מה המשותף ל:
• התפרקות ברית המועצות,
• לאביב הערבי,
• ל’ברקזיט’ האנגלי,
• לעליית מפלגות הימין באירופה,
• ל “make America great again” – כלומר לתופעת ‘טראמפ’.
• למשאל בקטלוניה
והרשימה עוד ארוכה…
המכנה המשותף לכל התופעות הללו מתמצא במילה אחת – ‘זהות’.
מלחמות העולם הפכו את הזהות הלאומית ובהמשך את הזהות בכלל – למילה מגונה. 70 שנה לאחר מכן, שבה האנושות ומבקשת את זהותה.
השיר ‘Imagine’ של ג’ון לנון הוא לדעתי המנון העידן של פוסט המלחמה העולמית. חזון של עולם ללא מדינות, ללא דתות, ללא שכר ועונש, ללא ערכים ששווה למות למענם (וממילא ללא משמעות ששווה לחיות למענה) – חזון של עולם ללא זהות, של עולם שבו מחיקת הזהות היא שתביא את האדם והאנושות אל אושרם.
זה התחיל בטשטוש הזהויות הלאומיות, אך גלש עד מהרה למלחמת חרמה בכל הזהויות באשר הן. הזהות המשפחתית (הכל זה משפחה), הזהות המינית (מה שתבחר) ואפילו הזהות האנושית (בשר זה רצח) – כולן נפלו שדודות בעידן אבדן כל הזהויות וכל המהויות.
אולם דומה שהתהליך מיצה את עצמו, שהמטוטלת שנדחפה בעוצמה אדירה כתגובה לזוועת המלחמות העולמיות (שהניעו הזהויות הלאומיות), המטוטלת הזו הגיע אל הקצה ומתחילה לנוע ולצבור תאוצה בחזרה אל נקודת האיזון – ובאופן מסוכן מאוד גם אל מה שמעבר לה.
מדינות וחברות מבקשות לשוב אל זהותן הלאומית ואל הגדרתן העצמית. אנשים שבים ומתרפקים על הדת, על האתוסים הלאומיים, על הדגל – שבים אל הזהות.
התהליך הוא בלתי נמנע וכשהוא מונהג על ידי אנשים בלתי אחראיים הוא גם מסוכן מאוד. יותר מדי מטורפים עומדים היום בראש ארגונים ומדינות – חלקן חמושות בנשק גרעיני או עתידות להתחמש בו בעשור הקרוב. עולמינו נראה כיום כחבית דלק מוקפת בילדים המשקשקים לראווה בקופסאות הגפרורים שבידם. השיבה אל הזהות הלאומית, כשאינה מרוסנת על ידי תרבות המעדנת את הכוחנות – מתורגמת לתאוות כיבושים והתפשטות המביאה אותנו במהירות אל סיפה של מלחמת עולם שלישית.
היכן תימצא לאנושות המיטלטלת בין הקטבים, מפת הדרכים לשיבה מרוסנת ומעודנת אל זהות בריאה, כזו הבונה חברה על יסודות החירות וקדושת החיים?
את הצורך במפה ובמורי דרך שכאלה זיהה וביטא הלורד בלפור,שהשנה נחגוג 100 שנים להצהרה הנושאת את שמו ושהביאה להקמתה של מדינת ישראל. על רקע הייאוש מתוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה הסבירו בלפור וחבריו כי שיבת בני הנביאים אל ארץ הקודש ואל תרבותם העתיקה – עתידה לבשר לאנושות בשורה של תיקון (מתואר בהרחבה בספרה של ההיסטוריונית ברברה טוכמן ‘התנ”ך והחרב’).
אין ספק שהשיבה אל הזהות היא תופעה עולמית רחבה שמפלגת זהות היא חלק ממנה.
אולם בשונה מן הראקציות הבלתי מרוסנות המובילות את השיבה אל הזהות ברחבי העולם, מפלגת זהות הישראלית נסמכת על תרבות יהודית עתיקה ועשירה המעדנת ומרסנת את תהליך השיבה אל עצמנו, תרבות הטומנת בחובה בשורה אוניברסלית.
חג הסוכות הוא זמנה של הבשורה הזו. זהו החג בו כל אומות העולם הביאו את קורבנותיהם אל בית המקדש “כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים”.
לישראליות השבה אל זהותה, בשורה אוניברסלית של חירות ושלום תחת כנפי הבורא האחד, ריבון העולם שרוב האנושות שאימצה את התנ”ך – מאמינה בו.
מאתר פייגלין, כאן.
