האם אי פעם קיבל אליעזר ברלנד ימ”ש היתר הוראה, או שגם זה שקר

חקירה: מי זייף את המסמך שהוגש לבית המשפט בדיון של הרב ברלנד?

עו”ד עמית חדד הציג בביהמ”ש מסמך לפיו מנהיג קהילת ‘שובו בנים’ הוסמך לרבנות – אלא שהוא התברר כמזויף • בעקבות הפרסום נפתחה חקירת משטרה, במסגרתה נגבתה עדותו של עו”ד וחסיד של ברלנד, שחתם על המסמך כ”העתק נאמן למקור”

חרדים 10
כ”ג אדר התש”פ / 19.03.2020 01:56

המשטרה פתחה בחקירת מסמך ההסמכה לרבנות המזויף של הרב אליעזר ברלנד.

כפי שפורסם באתר ‘וואלה’, עורך הדין עמית חדד, המייצג את מנהיג קהילת שובו בנים’ –  המואשם בעבירות עושק, מרמה והלבנת הון – הציג במהלך דיון לבית המשפט מסמך מזויף, בניסיון להוכיח כי מרשו קיבל הסמכה לרבנות וראוי להיקרא בתואר רב.

החקירה מתנהלת במשטרת ירושלים.

לפי דווח באתר ‘וואלה’, במסגרת החקירה נגבו עדויות, ובהן של עו”ד עמנואל קאלוב, מאנשיו של הרב ברלנד, שחתם על המסמך כ”העתק נאמן למקור” – חתימה שעשויה להיחשב עבירה פלילית שדינה מאסר.

עו”ד חדד טען מיד לאחר הפרסום בתגובה ל’וואלה’, כי אם יתברר שהמסמך זויף, הוא ישקול את המשך ייצוגו של ברלנד – אולם עד כה לא התפטר, למרות שהוכח כי מדובר בזיוף.

הבוקר צפוי בית המשפט המחוזי בירושלים לדון בבקשה שהגיש חדד לשחרר את הרב ברלנד  ממעצר בגלל התפשטות נגיף הקורונה.

המסמך המזויף,  שהוצג לשופט בית המשפט השלום בירושלים אלעזר ביאלין, נכתב במקור על ידי הגר”ע יוסף זצ”ל  בעת שכיהן כרב הראשי לישראל בסוף שנת 1979. הוא נושא את התאריך העברי כ”ט כסלו תש”מ, וכך גם את סמל המדינה והלוגו הרשמי של לשכת הרב הראשי.

בין היתר נכתב בו “הריני מאשר בזה כי הרה”ג ר’ אליעזר ברלנד שליט”א למד בבית מדרש לרבנים ודיינים, בעה”ק (בעיר הקודש) ירושלים, ולאחר שנבחן בהלכות איסור והיתר, והשיב בבקיאות רבה ובהבנה עמוקה, קיבל סמיכה לרבנות”. עוד נכתב: “וראוי הוא לכהן פאר כרב בעיר ואם בישראל”.

אלא שהמסמך נכתב במקור אל הרב יוסף פנחסי, בדיוק באותו תאריך, בנוסח כמעט תואם.

המסמך של הרב פנחסי הופץ בפומבי לאחר שעמד למכירה פומבית ב-2016, ועל הנוסח שלו התבססו המזייפים.

בבדיקה נוספת שנערכה מול הנהלת בית המדרש חזון עובדיה ששמו צוין במכתב המקורי עולה כי נוסח מכתב זה יצא רק לתלמידי בית מדרש חזון עובדיה שבראשה עמד הגר”ע  יוסף באותן שנים, והרב ברלנד לא למד בבית מדרש זה. לדבריהם, המסמך מהווה אישור לימודים אך לא הסמכה לרבנות.

מאתר חרדים 10, כאן.

‘Social Contract’?!

Ep. 1370 The Fake Social Contract

SUBSCRIBE TO THE TOM WOODS SHOW

The “social contract,” which we are said to have consented to “implicitly,” is the primary way we hear the state justified. Our opponents on social media seem to consider this a devastating reply, as if we’ve never heard it before. Taxation isn’t theft because we’ve all agreed to it via the social contract, they say. Uh huh. Sure. This episode puts the social contract through the shredder.

Continue reading…

From Tom Woods, here.

מה שווה האקדמיה היום?! – בהנחה שהיה לה עבר מזהיר

ספר חדש:

ספרם של בני הזוג אלמוג הוא צילום רנטגן של מגדל השן האקדמי. הוא חושף את השיטה המצליחה, שהתקלקלה עם השנים, ואת תרבות השקר, ההכחשה והקיבעון שהשתלטה על המוסדות להשכלה גבוהה בעולם.

את אינפלציית הפרסומים המדעיים, שמביאה לירידה מדאיגה באיכות, ברלוונטיות ובאמינות המדע; את הניוון וחוסר העדכניות של מערכת השיפוט והבקרה של המחקר האמפירי; את הסבתם של חברי הסגל באקדמיה לפועלים צייתנים ושחוקים בקו ייצור מיושן; את בזבוז התקציבים והמשאבים הבלתי נסבל; את אובססיית הדירוגים, שגוררת ממשלות ומוסדות למערבולת של הונאה עצמית; את המונופול הציני והחמדנות החזירית של תאגידי המו”לות המדעית; את חוסר המקצועיות של ניהול המוסדות; את הניצול והולכת השולל של המרצים מן החוץ” ותלמידי המחקר; את הכרסום באטרקטיביות של הקריירה האקדמית; את הפיכתם של המדעים ההומניים לג’ברשת של תקינות פוליטית; את הוזלת ערכו של התואר האקדמי; את הדבקות העיקשת בשיטות הוראה שאבד עליהן הכלח ופספוס מהפכת האינטרנט; את הנתק בין תוכניות הלימודים לבין צורכי החברה ושוק העבודה; ואת תכסיסי השיווק והמיתוג שבעזרתם מפתים את הצעירים להירשם למוסדות ולקורסים שפג תוקפם.

אבל הספר הזה אינו רק תמונת מצב מדכדכת של אליטה אינטלקטואלית שמרנית, שעוצמת עיניים מול רוחות הזמן ובוגדת בשליחותה החברתית. לצד הביקורת הנוקבת מציעים תמר ועוז אלמוג חישוב מסלול מחדש ומַעבר למודל רענן של מחקר והשכלה, שמותאם למאה ה־21.

תמר היא מומחית ללמידה והדרכה, ועוז הוא סוציולוג והיסטוריון. שניהם חברי סגל באוניברסיטת חיפה.

עד כאן סקירה.

בדף הפייסבוק של הפקולטה למדעי הרוח באוניב’ חיפה דוקא מפרגנים:

כל ספר שיוצא לאור הוא מיוחד בדרכו, אבל דומה שהספר הזה, שכתבו פרופ’ עוז אלמוג מהפקולטה למדעי הרוח ובת זוגו ד”ר תמר אלמוג מהפקולטה לחינוך באוניברסיטה חיפה, הוא באמת נדיר (וגם אמיץ). ספרם הקודם, “דור ה־Y – כאילו אין מחר” (2016), היה רב מכר ועורר שיח ציבורי נרחב על המאפיינים, הצרכים והקשיים של הצעירים בימינו.

הספר החדש עוסק בעולם המדע וההשכלה הגבוהה ובקריירה האקדמית. הוא מעז לומר את מה שרבים יודעים (ושותקים) ואת מה שרבים אינם יודעים, ועכשיו אולי יתחילו לדבר עליו.

בריאיון למקור ראשון אומרים האלמוגים:

“תואר אקדמי לא נותן יתרון תעסוקתי”

התואר ארוך מדי, הקורסים ריקים, סטודנטים יוצאים לשוק העבודה ללא שום יתרון, הידע של המרצים איננו מחובר לשטח, ומודל ההשכלה שהכרנו עומד לעבור מהעולם. הצצה למחקר פורץ הדרך של צמד החוקרים עוז ותמר אלמוג, שעתיד לטלטל את עולם האקדמיה…

דמיינו לעצמכם שבעוד כמה שנים לא תלמדו תואר באוניברסיטה אחת, אלא תבחרו את הקורסים שלכם מכמה מוסדות במקביל; שתוכלו לצרוך את הקורסים בזמן ובמקום שמתאים לכם; שאולי בכלל לא תזדקקו לאוניברסיטה כדי להתמקצע בתחום מסוים, משום שהמוסד שבו אתם חפצים לעבוד יכשיר אתכם בעצמו.

נשמע סוריאליסטי? אולי, אבל פרופ’ עוז אלמוג, סוציולוג בחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה, משוכנע שלשם אנחנו צועדים. בעוד מספר חודשים הוא עתיד לפרסם מחקר יחד עם אשתו, ד”ר תמר אלמוג, מומחית ללמידה והוראה, שעומד לתקוף חזיתית את כל חוליי האקדמיה.

המשך לקרוא…

מאתר רציו, כאן.

Corona: The Case For Optimism

The least bad prediction of our post-coronavirus future

I recall feeling sorry for New Yorkers immediately after 9/11. I assumed that New York would be seen as a future target of terrorists, and thus a less desirable place to live. I wondered if people would want to work in tall buildings. In those (paranoid) days many worried about terrorists getting their hands on a nuke. Hmm, which city would they target?  (Today, we probably worry too little about that risk.)

How wrong I was!  New York’s real estate market went into a huge boom after 9/11, extending a boom that began around 1980.  (Indeed if the 1970s you gave an individual tens of millions of free dollars to invest in NYC real estate, it would have been very difficult not to become rich.  Ahem. . . .)

Not only were people still willing to work in tall buildings, but in the 2000s it suddenly became trendy for billionaires (who could live anywhere) to buy penthouses 100 floors up in impossibly slim skyscrapers, which looked like they’d topple over in the slightest breeze.

The lesson here is don’t make predictions, especially about the future.  But you wouldn’t be reading this unless you expected some sort of prediction.  So I’ll make the least bad prediction that one can make after a very traumatic experience like 9/11 or Covid-19; nothing will change after the epidemic is over.

We’ll go back to eating in restaurants and flying to Italy on vacation.  Cruise lines will start up again.  We’ll go back to working in offices and learning in classrooms. We’ll get on crowded subways and sit in crowded basketball arenas.  We’ll still buy our cheap manufactured goods from China.

Of course trends that were occurring before Covid-19 will continue to occur.  More online shopping, more Netflix films, and so on.  But a continuation of a trend is not a change caused by Covid-19, indeed it’s evidence of no effect.

Now for two more predictions:

1. I predict that my prediction in this post will end up being wrong.

2. I predict that my prediction will be less wrong than most of the grand sweeping predictions that you see on the internet, from pundits who are much smarter than I am.  And that’s because no matter how smart you are, the future’s almost impossible to predict.  That’s why someone who predicts tomorrow’s stock prices will be similar to today’s stock prices is usually more accurate than the prediction of a much smarter investor who goes out on a limb and predicts sharply higher or lower stock prices tomorrow.

That’s not to say these highly speculative predictions are useless; perhaps they have some value in thinking about what we need to do next.  Just don’t take them as the most likely outcome.  The most likely outcome is the same as what happened after 9/11; no change in the way we live in America.  (Iraq is another story.)  And the most likely outcome is the outcome that occurred in America in 1920 after a far worse epidemic; no change in the way we live in America.

From EconLib, here.