Informing your opponent what he really feels is in extremely poor taste, but they sure do it to us, so let’s return the favor!
Right, so the simple explanation of those who refuse to acknowledge momentous, providential changes is something like high time-preference: יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט.
But perhaps it’s more than that. Mild-mannered folks prefer matters stay on an even keel. Any excitement is bad for them, per Sarah Imeinu hearing of Akedas Yitzchak.
Kesubos 62a:
אמר רב אנחה שוברת חצי גופו של אדם שנאמר ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח ורבי יוחנן אמר אף כל גופו של אדם שנאמר והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים ורבי יוחנן נמי הכתיב בשברון מתנים ההיא דכי מתחלא ממתנים מתחלא ורב נמי הכתי’ ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח שאני שמועה דבית המקדש דתקיפא טובא ההוא ישראל ועובד כוכבים דהוו קאזלי באורחא בהדי הדדי לא אימצי עובד כוכבים לסגויי בהדי ישראל אדכריה חורבן בית המקדש נגיד ואיתנח ואפילו הכי לא אימצי עובד כוכבים לסגויי בהדיה אמר ליה לאו אמריתו אנחה שוברת חצי גופו של אדם אמר ליה ה”מ מילתא חדתי אבל הא דשנן בה לא דאמרי אינשי דמלפי תכלי לא בהתה.
Anti-Zionists don’t wish to feel events so close to heart. Better to feel nothing at all.