משנה ברורה סימן קפ”א סק”י:
ואם היה המאכל מגיע מכאן ואילך צריך רחיצה גם למעלה [א”ר בשם בלבו] ועיין בבה”ל. ורע עלי המעשה שראיתי שיש אנשים אשר המה זהירים בנטילת מים האחרונים אבל אינם יוצאים חובת הדין כלל וכלל דאינם נותנים כ”א איזה טיפים מים על ראשי האצבעות עד אשר אפילו עד סוף פרק הראשון אינה מגעת ולפעמים יוצאים בנגיעה בעלמא במים וידיהם נשארים מטונפות מזוהמת המאכל כבראשונה ובאמת מן הדין צריך לרחוץ לפחות עד סוף שני פרקי אצבעות וכנ”ל.
In no particular order:
The software makes it easier to measure by the secular month…
The Kedushas Levi (I think) quoted the Gemara in Shabbos 1192: חמין במוצאי שבת מלוגמא פת חמה במוצאי שבת מלוגמא, and used an invented Gematria to say warm water or bread on Motza’ei Shabbos is a cure for depression. Since then, I recall others have decided with zero evidence it’s a panacea for something else.
And why, indeed, can’t anyone make up any story they wish? After all, the Gemara doesn’t specify.
But the Gemara doesn’t need to explain because it’s obvious!
Kesubos 110b:
… דאמר שמואל שינוי וסת תחלת חולי מעים כתוב בספר בן סירא כל ימי עני רעים והאיכא שבתות וימים טובים כדשמואל דאמר שמואל שינוי וסת תחלת חולי מעים
Translation:
… as Shmuel said, “A change of diet causes mild intestinal trouble”. Ben Sira’s book states: “All the days of the poor man are bad”. But what about Sabbaths and holidays? The meaning is like Shmuel who is quoted saying: “A change of diet causes mild intestinal trouble”.
Even if it takes time to respond.