מומחה בתחום הבטיחות פעם סיפר לי “איך מונעים תאונות? על ידי שמונעים

כמעט תאונות!” וכולנו מכירים את זה מהנהיגה עם פלאפון ביד. כמעט תאונה,

כמעט תאונה כמעט תאונה וה’ יעזור הלאה! עיקרון זה נכון גם לגבי נשירה מן

הישיבה/דת.

נשירה סמויה מבטיחה נשירה גלויה!! איך מונעים נשירה גלוייה על כל

השלכותיה ההרסניות? על יד שמונעים נשירה סמוייה.

ומה ההבדל בין נשירה סמוייה לגלוייה? בנשירה גלוייה, יש כבר שינוי מסגרת,

סגנון, לבוש ודיבור מעל ומעבר לקיומם או אי-קיומם של מצוות. בנשירה

סמוייה, המסגרת ושאר הסממנים החיצוניים נשארים אבל ישנה ריקנות פנימית בה

הבחור מרגיש שאין לו כל תועלת או סיפוק במה שהוא עושה עם עצמו בישיבה.

שלא נטעה את עצמינו! בחורים שלמדו והצטיינו בחיידר ובישיבה קטנה והפסיקו

ללמוד כשהגיעו לישיבה גדולה אינה תופעה נדירה. ישנם אלפים המסתובבים

בעולם הישיבות ובשלב הזה הם אינם מעוניינים להיחשב לכישלון כשלהנהלה אין

סיבה מספקת לסלקם.

אבל זו פצצה מתקתקת. פתרון שאינו נותן לבחורים אתגר וסיפוק נועד לכישלון.

לכן קמה מתיבתא “גבורת ארי”,  להילחם בתופעות של ישיבות לנושרים למיניהן.

במתיבתא “גבורת ארי” הבחורים ילמדו לימודי קודש ולימודי חול וייבחנו על

לימודיהם והשיגיהם. מי שיעבוד קשה, יצליח וייהנה ומי שלא, עדיף שלא יגיע

לכתחילה.

המתיבתא תקום בעז”ה ברמלה עם פנימייה. ר”מ שיעור א’ יהיה הרב משה יחזקאל

פיליפס שליט”א בוגר ישיבת “מערבא” ו”חברון” – גבעת מרדכי. לפרטים נוספים,

אפשר להירשם ב https://goo.gl/forms/dO3EpsqQlJq4z1F63 או להתקשר לנייד

0524-898585.

בתום שנתיים, תלמידי המתיבתא יכולו לחזור ללמוד בכל ישיבה ובית מדרש בארץ

עם תעודת בגרות מוכרת ביד.

בברכת התורה,

מרדכי אדלר

מנהל

קול ששון וקול שמחה

 

אגודת מטמוני ארץ מזמינה אתכם להרצאה מוסרטת של חבר האגודה

הרב ר’ יהודה לנדי, תלמיד חכם, מומחה להיסטוריה וארכאולולגיה

 

 

בסקירה היסטורית, גיאוגרפית וארכאולוגית על תקופת ירמיהו הנביא

שהוא סיום ממלכת יהודה וחורבן בית אלוקינו.

 

 

ההרצאות חופפות לספרו של הרב לנדי “ואלה דברי ימי ירמיהו” 

והם כוללות תמונות ומצגות משלל מושאי ההרצאה.

 

 

נזכיר את האכסניה, 

הלא הוא היוזם ומממן של אתר קול הלשון

שמרביץ תורה לרבבות בני תורה מדי יום ביומו

שנטל על עצמו להוסיף גם את תחום הריאליה 

כנדבך חשוב להבנת דברי התורה וההתחברות אליהם.

 

http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Path=Hebrew%7CHKnasim%7CVideoSpecial%7CR2510-1&VideoOnly=True

 

אליהו סולוביציק

יו”ר אגודת מטמוני ארץ

 

בריסק והחזון איש – דרכי הלימוד

בעקבות הקריאה מבית הועד, לאסוף מאמרים בנושא של דרכי הלימוד, התקבלו כמה וכמה מאמרים בהיקפים שונים ובכמה רמות עיון.

תוך כדי חיפוש אחר מאמרים בתחום, נתקלתי בספר בשם ‘יסודות ועקרונות, פרשנות התלמוד’ מאת אליהו הכהן מרגליות מבני ברק, מהדורה שנייה אדר ב תשע”ו.

המחבר עוסק בגישתם של רבי חיים מבריסק והחזון איש בפרשנות התלמוד, כמייצגים גישות שונות באופן קיצוני המנוגדות זו לזו. הספר טבול בד’ אמות של תורה וקיום ההלכה ומשויך לבית המדרש המסורתי. מבין כותלי הספר ניכר המחבר כתלמיד חכם שעיון התורה אומנותו. אעפ”כ השכלתו של המחבר רחבה, הכתיבה היא בעברית תקנית, ההגדרות נכתבו במונחים לועזיים הלקוחים מעולם המדע הכללי ותוך כדי השוואה אליהם.

הספר מסיב לקורא בה שעות של עונג רוחני אינטלקטואלי, תוך כדי צפייה במסע שעורך המחבר בחשיבה התורנית המרכזית של המאה וחימשים השנים האחרונות. המחבר תופס את השור בקרניו, מעמיד את דרכי החשיבה של רבי חיים והחזו”א על השולחן, משתמש בכלי איזמיל מחודדים, בוקע לנבכי דבריהם, מנתח את אופיים, דן בתוצאות הניתוח ומניח תשתית להמשך פיתוח החשיבה התורנית בעולם משתנה.

אמור מעתה, כל כתיבה על דרכי הלימוד של רבותינו הממוקמים בין רבי חיים והחזון אי”ש, ואלו הם רוב המאמרים שהתקבלו לבית הוועד, חייבת להתייחס לדברים שנאמרו בספר הזה, המנתח את דרכם ביושר, בהבנה, בעומק ובהיקף.

כפי שכותב המחבר, גם רבי חיים וגם החזון אי”ש אינם בדיוק ממשיכים את דרך הלימוד המסורתית מהראשונים והאחרונים, על כל ההבדלים שביניהם. לכן ניתוח דרכם אינה נוגעת כמעט בשלל ההבדלים שבין חכמי הראשונים והאחרונים הצריכים תלמוד ומאמרים על חכמים אלו ימשיכו להתקבל בברכה.

להלן תוכן העניינים של הספר:

יסודות ועקרונות פרשנות התלמוד

הקדמה

מבוא

חלק א: משקל הפילוסופיה של ההלכה והשלכותיה על יישומה של ההלכה

א.      יחסם של החזו”א ורבי חיים מבריסק להנמקה ולפורמליזם ההלכתי

ב.      התיאורטיקן לעומת הפרקטיקן

ג.       השפעת אפי הטקסט ההלכתי על הגישה הפרשנית

ד.      דוגמאות לפרשנות הסוגיה התלמודית

ה.      התייחוסתם של שתי הגישות, כל אחת לרעותה

ו.        השלכות בפסיקה ההלכתית של שתי הגישות

חלק ב: ביטויים לתאולוגיה של החזו”א ורבי חיים מבריסק בפרשנותם לטקסט ההלכתי

א.      ההנמקה ההלכתית אצל החזו”א

ב.      גמישות מחשבתית, פרקטיות והזדהות עם ההיגיון האנושי והחברתי אצל החזו”א

ג.       השפעת החזו”א על תלמידיו וממשיכי דרכו

ד.      עולם המוזגים המופשטים של רבי חיים מבריסק

ה.      דרך כתיבתו של רבי חיים מבריסק

ו.        אקטיביזם הלכתי ורעיוני היוצא מעבר לתחום ההלכה הטהורה אצל החזו”א

חלק ג: גישות ביניים אצל פרשני התלמוד

סיכום

נספחים