Feiglin: ‘A Sage Is Better Than a Prophet’

Israel’s Protection Money to Gaza: By Moshe Feiglin

Jun-14-2017

Editor’s Note: Israel is the main provider of electricity for Gaza.  Although the ruling Hamas terror organization does charge Gaza residents for the electricity that Israel’s electric company provides, this money does not reach Israel. Instead, the Hamas uses it to build tunnels to attack Israel. In response, Israel has recently reduced the amount of electricity it provides to Gaza. Click here for more information on this issue. http://www.timesofisrael.com/israel-to-reduce-electricity-to-gaza-after-pa-refuses-to-pay/

 Let us begin with the bottom line. Israel will not continue to reduce the amount of electricity it supplies to Gaza. On the contrary – It will continue to provide more and more water, electricity and other services for free – on an ever growing basis. According to official statistics, Israel funds Gaza’s utilities at a cost of 90 million NIS per month. In my estimate, Gaza costs Israel at least one billion NIS in a regular year, and more than 100 billion NIS every third or fourth year, when the ‘drizzle’ of rockets from Gaza to Israel turns into ‘rain’. Israel’s funding of Gaza’s electricity and water is clearly protection money, similar to the protection money that the cell phone companies pay to the Bedouins in the Negev to “watch” their antennas.

In December 2014, then head of Israel’s National Security Council and present head of the Mossad, Yossi Cohen, appeared before an open meeting of the Knesset’s Foreign Affairs and Security Committee on this topic. At that point, Gaza owed 1.55 billion shekels to Israel’s electric company. Cohen promised that Israel and Gaza were close to an agreement and that the bill would be paid. “If that happens, I will take you out to dinner in the restaurant of your choice,” I said to him. Cohen agreed and in the next meeting, he admitted that he owed me a restaurant meal. I am still waiting for the meal, but in the meantime, Gaza’s debt to Israel’s electric company is a whopping 3 billion NIS.

If the protection money paid to Gaza does not prevent Jewish fatalities, which have increased five-fold since the Oslo peace accords broke out and Israel retreated from Gaza, why does Israel continue to pay these huge sums of money to our sworn enemies?

The Oslo Accords, which officially adopted the idea of a two-state-solution, turned Israel into a hostage of the terror organizations.

If we do not pay – they will shoot missiles into our cities.

If they shoot missiles into our cities – we will have to go to war with them.

If we go to war with them – the Hamas will fall.

If the Hamas falls – the situation in Gaza will revert to what it was prior to Oslo (when Gaza paid Israel for its electricity, there was plenty of drinking water because there was no pirate pumping and there was relative peace and quiet, which we can only dream about today).

If the situation reverts to its pre-Oslo state – there will be no more Oslo Accords and the entire ‘peace industry’ built on those accords (politicians, generals, judges, professors, journalists, broadcasters, etc.) will have to find new jobs.

So do you really think that Israel will stop paying the protection money?

From Jewish Israel, here.

Liberty: Contempt Prior to Investigation

Would Anything Possibly Convince You that You Are Living Under a Protection Racket?

by Benjamin Marks, Economics.org.au editor-in-chief

Using or threatening force to take the justly earned property off another is theft. You would hope that this point is not too controversial, that its implications would not lead to one of the most radical philosophies of today, that those people commonly considered smart would not disagree, and that some highly respected members of society are not the thieves. But, alas: it is, it does, they do, and they are. This thieving is not only happening in some far away time or place. In fact, it’s happening to you.

You are living under a cartelising, monopolising and racketeering gang of thieves. Your parents have been and their parents have been. Don’t believe me? What would make you? What would convince or even begin to convince you that you live under the aegis of a protection racket? What would you regard as being some evidence of it?

If you figured out that this criminal band is (and has been) using or threatening force to take money from you, in the name of protecting you from others doing the same, would that be enough? If you found out that this group called themselves “government” and their pillage “tax,” would you believe it then? If this government took special interest in making sure that what it wants children to learn is taught, even if it means confiscating children from their parents, how about then?

Speculate what living under a cartelising, monopolising and racketeering gang of thieves might entail. Would this gang claim to do things for its subject’s benefit? Would they allow some freedoms and enforce some rights, so they could claim they do believe in them, so they can use it as leverage for committing higher-priority oppressions? Would they ensure that they had control of the most important aspects of society: things like money, schooling, transport, business regulation, defence and the judiciary? Would the protection racket attempt to make itself look respectable and useful, and welcome into its arms anyone who considered it so? Would there be countless logical inconsistencies in the protection racket’s actions and policies, which the professoriate they fund and the syllabus they enforce ignore? Would the protection racket claim that its behaviour is consensual, without any evidence of written, signed and witnessed contracts? Would the protection racket maintain that the services it provides are of superior quality and of an entirely different type to the services that anyone else could provide, and that therefore the protection racket itself is an exception to the rules it applies elsewhere? Would the protection racket claim that a bit of paper gives them legitimacy, even if you didn’t sign it and it is an invalid contract (the Constitution) that would never be considered sufficient evidence of consent in a civilian relationship? Would the protection racket claim that the fact you do what they tell you and do not run off is evidence of consent, even though that would mean that paying a ransom to a kidnapper turns them into a babysitter?

Why then, if that is exactly the situation now, do you not think you are living under a protection racket? It takes a lot more effort to try and defend the protection racket than to say what it actually is. How can you, who may be otherwise-intelligent, support the protection racket? Do you really lack the alertness, education and confidence necessary to question such everyday occurrences?

Continue reading…

From Economics.org.au, here.

Calling for Criticism!

I assume some readers come across articles they strongly oppose, aggregated or not, yet don’t bother contacting the site editor. I further imagine this is due to the fact comments are disabled sitewide. So you wonder: who else will read my rebuttal, anyway?

Well, we actually have published such critical (and less so!) letters in the past (sometimes appending a rejoinder)!

Here are some examples:

We are ecumenical (sort of). Please write up the opposing view, and we will likely publish it, contingent upon fear of Heaven and effective arguments. Needless to hedge, the final decision is ours.

Please God, we all gain wisdom.

תזכורת קטנה: מדינת ישראל יצרה את מדינת חמאס

היהודים לא לומדים

ראש השב”כ יורם כהן מזכיר לנו כי לחמא”ס (ראשי תיבות בערבית של- תנועת ההתנגדות האסלאמית) יש יכולת מסויימות העולות על אלו של חזבאללה.
ראש השב”כ הוסיף וציין כי יש להם יכולת מסויימות כשל מדינה לכל דבר ועניין.
אני רק רוצה להזכיר לכולם שהיה זה כת גזע האדונים הישראלי על ידי האב, הבן ורוח הויסקי שלו- יצחק רבין, שיצרו את חמא”ס. למי שלא יודע על מה אני מדבר להלן תזכורת:
בשנות השבעים עם התחזקות אש”ף בקרב הערבים בין הירדן לים התיכון, התירה ישראל פעילות של תנועת “בני הכפר” שהיו המסד והבסיס של מה שלימים הפך להיות חמא”ס בראשות השייח’ אחמד יאסין. חמא”ס קיבל היתרים ברמת רישום עמותה והיתר לפעילות צדקה, חינוך ובריאות ושאר נושאי פילנטרופיה וחברה, ולאט לאט בנה את כוחו בעזרתה האדיבה של כת גזע האדונים הישראלי.

הפרד ומשול: חרדים מתונים וחרדים קיצוניים

לשקר יש מגפיים

לפני מספר שבועות פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רשימת נתונים על מה שיקרה כאן בעוד עשרים ושלושים שנים. מבין עשרות הנתונים בלט אחד שהצליח להחריד את המערכות יותר מכל; הוא הוזנק לראש הכותרות ונצבע אדום עז: לפי הקצב הנתון, בעוד כשלושים שנים יהיה אחוז הילדים החרדיים קרוב לחמישים.

מובן שעצם הניסיון לנבא מה שיקרה, בלי לקחת בחשבון את מי שמנהל את כל הקורות, זו טיפשות במקרה הטוב ורשעות במקרה הפחות טוב. אבל גם ההנחות עצמן מבוססות על כרעי תרנגולת מוכת שפעת. הן מפני שאי אפשר לדעת מה ילד יום, והן משום שבלתי אפשרי לצפות תהליכים שיעברו על העם עד אז. במהלך שלושים השנים האחרונות, למשל, התרחשו תהליכים שאף אחד לא יכול היה לקחת אותם בחשבון לפני כן. דוגמא: גל החזרה בתשובה מחד, ומאידך – השפעת התקדמות הטכנולוגיה. ויש עוד שלל מרכיבים שונים שהשפיעו וישפיעו מהותית על הדמוגרפיה.

אבל להוגי הדעות וכלי התקשורת הכלליים זה הספיק בשביל להזדעזע עמוקות ולזעוק מרה על הקטסטרופה המתקרבת בצעדי ענק.

הם מודאגים ומבחינתם די בצדק. מפחיד אותם לחשוב מה יקרה כשכל האזור ייצבע שחור לבן, כשפתאום תהפוך מדינתם, עליה הקיזו דם רב כל כך, למדינת הלכה. הם מתפלצים מן המחשבה שיום אחד יושיבו אותם במעצר אם יעברו בשבת על ספק פסיק רישיה לשעבר בתרי דרבנן. הרי לא תהיה כאן כלכלה, הם מסיקים בחלחלה, והצבא יצטמק עד שלא יהיה, ועל מעט החיילים שייוותרו – יזרקו חיתולים מבוקר עד ערב. המשטרה תאסור לאכול בלא ברכה וראש הממשלה בעל הזקן העבות ימסור שיעורים בניצוק וקטפרס. פחד בלהות. מה יעשו אם לא ייצאו בקריאות נואשות.

אפשר לשער, ואולי קצת לדעת, שהנושא מטריד עד מאוד לא רק את לבלרי התקשורת אלא גם ובעיקר את ההנהגה במדינה. ואם התקשורת טיבעה וטיבה לעורר מהומות ולהמשיך תוך כדי דיבור למהומה הבאה מבלי להשאיר רושם, הרי שאת קודקודי המדינה העניין מטריד באורח מהותי בהרבה. חזון המדינה החרדית מדיר שינה מעיניים לא מעטות, וברור שיושבים על המדוכה הזו רבים ומלומדים שמנסים למצוא דרך איך לעצב את העתיד בצבעים פחות אפלים מבחינתם.

סביב שולחן עגול אי שם, יושבים שורת פרופסורים חשופי גבחת, יחד עם מקורבי צלחת נפוחי אצטומכא ומנסים למצוא מוצא. המטרה: ‘להציל’ את העתיד מהשתלטותם העוינת של לבושי השחורים המתנועעים מול ספרים.

ובהיות ואין צורה חוקית (לע”ע) לחנוק את הציבור הגדל והולך הזה, ברור להם שיש לשנות אותו מבפנים. ‘להתאים’ אותו לאקלים הישראלי.

איך שייך לשנות ציבור כה גדול וכה עקרוני וכה צמוד למסורת מבפנים? זו השאלה ועליה הם עובדים שנים ארוכות.

ה’בעיה’ הזו הטרידה את המדינה מאז קומה, ואפשר לבחון זאת לאור רצף החוקים שמעולם לא גווע – נגד היהדות ונגד נושאי דגלה. תמיד חתרו, ותמיד ניסו לנגוס בסטטוס קוו כפי שהוא מכונה, תמיד ניסו להצר את רגלי שומרי התורה, גם כשהחוקים היו נטולי כל היגיון דמוקרטי ו/או אנושי.

המטרה “שילוב הציבור החרדי בצבא ובחברה”, נשמעת היום מפיות גורמים בכירים וזוטרים בלי שמץ בושה והתנצלות. כאילו מדובר בעניין לגיטימי. בלא לקחת בחשבון שההתערבות הפושעת הזו הינה הפרה בוטה ובזויה של כל זכויות הפרט. עצם הניסיון להשפיע על אדם לשנות מאורחות חייו – הוא הרי מנוגד מאלף כיוונים למושג ‘דמוקרטיה’. זה לא חוקי, זה לא צודק וזה לא מתקבל על הדעת.

אלו יישבו, ייעשו וועידות ויתייעצו בינם לבין עצמם וייצאו בהחלטות עבור קבוצה, בפטרונות מגונה ובלתי מובנת, איך לחיות את חייו. ואם יעזו להתנגד, יפעילו נגדם את כל כוח זרועם שרוג השרירים. המילה ‘בושה’ תהיה עבורם מחמאה מוגזמת.

אחד הכלים המוצהרים בהם משתמשת המדינה בתהליכי השילוב, הוא כמובן גיוס צעירי החרדים לצבא. וזה החל לא מאתמול ולא מלפני שנה ולא מפני עשרים שנה. הרווח העיקרי שהם מקווים להשיג מהמהלך הוא קודם כל שהצעירים יעברו ב’כור ההיתוך’ הישראלי ויהפכו ל’חלק אינטגרלי’ ו’בשר מבשרה’ של המדינה. הרווח המשני והלא פחות חשוב הוא, שאותם צעירים לבושי המדים יהפכו לשגרירים בעל כורחם. הם יסתובבו בריכוזים החרדיים, יתחככו בנוער, ירגילו את העוברים ושבים למושג החדש הזה בישראל, ויהפכו לחזון נפוץ ובלתי מאיים. הדבר, סברו, יגרום לכך שהסלידה והרתיעה מן הציונות והחילוניות והצבא תרד ותתמעט בהדרגה, והקרקע תוכשר לשינויים המכוננים שהם מתכננים עבורנו.

עד לפני כמה שנים הניסיונות הללו היו עולים דרך קבע בתוהו. אחד הדברים המוסכמים (היחידים) על כל החרדים כולם ללא יוצא מן הכלל היה, שגיוס בני הישיבות הוא מחוץ לתחום. אין על מה לדבר. אין מושג כזה. יגיעו פסגות וישקו גאיות. לא יקרה. לא תהא כזאת בישראל.

אבל את החומה הזו הצליחו לדאבוננו לבקוע בשנים האחרונות, וזאת בשילוב כמה גורמים מתוך המחנה ומחוצה לו. אמנם כל עוד הם הצליחו ללכוד אי פה ואי שם נער שוליים, הדבר, עם כל הצער, היה אולי עובר. אבל השפלים לא תכננו לעצור, הם ייעדו את אותם בודדים לתפקידם העיקרי – היותם שגרירי המהפכה.

אלא שבפועל הדבר השיג את ההיפך: לא רק שהלגיטימציה להימצאות לבושי מדים חרדיים בשכונות החרדיות לא התרחבה, אלא התרגיל השקוף גרם להם להיות מוקעים ומוקאים אל מחוץ למחנה.

המצב הלחיץ מאוד את המערכות, והכריח אותם להתיישב שוב על המדוכה המפורסמת ולהוגיע את מוחם בחיפוש אחר רעיון לגדיעת גל ההתנגדות המתגבר והולך.

ואז הם הגיעו להבנה שבכדי להתגבר על ההתנגדות שמובנית בתוך דמו של היהודי שומר התורה והמצוות מאז קום המדינה לצבא ומעלליו, יש להפעיל את שיטת ‘הפרד ומשול’. להיכנס אל תוך הציבור ולחלק אותו לשנים: בצד אחד יישארו המעטים שבשום אופן לא יזוזו ממקומם, אלו שילחמו עד טיפת דמם האחרונה בעמידה עיקשת על המשמר, אלו שממילא אין להם שום סיכוי לשנותם בשלב הזה, ובצד השני ייעמדו המתונים יותר. השפויים. אלו שאפשר להידבר איתם בצורה אנושית ומשכילה.

והנה הקונץ: הרי גם המתונים והנעימים גדלו על ברכי ההתנגדות וההתבדלות. הרי כל בסיס היהדות החרדית היא בבידולם מהשפעה חיצונית. איך פתאום ישתקו כשיעמידו אותם ב’צד השני’?

ובכן, בשביל זה מוציאים את הנשק הישן והטוב מהבוידעם: באדיבות התקשורת ה’חרדית’ מלחכת הפנכה, הם משחירים את פני הציבור העומד על המשמר. הופכים את אותם יהודים שעושים את אותם דברים בדיוק כמו אתמול ושלשום – לקיצוניים מטורפים, קבוצות שוליים, מושכי זנבות ומציתי פחים.

באופן אוטומטי, הציבור הלא לוחמני נבהל. הרי אף אחד לא רוצה להיחשב ‘קיצוני הזוי’. הוא הרי דואג לקוסמטיקה של עצמו, הוא הרי בתפקיד ‘הפנים היפות’ של היהדות, הוא לא יכול להיות קשור לאותם מופרעים חסרי עכבות. ולפעמים זה מצליח עליו, גם אם המחיר תמורת העובדה שלא ייחשב ‘קיצוני’ הוא לתמוך במה שאבותיו ואבות אבותיו מסרו נפש על כך.

אבל יש בעיה. בשביל לצייר קבוצה כהזויים ומסוכנים, הם הרי צריכים לעשות דברים הזויים ומסוכנים. ומה לעשות שאותם הזויים קיצונים אינם פועלים בקיצוניות? ולמרות המלחמה העיקשת, מעולם לא הגיעו העומדים על המשמר לאלימות של ממש, ובוודאי שלא לסכנה?

ובכן, בשביל לתדלק את התדמית הזו, נולדו לאחרונה הפרובוקציות הבזויות. משטרת ישראל סיימה ב”ה את עבודתה הקשה, הפשע מוגר והסדר נשמר, והשוטרים הרבים התפנו סופסוף להפוך שחקני הצגה לעת מצוא. הם מתחפשים לחיילים חרדים ומסתובבים שעות ברחובות ה’קיצוניים’, מתגרים בעוברים והשבים, בהמשך מצרפים גם חיילות בכדי לזרז את ההתקוממות, ומעמידים סמויים, ומחכים בקוצר רוח שהשטח יידלק. שהקיצונים יקצינו והמופרעים יתפרעו.

כשלא קורה מאומה מעבר לכמה צעקות חרד”ק, הם מוכנים להתפשר. באין ברירה גם צעקות יספיקו. האלות נשלפות, האזיקים נמתחים, המסוקים מוזנקים, המכת”זיות מתיזות והפרשים בועטים. הכותרות מסמיקות: “קיצונים תקפו ופצעו קשות חייל אומלל שנקלע לשכונת מאה שערים”. חברי הכנסת מצהירים הצהרות לוחמניות, וה’מתונים’ מתנערים נחרצות. והמשימה העיקרית של ללכוד אותם בצד שלהם – מוכתרת בהצלחה.

ובשטח, השוטרים אמיצי הלב והמחופשים, מסתערים בתוך לוע הארי הקיצוני, מתחילים לעשות שפטים בקיצונים המופרעים הבלתי מרוסנים ההזויים והמסוכנים, שההינו להסתובב בשכונה בו נשמעה צעקה קיצונית שכזו.

הרי קיצוניות מופרעת שכזו, לצעוק חרד”ק, מוכרחים להשתיק באמצעות מכות רצח בלתי קיצוניות בעליל. הלא את טירופו הנפשע של הילד שהעז ברוב חוצפתו לצעוד ברחוב בו נשמעה המילה הקיצונית כל כך “חרד”ק”, מוכרח להיות מוכה עד זוב דם ועד ריסוק שיניים בידי שוטרים הגונים ההולכים בדרכי נועם ושבילי פרחים.

אוי טאטע העלף אונז שוין.

ב”ה / הגיגים / בהעלותך / סיוון עז

First published in HaEda Newspaper. Reprinted with permission.

Contact the author at y29490@gmail.com