פוסטר ‘קדושת ציון’ לסוכה: הָרַחֲמָן הוּא יָקִים לָנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָלֶת

מתוך גליון קדושת ציון גליון 80 – אלול-תשרי תשפ”ד-ה (לינק לאתר האגודה):

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ

וְעָשֹוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, ח)

מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה’ מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִים בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת. וְחוֹגְגִין אֵלָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח) ‘וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ’. …. כֵּיוָן שֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם נֶאֶסְרוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת כֻּלָּן לִבְנוֹת בָּהֶן בַּיִת לַה’ וּלְהַקְרִיב בָּהֶן קָרְבָּן. וְאֵין שָׁם בַּיִת לְדוֹרֵי הַדּוֹרוֹת אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם בִּלְבַד וּבְהַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁבָּהּ נֶאֱמַר (דברי הימים א’ כב, א) ‘וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית ה’ הָאֱ-לֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעלָה לְיִשְׂרָאֵל’ וְאוֹמֵר (תהילים קלב, יד) ‘זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד’. (רמב”ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכות א, ג)

ועשו לי מקדש וגו’. צריך לדעת למה קראו מקדש ותיכף חזר בו וקראו משכן דכתיב את תבנית המשכן. ונראה כי אומרו ועשו לי מקדש היא מצות עשה כוללת כל הזמנים בין במדבר בין בכניסתן לארץ בכל זמן שיהיו ישראל שם לדורות, וצריכין היו ישראל לעשות כן אפילו בגליות אלא שמצינו שאסר ה’ כל המקומות מעת שנבנה בית המקדש כאומרו (דברים יב, ט) ‘כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה’, ולזה לא אמר ‘ועשו משכן’, שיהיה נשמע שעל אותו זמן לבד נאמרה מצוה זו. ואחר שצוה דרך כלל אמר פרט הנעשה במדבר שאינו מקום לבנות בו בנין אבנים שיעשה משכן כסדר האמור. ותמצא שכתב רמב”ם בפ”א מהלכות בית הבחירה – “מצות עשה לעשות בית לה’, שנאמר ‘ועשו לי מקדש’ עד כאן, וטעמו הוא משינוי הלשון כמו שכתבנו”. (אור החיים שמות שם)

תנא משום ר”ש בן יוחאי בג’ דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקדש וכו’ אמר רבי שמעון בן מנסיא אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה’ (הושע ג ה) זו מלכות שמים וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם כמשמעו וּפָחֲדוּ אֶל ה’ וְאֶל טוּבוֹ זה בית המקדש כד”א הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה (דברים ג כה). (רש”י הושע ג ה; ילקו”ש שמואל א רמז קו)

מתחברים למשמעות התורנית המעשית של ארץ ישראל

קו האגודה: 079-607-3701

הנה הפוסטר הצבעוני לקישוט הסוכה:

Download (PDF, 847KB)

והנה הלינק לאתר האגודה…

מתקפה מאיראן ומתקפה מחברון – מצא את ההבדל

מתקפה מאיראן, מתקפה מחברון

שנה חדשה החלה, וכל בית ישראל מתפללים שאכן תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. ולקראת סיום השנה הקודמת, שהייתה אולי הסוערת ביותר מזה עשרות שנים, חוינו באותו לילה שתי מתקפות, המסמלות יותר מכל את המציאות שלנו כאן מול האויב המבקש להשמידנו.
המתקפה שהכל דברו עליה, נתחו אותה ומחכים לתגובתנו עליה, היא כמובן המתקפה האיראנית. כמאתיים טילים נורו לעבר ישראל, כאשר התוצאה היא הרוג אחד ערבי. המתקפה שנדחקה לשוליים, לעומת זאת, הייתה קטלנית בהרבה. שבעה יהודים נרצחו ביפו על-ידי ערבים מחברון, אשר האמצעים שעמדו ברשותם היו קטנים לאין ערוך מאלו העומדים ברשות משטר האייתולות בטהרן.
מה, אם כן, גרם לכך שדווקא הפיגוע ביפו היה קטלני הרבה יותר? ניתן לייחס זאת למקרה, אך דומני שיש כאן נקודה עקרונית, המלמדת אותנו רבות, ואשר אסור להתעלם ממנה. והעובדה, ולפיה שני האירועים ארעו ממש באותו הזמן – זועקת אלינו שנשים לב לכך ולא נתעלם מהמציאות.
עם איראן אין לישראל סכסוך טריטוריאלי, וממילא לא עברנו על איסור ‘לא תחנם’ ביחס אליהם. כך גם עם עיראק, שזרקה עלינו סקאדים בשעתו ולא הרגו כי אם יהודי אחד. ערביי חברון, לעומת זאת, הם חלק מהאויב שבתוכנו, מהשכים בעינינו והצנינים בצדנו, שנצטוינו להוריש, ותחת זאת – השארנו אותם כאן, ולא רק זאת, אלא שהקמנו להם ‘רשות’ שממנה יוצאים פיגועים. בנימין נתניהו מדבר כבר שנים רבות על האיום האיראני, אך מתעלם באופן עקבי – כמו כל שאר מנהיגי ישראל – מהאיום הקיומי הגדול בהרבה, האיום של ערביי ארץ-ישראל שמשני צדי ‘הקו הירוק’.
האם מנהיגי ישראל אינם מודעים לסכנה הפנימית, המכרסמת בתוכנו ואשר חומרתה גדולה בהרבה מהסכנה החיצונית? דומני, שלא. הם קוראים דו”חות מודיעין, הם רואים נתונים. אולם השקפת עולמם הליברל-דמוקרטית אינה מאפשרת להם להגיע למסקנות שהשכל הישר מחייב. מדובר בהכרעה שעבורם היא כואבת מנשוא בין קיומה של המדינה היהודית לבין הערכים הדמוקרטיים של שויון, זכויות אזרח ללא הבדלי דת וגזע וכל שאר היסודות שהמדינה המערבית בנויה עליהם.
אולם לא יהיה מנוס, ובורא עולם יכריח אותנו לבחור – מדינה יהודית כרצון התורה, בה גוי יכול לקבל לכל היותר מעמד של גר-תושב נטול כל זכויות פוליטיות, וגם זאת בתנאים מגבילים המבטיחים את נאמנותו המוחלטת למדינה היהודית, או מדינת כל אזרחיה, ביטול חוק השבות וקץ המדינה היהודית. ומשום שההכרעה קשה עבורם מנשוא, הם מעדיפים להתמקד באיום האיראני.
אך בורא עולם לא יאפשר לברוח מההכרעה, כפי שבסוגיה היסודית עוד יותר של הגדרתנו כאומה – לא יהיה מנוס מלהכריע – ממלכת כהנים וגוי קדוש או ככל העמים בית ישראל, חלילה. מוטב שנכריע אנו, ונבחר בחיים, בטוב, בעול מלכות שמים ובמדינה יהודית, מאשר לספוג עוד אסונות כמו לפני שנה, שידחקו אותנו להכרעה.
—
הכותב הנו יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש.
לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה ל: SHEMA@KEDUSHASTZION.ORG
גם הערות תתקבלנה בברכה בדוא”ל הנ”ל.