ישעיהו ליבוביץ, פרופסור בכיר לביוכימיה בנושא צבע ראדזין

ישעיהו ליבוביץ הוזמן למעמד הדגמת צביעת “תכלת ראדזין” בנוכחות הרה”ר הרצוג.

במכתבו (“רציתי לשאול אותך פרופ’ ליבוביץ” עמ’ 503-502, אותיות רישיות לפי המקור) השיב כך:

דברי פרופסור ברדלי אינם צריכים פירוש ואינן צריכים חיזוק, כי הם ברורים ואף מתקבלים על דעתו של כל כימאי: התכלת של חסידי ראדזין נוצרה מן הסממנים בלבד, ודם הsepia לא מעלה ולא מוריד. התהוותו של כחול פרוסי (Prussian Blue) מפעולת חומצה גפריתנית (sulphuric Acid) על אשלגן פרוציאנידי (potassium Ferrocyanide) היא פעולה כימית פשוטה ומובנת…

למר שרגאי גיליתי את עניות-דעתי, שמעיקרא דדינא פירכא מבחינת זיהויו של ה”חלזון” עם חים-הים של חסידי-ראדזין שהיא הדיונון (sepia officinalis). …אין לפקפק במשמעות דברי הרמב”ם שהכיר יפה את חלוקת בעלי-החיים ע”פ אריסטו, שהבדיל באופן ברור בין חלזונות (קבוצת Ostracodermata) ובין דיונונים (קבוצת Malacia).

והנני קטן מוקירי כ”ת

ישעיהו ליבוביץ

Torah Study: Seizing the Moment!

“Kinyan Yosef” (a Kollel where Avreichim tutor youth) publishes a beautiful, promotional Parsha sheet called “Chazu Banai”. I wrote them a short Hebrew piece directed at all ages. Here’s the original (!) version:

לתפוס את הדקה

איזו שמחה! רבי שמעון בר יוחאי מתחתן בשעה טובה. כמובן, באו חבריו החכמים, וביניהם גם רבי חנניה בר חכינאי. בסיום החתונה, רבי חנניה ביקש לחזור לבית המדרש. והנה, מבקש ממנו רשב”י להמתין מעט כדי שיוכל גם הוא להצטרף אליו לדרך. רבי חנניה מסרב. הזמן יקר לו מדי. הוא נפרד מרבי שמעון, ויוצא מיד לכיוון בית המדרש.

בתחילת סדר הלימוד נדמה לנו שהזמן אינסופי, ולא יסתיים לעולם. לקראת סיום הסדר נדמה לנו להיפך, שהזמן הנותר אינו מספיק לכלום. ומהי האמת? האמת היא, שכל דקה מכילה בדיוק שישים שניות. ניתן להספיק בכל דקה הרבה מאוד. אך יש בזה תנאי, שנשכיל לקחת נשימה ארוכה, להירגע, וללמוד בשלוות נפש.

כוח הדמיון לוחש לנו לברוח בטרם עת. “אין זמן”, הוא מאיץ. “חבל להתעכב!” נסו וראו, אפשר להספיק כה הרבה אף בדקות אחדות. האם לא חבל להפסיד את טוב הלימוד עבור דמיון כוזב?

יהי רצון שנזכה לבא בזמן, לצאת בזמן, ולנצל היטב את כל הדקות שביניהם.

Have something to say? Write to Avraham Rivkas: CommentTorah@gmail.com

תיקוני עירובין גליון #206

גליון שאלות הלכתיות המתחדשות מדי שבוע בבדיקת העירובים השכונתיים

Download (PDF, 632KB)

Reprinted with permission.

הערה: ניתן גם להרשם לקבלת עלון “פתח העירוב” על סדר שו”ע ומשנה ברורה בהלכות עירובין במייל:a83320@gmail.com

בברכת בין הזמנים של שמירת ההלכה בהידור, בעירוב כמו בחמץ…

Rema O.C. Siman 690: ‘Don’t Abolish Minhagim Too Fast’…

Mazel Tov – The Story Of The Rema In Krakow

The Lev Haivri* writes when the Rema was accepted as Rav in Krakow, there had a strange Minhag in the city.

The morning after a woman went to the Mikvah, the Mikvah Lady’s husband,
wished the husband (wife who went to the Mikva) ” Mazal Tov.”

The Rema held this Minhag to be boorish and non Tzanua, so he abolished it.

There was a person who was out of town and wasn’t aware of the abolishment of the Minhag.

One day he angrily approached the Mikvah lady’s husband and complained to him why he had not wished him Mazal Tov. The Mikvah lady’s husband answered

“For two reasons,
a) The new Rav abolished the Minhag
b) your wife never went to the Mikva that night”.

When the Rema heard this, he realized the reason for this strange Minhag.

He also realized his mistake and regretted having abolished the Minhag.

To compensate for his mistake The Rema decided to collect all Minhagei Yisroel.
Hence his Chibur of the Mapah on the Shulchan Aruch.**

* R. Akiva Yosef Schlesinger (Talmid of the Chasam Sofer)
** Story recorded in the Krakow Kehilla Pinkas(Journal

From Toras Aba, here.